Archive for the ‘מקומות’ Category

הטרקלין – פיק אפ וויין בר

מרץ 30, 2007

בערב הסיום של פרס אשכול הזהב ,פגשתי את תמנע ,מנהלת השיווק של יקבי בנימינה ,שהזכירה לי התערבות שלנו מלפני שנתיים .אני כבר הודעתי לה שהיא הפסידה טכנית ,אבל היא מתעקשת .נושא ההתערבות היה צריכת היין בברים .בזמנו טענתי שמדובר בכמות זניחה ואילו תמנע ויינון ,איש יחסי הציבור שלה גרסו שמדובר בכמויות גדולות .משום מה צוות בנימינה התחמק עד היום משלב ההוכחות ,כך שמבחינתי מדובר בניצחון טכני שלי ,אלא אם בקרוב יוכח אחרת

ברים שכן אמורים לשתות בהם יין הם ברים שמוגדרים מראש כ-בר יין ,או ביסטרו ויין ,ההגדרה לה זכה הטרקלין ,המקום החדש של יוסי בן אודיס בנחלת בנימין 41 .מי שעיצב את המקום החליט ,בחוכמה לטעמי ,לוותר על הניסיונות לחקות מערת נזירים טחובה או מרתף מעופש ,והלך על צבעים בהירים בר גדול במרכז ואהילי שנות השישים .קצת פחות תאורה והרי לכם פיק אפ ,אבל בסטייל .מדפי הבקבוקים ,מלבד אחד גדול בכניסה ,לא נראים לעין

הביקור הראשון שלי בטרקלין התרחש לפני כשבועיים באירוע עיתונאים שהתקיים לרגל הפתיחה .זן-אור ,מאנשי היין והאלכוהול שאני תמיד שמח לפגוש ,הגיע לעזור ללי המקסימה מאחורי הבר ומזג לי כוס של גינתון פטיט סירה 2004 .יין חביב ,אמרתי לעצמי ,עוצמתי ,ומתובל ביותר ,בלי לוותר על האלגנטיות .סמנתי וי ורציתי לעבור ליין אחר ,אך זן-אור התעקש שאחכה איתו לאוכל ובצדק .מנת הסינטה לצריבה – פרוסות סינטה שמוגשות על חלוק נחל לוהט להכנה עצמית ,והפטיט-סירה פשוט נועדו זה לזה . הפלפל השחור ,הליקריץ, הקפה ,השוקולד והדבש שהיין הביא איתו ,הפכו את הבשר למשהו הרבה יותר מעניין מסינטה על חלוק נחל ,והכתירו את היין כמנצח הגדול של הערב

השבוע זומנתי שוב לטרקלין והפעם לערב טעימות שכולו גינתון .ראשון נמזג לי מרלו 2005 .יין רך ועדין שהתישב יפה בפה אבל הרגיש קצת חלול ולא מספק .בעודי מתבאס, שמתי לב שאני בעצם יושב בבר עם לא מעט רעש ועשן – לא מיקום קלאסי לטעימת יין ,כך שאין פלא שהמרלו קצת נעלם .מרלו 2004 כבר לא היה זקוק לרחמים ,זה היה סיפור אחר לגמרי .הרכות נשמרה אבל הפעם היא לוותה בשפע של פרי טרי ,עץ, קפה ותבלינים שחתכו בקלות דרך העשן והרעש וריחות האוכל, .דורון ,היינן אמר לי שעוד כארבעה חודשים של התפתחות בבקבוק ,גם המרלו הצעיר יותר יקבל את העוצמה של אחיו הגדול

המרלו-פטיט סירה שהגיע קצת אחר כך ,היה עשיר מאוד באף – פרי בשל ,אדמה, קרמל ותבלינים ,ומחודד מאוד בפה , ואחריו חזרנו לפטיט-סירה שהתמודד בגבורה גם עם מנה עשירה של המבורגר עם רוטב ציר בקר ,שמנת ומחית כמהין

