שניים רקנאטי ,אחד פינלנדיה ובלש פרטי

בסוף השבוע שעבר ,לפני טעימת האימים של תשבי) ראו פוסט קודם (התקיימה בווילה שקד שבגני התערוכה ,טעימה של שני אדומים חדשים מרקנאטי .החצר הלוהטת קוררה באמצעות הרוזה 2006 של היקב ,יין פריך מרענן ולא מתחנף , שהצליח להשכיח לכמה דקות את החום הנוראי .בחדר הטעימות ,חיכה לנו לואיס פסקו ,היינן עם שני בקבוקים חדשים : רקנאטי מרלו רזרב 2004 ורקנאטי קברנה סוביניון 2004

השנים 2004 ו- 2005 היו לדעתו של פסקו שנים מעולות .ענבי המרלו ששימשו לייצור היין שטעמנו ,גדלו בשתי חלקות באיזור מנרה .חלקות צעירות יחסית אבל פסקו טוען שכל הסיפור של כרמים מבוגרים הוא בעיקר מיתוס .כרמים מבוגרים מתאפיינים ביבול נמוך ,הוא אומר ,אז למה שלא נשלוט ביבול של הכרמים הצעירים ,נגרום להם להניב כמו המבוגרים ונגיע לאיכויות גבוהות של פרי .ענבי הק"ס הגיעו מאזור כרם בן זמרה גם הם משתי חלקות .הראשונה פונה לכיוון דרום מערב ,מקבלת הרבה שמש ונותנת המון יבול ,השנייה פונה מערבה ונטועה על טראסות גיר ,שלדבריו של פסקו מעניקות מורכבות ארומטית גם ליבולים צעירים

אז איך היין :המרלו אדום כהה מאוד ,הריח שלו עתיר אלכוהול ,אבל יש בו גם פרי אדום טרי ,מעט עשן ,תיבול חריף וריחות ירוקים של מנטה ופלפל ירוק .בפה הוא די קליל ,חמצמץ כהלכה ובניגוד לריחות הטריים ,די בשל וריבתי ,הסיום שלו ארוך ,נעים ומשלב מתיקות של פרי בשל עם מעט תיבול חריף .בסך הכל חוויה מורכבת ומעודנת שאף הצליחה לשכנע את השופטים בתחרות בינלאומית שהתקיימה השנה בצרפת ,להעניק ליין מדליית זהב .כבוד

לעומת המרלו המרשים ,הקברנה סובניון היה די מאכזב .צבע אדום עמוק ואף ירוק מאוד – אקליפטוס ,מנטה ופלפל ירוק ,עם קצת קפה ועשן .בפה הוא היה קליל מדי לטעמי בטעמי פרי מתוק טרי עם נגיעות של פירות יבשים וקצת פלפל .הסיום גם הוא לא הצליח להפתיע ,פרי יבש ,מנטה ודי הרבה מתיקות .בסך הכל יין בסדר ,אבל כזה שלא מצליח לרגש .מירב ,ממשרד יחסי הציבור של היקב ,ביקשה ממני לטעום שוב בתנאים קרירים יותר מאלה ששררו בוילה .אני בהחלט חושב שמגיע לו סיבוב נוסף ,אבל גם לואיס ,האיש שעשה את היין ,הודה בחצי חיוך שהקברנה סוביניון הוא לא יין מדליסט

ולנושאים אחרים :חברת אקרמן ,יבואני פינלדיה ,קיימו בתחילת השבוע את מסיבת פינלדיה מידנייט סאן ,מסיבה שנמשכת לכל אורכו של הלילה הכי קצר בשנה .חבר שחגג את היום הזה בפינלנד בשנה שעברה ,סיפר שכל הלילה זורחת על המסיבה שמש של ארבע אחר הצהריים והתחושה היא של מסיבת שקיעה שפשוט לא נגמרת ,כי אין שקיעה .אז סוף סוף הצלחתי להיכנס לקלרה – באמת מקום מרשים ,אם כי הרבה יותר מדי גדול לטעמי ,וליהנות מאוויר קריר של ים ומאין ספור כוסות של וודקה עם אשכוליות אדומות .לזכותה של פינלדיה ייאמר שקמתי בבוקר למחרת רענן וטוב לב כאילו כל מה ששתיתי היה מיץ אשכוליות