המפגש המשמעותי ראשון שלי עם יקב גינתון היה לפני כחצי שנה כשהקברנה סוביניון – שיראז 2003 שלו ,נמכר באופן בלעדי ב-אורקה .זה יין לארוחות ,כתבתי אז .יין שעושה חשק לאכול .פרט לאותו מרלו עדין ,ההכללה תקפה בעיני לכל התוצרת של גינתון .יין של אוכל ,יין של לילה ,יין בליין שכמו בחורה הורסת שנכנסת לפיק-אפ וכולם מפנים אליה את הראש ,לא נותן לשום דבר להפריע לו להתבטא ועושה את זה בשיא האלגנטיות .אם היו לנו עוד יקבים כאלה ,יכול להיות שתמנע תנצח יום אחד בהתערבות

מודעות פרסומת

ארבע שנים של פיתוי

מרץ 26, 2007

ארבע שנים של בר זה כמו ארבעים שנה בחיים של בנאדם. תשאלו את כל אלה שסגרו אחרי שנה. כדי להחזיק מעמד כמו הטמפטיישן ארבע שנים באחד מהאזורים היותר בעייתיים של העיר, צפון אלנבי ליתר דיוק, צריך הרבה יותר ממזל. תנאי ראשון להצלחה הוא אהבה למקום ואת האהבה של אילן ומקס ושאר הצוות למקום העבודה שלהם, אפשר להרגיש גם בשעות הלחץ הנוראיות ביותר. הנסיון הקצר שלי גם מלמד, שכשאתה אוהב את מה שאתה עושה, הרבה יותר קל לך להיות מקצוען

המקצוענות בתחום הזה, לא נמדדת לדעתי רק בידענות או במיקסולגיה. למרות שידע כללי זה לא מזיק, צריך בנוסף לדעת גם דבר או שניים על נשים, גברים וכל מה שבניהם. בתחום הזה נצבר בטמפטיישן ידע עצום שמאפשר לכל אחד מהברמנים להושיב את הבחורה העגמומית שבאה לבד ,לצידו של הבחור הרגיש בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר לספק לה נחמה באותו ערב. ולהיפך. המעורבות הגבוהה של הצוות בתחום הזה מעניקה לכל הלקוחות הרגשת ביטחון משפחתית שמשתלבת היטב, עד כמה שזה נשמע משונה באווירת הסליז הקשה, ליצירת תמהיל משפחתי מבעבע ודי נדיר באטמוספירה התל-אביבית

גם בתחום המשקאות לא השאירו בטמפטיישן את העבודה רק ליבואנים וכמעט בכל ביקור שלי שם אני זוכה לטעום ליקר חדש בעבודת יד בטעמי קינמון, פלפל חריף, ארטישוק או כל מה שמתחשק למקס לבשל. העיקר שיהיה בזה אלכוהול

במוצאי שבת האחרונה יצאנו לחגוג יומולדת ארבע לפיתוי. הגענו יחסית מוקדם אבל הבר כבר היה מלא ורובו באנשים שאני מכיר מהמקום וששמחתי לפגוש שוב. המוזיקה, כרגיל, הייתה לוהטת ושמחה ואנחנו התמקדנו בבירות – גרולש לבנות ומרפיז בשבילי, ובצ'ייסרים של סקוטש – גרנטס אייל למדקדקים. החוגגים זכו בשקיות הפתעה עם מסטיקים וכובעים ובלונים וטיסנים, כך שמדי פעם אפשר היה לשמוע בלון מתפוצץ, או לתפוס טיסן במעופו רגע לפני שהוא חודר לעין של מישהו. המקום הלך והתמלא ולפני ששמנו לב היינו בעיצומה של מסיבת כיתה הורמונלית, כשצ'ייסרים וליטופים מפתיעים אותנו מכל עבר

מפורקים מריקודים ואלכוהול חזרנו הביתה מסכמים שהייתה יופי של מסיבה ויופי של סופשבוע. אני מאחל לטמפטיישן עוד המון שנים טובות של אלכוהול, זימה, חברויות, שיחות נפש וריקודים על הבר ולעצמי אני מאחל שאזכור להגיע לשם יותר