אלכוהול ליסט 02 יצא השבוע לאור והוא קייצי ,מרענן וכתוב היטב .דרשו אותו ממנויי גלובס הקרובים למקום מגוריכם .ולסיום ,שיר במתנה לקראת ההופעות הקרובות לרגל עשרים שנה ל- לוחמה בשטח בנוי ,האלבום הראשון של דן תורן ,שיש כאלה שקוראים לו אלבום הלואו-פיי הראשון בישראל .בהופעות ,לפחות זו שתתקיים בתל-אביב ,ישתתפו ,חוץ מדן, נועה וקס, נועם רותם ואני ,כמעט כל מי שהשתתף בהקלטות ההיסטוריות שזה אומר :דני אמיר ,יובל מסנר ,מיקי שביב ,שולי רנד ושמוליק לוי .תבואו ,יהיה אייטיז

מודעות פרסומת

החתול השתין עליך

שתן חתולים ליינות לבנים ,כמו אורוות סוסים לאדומים ,היא בסך הכל ארומה אופיינית שבאיזון נכון עם תכונות נוספות יכולה לתת ליין זווית מעניינת .כשהתחלתי לכתוב על יין ,לפני משהו כמו ארבע שנים ,סירבתי בתוקף להתייחס ליינות אדומים בתקופה שבין פסח לראש השנה .אין שום הגיון ,אמרתי לכל מי שהיה מוכן להקשיב ,בשתיית יין כבד ואלכוהולי כשבחוץ משתוללות ארבעים מעלות עם גיבוי של לחות מהגיהנום .הקיץ הזה יש סוף סוף תחושה שגם היקבים הישראלים הפנימו את העניין הלבן ,ואנחנו עומדים תחת מתקפת לבנים חסרת תקדים בהיקפה .האם גם הצרכנים בעניין ?לא בטוח ,ונעבור לשתי הדגמות

הספר שלי דודי גורר אותי לעיתים לשיחות על יין .האמת ,כשמישהו עומד לי עם מספריים על יד הראש אין לי ממש יכולת להתנגד וחוץ מזה על מה כבר אפשר לדבר איתי ?באחת השיחות שהיו לנו ,נכנסנו לעניין האדום מול לבן ,ודודי ,שבאמת מתעניין וקונה ושותה ונהנה לדבר על זה ,אמר פתאום משהו כמו ,מה זה בכלל יין לבן ?זה יין שאין בו כלום .אני בטוח שלגימה אחת מריזלינג אלזאסי הייתה משנה את דעתו מהקצה אל הקצה ,אבל לא היה עלי בקבוק אז ניסיתי להסביר לו כמה מנפלאותיו של היין הלבן ,מקווה שהצלחתי לשכנע אותו לנסות

ובמעבר חד למדורת ל"ג בעומר שהתקיימה השנה בחוף עג'מי ביפו .על המחצלת היו מונחים שני בקבוקים .הראשון :הר חרמון אדום בטמפרטורת החדר והשני אורבייטו לבן וריחני שיצא מהים אחרי כמה שעות של צינון .פתחתי את שניהם באותו זמן ולהפתעתי ,שלא לומר לתדהמתי ,האדום נמזג ונעלם בכוסות תוך דקות ואילו הלבן נותר מבוייש ומיותם ,שזב בסדר כי נשאר לי יותר ממנו ,אבל רבאק ,שפת הים ,קיץ ,מדורה וכל מה שיש לכם בראש זה יין אדום

ועוד באותו עניין ,לפני כשבועיים השתתפתי בטעימת לבנים ישראלים של אתר בקבוק .שוב התברר לי שאני לא מצליח להתחבר כמעט בשום צורה לשרדונה ישראלי ,למרות שחלקם עשויים טוב מאוד .בסוביניון בלאן היו לי העדפות ברורות להרי גליל ס"ב 2006 וליתיר ס"ב 2006 .שני בקבוקים של בנימינה ,סוביניון בלאן ושרדונה ,היו ,איך לומר שופעי נוכחות של שתן חתולים וזיעה חמוצה ועל כן,ככל הנראה ,לא מצאו את דרכם לסיכום הטעימה ,למרות שהטועמים הסכימו כמעט פה אחד שלא מדובר ביינות פגומים שיש לפסול .אגב ,זוכרים שכתבתי כאן כמה דברים לא נעימים על השרדונה של ברבדו ?בועז ליברמן ,איש יחסי הציבור של היקב ,קרא ואפילו התקשר להתרעם ולהתנות את משלוח המרלו של ברבדו ,בכך שאדווח לו מה אני הולך לכתוב,לפני הפרסום .אז אני באמת שמח שהבלוג הצנוע הזה מלחיץ יחצנים ,אבל נראה לי שליברמן נלחץ קצת יותר מדי ,אפילו המרלו לא הגיע

ולמכה לבנה נוספת ,יקב תשבי ערך ברוב טקס והשקעה טעימה רחבה של מוצריו הלבנים .קצת קשה לי להשתלח בהם כי הם באמת נחמדים ומשקיענים ,אבל לנסוע עד לזכרון כדי להתאכזב מלבנים ,זה קצת גדול אפילו עלי .וזה מה שהיה שם

מוסקט אלכסנדרוני 2006 – אחד משותפי לשולחן הגדיר אותו כיין שקרן ,המון פרי באף ,בעיקר ענבים ירוקים ,אבל הפה,די דלוח. לא ממש מתוק ,לא ממש חמוץ ובעיקר לא מעניין

שרדונה אסטייט 2006 – עקרונית ,שרדונה נטול עץ זה יופי ,אבל השרדונה הזה נתן הרבה יותר חמאה מפרי .אם זה המצב ,תכניסו אותו כבר לחבית ,יש המון אנשים שאוהבים את זה

פרנץ 'קולומבר 2006 – הזן הזה ,שמשמש בדרך כלל לתיבול של לבנים אחרים ,קיבל כבוד ויצא כיין זני .לא ממש בצדק לדעתי ,אלא אם אתם ממש אוהבים לאכול משמשים שטרם הבשילו

סוביניון בלאן אסטייט 2006 – כאן מדובר בגאונות של ממש .סוביניון בלאן בלי זכר למאפיינים של הזן ,חוץ מאולי קצת זיעה וריח של גרביים ישנות ,אמרתם שתן חתולים ,קיבלתם אותו בקשת על הראש

שרדונה ספיישל ריזרב 2006 – כאן סוף סוף זכינו ליהנות מאף פירותי ,עם קצת לימון ועשב ,אבל ברגע שטעמתי היכתה בי שוב החמאתיות הכבדה המלווה בבשלות יתר

ברנדי תשבי – היה ממש בסדר ,אבל אחרי כזו שורה של אכזבות ,ממש בסדר זה לא מספיק

ולכל אלה שאני חייב להם תשובות :הבלוג לא מתעדכן בימים אלה ברמות שבהם הוא התעדכן בעבר ממספר סיבות .אני לא אלאה אתכם בכולן ובטח שלא בטראגיות שבהן,בסך הכל באתם בשביל לבלות ,אבל הנה רשימה חלקית

אני עובד עם דן תורן ונועה ווקס על סדרת הופעות חגיגיות לכבוד 20 שנה לתקליט הראשון של דן לוחמה בשטח בנוי . לפי התוכניות הולכים להיות המון אורחים ,כמעט כל מי שהשתתף בתקליט ,והולך להיות שמח ,אבל יש כאן ים עבודה לעשות