לוקאס – מאז"ה טעים

פברואר 15, 2007

לוקאס ,שנמצאת בקומת הכניסה של אחת ממפלצות השיש החדשות בלב העיר – מאז"ה 5 ליתר דיוק ,חוגגת שנה להיווסדה ובמקביל עוברת בשלמותה לידיה של לימור חדד .למרות המיקום השכונתי והאווירה הידידותית ,המקום לא ממש התקבל כאופציה לגיטימית בקרב תושבי לב-העיר ,לעומת זאת הוא מעניק חוויה תל-אביבית לתושבי חוץ ,בעיקר מהשכונות הצפוניות

זו הפעם השלישית שלי בלוקאס והפעם הראשונה שלא ישבתי על הבר ,אלא על במיקום מרכזי שאיפשר לי להתרשם מהחלל – לא גדול מדי אבל מאפשר נשימה חופשית ,ומהמוזיקה שהייתה אמנם זניחה אבל עוצמת הקול תרמה לאווירה חמה של מקום שהכל יכול להתרחש בו ,בלי יותר מדי טקסיות ,על גבול הבר

חבריי לשולחן כבר ישבו שם עם כוסות של משהו שנראה כמו פטל .ההצעה ליין לבן התקבלה בלי יותר מדי התנגדות והבחירה נפלה על פייר ספאר גיוורצטרמינר 2004- לבן אלזאסי חצי יבש עם ריח מטורף של ליצ'י ,גוף בינוני וסיומת מרירה .לידו אכלנו בוקס קממבר במילוי קונפי שום ,אני אגב מעדיף את הקממבר שלי בלי שום ,וסלט קינואה שהיה ממש טעים ,תאמינו לי ,עולה לי בבריאות לכתוב קינואה וטעים באותו משפט

היין אזל די מהר אז המשכנו את הקו הלבן עם שאבלי סן ז'ק לואי מקס 2005 שהיה רע כמו ששבלי לא מוצלח יכול להיות רע .מעופש ,וחסר חיים כמעט לחלוטין .טרילוגיית הבשרים שהוגשה לצידו כללה נתח אנטרקוט ,נתח פילה וצלע טלה ברוטב בורדולז שהרים את האנטרקוט לשחקים ,לא הפריע לפילה והציל את הצלע מהתרסקות כואבת

למרות שאני לא מבין גדול במתוקים ,אני חושב שגם הקינוחים בלוקאס הם סוג של שיחוק במיוחד הסברינה הקלאסית שעברה שדרוג רציני .בסך הכל נעים בלוקאס .טעים ,לא יומרני ולא יותר מדי יקר ,אני מקווה שיצא לי להגיע לפני היומולדת הבא .בעצם ,אני מקווה שאוכל להגיע בעשרים ואחד לפברואר לארוחה שתיערך שם בשיתוף יקבי כרמל .בארוחה יוגשו ארבע מנות שכל אחד מהן תלווה ביין של כרמל ,עמוס רביד היינן יתן הסברים על הקשר בין היין לאוכל וכל הסיפור יעלה 150 ש"ח לאדם

קורעים את קרואק

פברואר 2, 2007

לדרינק הפרידה שלי מרייטינג קבעתי עם הדס וסהר בקרואק ,בגלל שלמרות שהוא ממש ליד הבית עוד לא הייתי שם ובגלל השמועות על בחורים שווים שפוקדים את המקום – שמועות שהופכות אותו מאוד אטרקטיבי בעיני סינגליות איכותיות .קבענו בעשר -על פניה שעה סבירה לתפוס מקום ,אבל כשהגענו התברר שהבר עמוס ומקום הישיבה היחיד שנשאר היה סביב שולחן עגול שתקוע באמצע החלל ומצליח לשלב הרגשה רשמית של חדר ישיבות עם תחושה חשופה ומאוד לא נוחה של – אני עומדת במעגל ומביטה סביבי