היות ואני לא כותב על יין לפרנסתי בתקופה האחרונה ,אני ממעט להגיע לאירועים ,משתדל להתחמק מהזמנות והכי חשוב ,שותה כדי ליהנות ולא כדי שיהיה לי משהו מעניין להגיד על זה אחר כך .בימים אלה אני עומד לסגור את כל הפרטים עם זירת הכתיבה העתידית שלי ואז בטח הכל ישתנה

אלכוהול ליסט 02 – גליון הקיץ של מוסף האלכוהול הגלובסי ,העומד לצאת בקרוב ,העסיק אותי די הרבה לאחרונה

ובכלל ,אני חושב שקצת התעייפתי .שבת שלום

מסתבר שזו בירה

נכתב עבור הגליון האחרון של לאישה-לגבר מוסף הגברים של לאישה ,ולא פורסם

בנאדם לא צריך להכיר יותר משני סוגים של בירה ,זו שהוא ממש אוהב ,וזו שהוא מוכן לשתות כשהיא נגמרת .כל מה שאנחנו מבקשים זה שהיא תגיע מהר ובטמפרטורה הנכונה ,כדי שנוכל להשתכר ביעילות ובזול .השנה מסתמנת מגמה מדאיגה שעומדת להפקיע את המשקה העממי מידיהם של אלה הראויים לו ולהעביר אותו למחוזות ,שבהם אם אינך בקיא בהיסטוריה של המבשלה ובהרכב הכימי של האדמה עליה צמחו הדגנים או מה שזה לא יהיה ,יותר עדיף שתשתה מים ,ורצוי מהברז

בני קריגר ,הזמין אותנו למילי'ס ,הבר הסקסי ביותר ברמת החייל ,לטעום בירות שהוא מייבא מסקוטלנד ומאנגליה –אולד ספקלד האן התגלתה כמציאה די קטנה עם גוף קליל וטעמים שימצאו חן בעיני מי שאוהב פירות בבירה שלו ומוכן להכניס לפה משהו שנקרא בעברית תרנגולת זקנה מנוקדת ,גם בלהאבן סקוטיש אייל המתוקה עוררה בעיקר געגועים לגולדסטאר .רק בלהאבן סנט אנדרוס אייל התגלתה כמשקה ראוי בזכות טעמי המאלט, הקרמל והעשן

חברת הכרם השיקה במסעדת צפרה – החדשה של אבי קונפורטי ,את קוברה ,בירה עם שורשים הודיים ,שמיוצרת ברחבי העולם – לארץ היא מגיעה דווקא מפולין .זה בסדר ,אנחנו כבר נשב לבד בחושך ונשתה את הקוברה 5% בירה מרירה וקלילה ,אולי אפילו קלילה מדי ,או את הקוברה 0% .כן ,יש להם בירה בלי אלכוהול ,השאלה היא למה ?לעומתן קינג קוברה ,שתוססת פעם שנייה בבקבוק היא מלכה אמיתית ,עם מרקם קטיפתי ,טעם מורכב ושמונה אחוזי אלכוהול

במקום להמשיך ל- אן.ג'י ,לטעימה של בירות בלגיות מתוקות, הלכתי למתי בפלורנטין .שם על רקע של קירות מתקלפים, חמוצים שיוסף עושה בעצמו וניבולי פה שלא ראויים לדפוס ,מושקת מדי יום הגולדסטאר הכי טובה בעיר ,כבר למעלה משישים שנה ,ולשמחתי ,לא צריך להיות מבין גדול כדי להרגיש את זה

העולם VS יין ישראלי

לפני כשלושים שנה התקיימה בפריז טעימה היסטורית שבה יינות מקליפורניה נתנו בראש ליינות בורדו .תוצאות הטעימה ההיא הפכו את יינות קליפורניה ,שלא רבים החזיקו מהם עד אז ,ליינות לגיטימיים והיו אחד הבסיסים להצלחתו של היין האמריקאי בעולם .לפני כשבוע התקיימה בפלורנטין טעימה דומה שבה התמודדו יינות בורדו עם יינות ישראל .בטעימה ,שהתקיימה ביוזמת סטודיו בן עמי ,השתתפו :גבי סדן -יינן יקב רמת הגולן והרי גליל לשעבר ,יוסי בוזנח – מנכ"ל איגוד המסעדות ,רפי סיטון – לשעבר מבקר היין של גלובס ועורך יין וגורמה ,ואספני היין שרגא זליג ,אמיר שיינמן וערן שפירא

לצד שולחן קטן ששימש כיציע העיתונות ישבנו דניאל רוגוב ואנוכי עם ידידי יובל גילון שעזר בארגון .למרות שיכולנו לדעת מה אנחנו שותים ,העדפתי גם אני לטעום על עיוור ,בעיקר כדי להשוות את התוצאות שלי לתוצאות הפאנל ,שקטונתי בגדול לעומת יכולות הטעימה וההערכה של היושבים בו

איך יצא ?יצא שאליעד שאטו גולן 2004 ואניגמה מרגלית 2004 קיבלו 91 נקודות ,לא הרחק ממצטיין הטעימה שזכה לציון של 92 +ומחירו כמאה וחמישים דולר .הישראלים הבאים בתור היו לימיטד אדישן 2003 של יקבי כרמל עם 90 נקודות וגראנד וין קסטל 2002 עם 89 נקודות .שני בקבוקי ירדן קצרין שהגיעו לטעימה היו פגומים וחבל .את פרטי הטעימה המלאים והמסקנות אפשר ורצוי לקרוא כאן .וזו אגב החמישיה הפותחת שלי

Capo di Stato, Loredan Gasparini 2003

chateau Monbousquet 1999

Ch. Pichon-Longueville, Comtesse de Lalande 1996

מרגלית אניגמה 2004

קסטל גרנד ווין 2002

השאלה הגדולה ,שנשאלה בסוף הטעימה על כוסות של לגבולין 16 ,היא בעצם מה שווה הניקוד של פאנל שכזה שכל אחד מחבריו רגיש לתכונות אחרות של יין ומחבב תכונות שונות .האם הנסיונות לנקד טעמים וריחות ומבנה בכלל שווים משהו כששישה אנשים מדברים על יין ונותנים לו ציונים ,או שמא כדאי לדבוק במבקר אחד ולהתכייל על פי טעמו .שאלה חשובה נוספת היא הליגה . הרי לא פעם הניצחון מתחיל בבחירת המתחרים .בכל מקרה בליגה הזו ,היין הישראלי התחרה בכבוד .הטעימה אמנם לא תעלה את יינות ישראל על מפת העולם אבל היה ערב ממש מעניין ואני חושב שטוב לדעת שברמות המחירים שלהם ,אין ליינות הישראלים מה להתבייש

צ'ייסרים להתחלת השבוע 13.10

שוב הגיעה אחת מהתקופות האלה שבהן אני עובד יותר מדי, על חשבון הבלוג ועל חשבון עוד כמה עניינים לא פחות חשובים ובכל זאת קרו כמה דברים מעניינים בשבוע האחרון

מגזין יין וגורמה, שמצליח לפעמים להביא את הכתיבה על אוכל ויין לשיאי יבשושיות, לצד לא מעט כתיבה שווה, חגג אמש עשר שנים להיווסדו ב-בנג'מין סיגל. עקב התחייבויות קודמות לא יכולתי להתעכב שם יותר מדי זמן. לפחות הספקתי להשיק כוסית בלאן דה בלאן 99 עם מירה איתן, עדי אבישר וחברים נוספים, כל אורח אגב, הביא איתו בקבוק והיו שם כמה יציאות מבריקות שנאלצתי להשאיר מאחור. קצת מוזר שהמגזין הרציני, המשפיע והוותיק הזה עדיין לא קיים בגרסה מקוונת

גיא גיסר הרים בלוג אלכוהול חדש ויפה. בטח שמתם לב שהאלכוהוליסטים העצמאים ברשת מעדיפים וורדפרס. מעניין למה

סוף סוף עלתה לנרג' כתבת הוידאו של רותם רוזנטל ושלי מתערוכת סומלייה 2006

?איפה אתם עושים את הבוז'ולה השנה