לקח קצת זמן עד שהמלצרית התפנתה אלינו .התפריט מודפס בשחור על אדום -שילוב בלתי קריא לחלוטין ,אז הזמנתי חצי ליטר מרפיס כי ראיתי את הברז ומנה של גרנטס כי הייתי בטוח שיש .כשהמלצרית חזרה והודיעה שאין גרנטס נאלצתי לצלול למעמקי תפריט הוויסקי .טוב ,נסחפתי עם הצלילה .קפיצת ראש לבריכה של הילדים זה דימוי הרבה יותר מדויק .חוץ מכמה מאלטים יקרים התפריט כלל בעיקר וויסקי אירי עם נציגות סקוטית אומללה של ג'וני ווקר אדום ושחור .הבנתי שוויסקי כבר לא יצא לי אז ויתרתי .לסהר שיחק המזל אפילו פחות .היא הזמינה רום ומיץ תפוחים אבל במקום רום קיבלה קמפרי .מיץ התפוחים לעומת זאת, הגיע בהיי בול עם המון קרח ,כשכל מה שהיא רצתה היה למזוג קצת ולערבב

אבל הערב רק התחיל להתדרדר .בטרם התארגנו על המשקאות ,ניגשה אלינו מלצרית העל וביקשה שנעבור מקום .נעבור בכיף אמרנו לה רק תמצאי לנו מקום יותר טוב .היא הלכה וחזרה אחרי כמה דקות .יש שני מקומות ליד הבר – היא אמרה והסבירה שהמקום מוזמן לאירוע – לא יכולת להגיד את זה כשהתיישבנו ?ביקשנו ממנה לספור ,היא הצליחה להבין שכשלישיה אין מצב שנסתפק בשני מקומות על הבר ,והסתלקה בכעס .אחר כך הגיע מנהל המשמרת ששוב הסביר לנו שיש אירוע וביקש שנעבור לשני מקומות על הבר .גם מהמנהל ביקשנו לספור אותנו וגם הוא הסכים שאנחנו שלושה ,הבטיח שתיכף יתפנה מקום נורמאלי ובינתיים צופף את היושבים קצת והביא מהמחסן סטול נוסף .באמת יפה מצידו אבל הסידור הזה הציב את הדס במרחק מילימטר מהעמוד שבפינת הבר ,עם זווית ראייה מצויינת לכלום .הברמן ,שכנראה שמע איזה לקוחות איומים אנחנו ,ניסה להרגיע אותנו עם צ'ייסר של טולמור דיו – המינימום שאפשר לעשות .אם מישהו היה מעלה על דעתו להזמין אותנו לסיבוב המשקאות הראשון יכול להיות שהיינו מתגברים על הסיטואציה אבל צ'ייסרים של טולמור דיו ?בחיאת אללה

בנוסף לסידור הישיבה הבלתי אפשרי ,השירות באווירת חדר אוכל נגדים והאירוע המעיק שבעטיו החלו הנדודים שלנו ,גם בחורים שווים לא נמצאו שם אז הלכנו לדורותי גייל .שתי דקות הליכה ,עולם אחר – צפוף ,רועש ,שמח והעיקר בלי יומרות .עכשיו זה שלא ניכנס יותר לקרואק זה ברור וגם חבל ,כי אנחנו יכולים להיות לקוחות לא רעים בכלל ,אבל זה כלום לעומת הנזק שעלול להיגרם למקום שתוקע את עורכת מדור הלילה של רייטינג פנים אל פנים עם עמוד שחור ,למשך חצי ערב .אגב ,היא כבר משחיזה את המקלדת ,ואני מחכה לקרוא את הטקסט שלה ברביעי הקרוב

מסה קריטית

ינואר 30, 2007

אני אוהב מאוד את הבר של מסה .הניגוד העצום שבין העיצוב המנוכר והשירות הקורקטי במקרה הטוב ,לבין המנות שלמרות המורכבות שלהן תמיד יש בהן משהו ביתי ומפנק ופשוט נורא טעים ,עושה לי את זה בכל פעם מחדש .אני אוהב מאוד גם את היין של ססלוב מסיבות שכבר פירטתי באלף ואחד מקומות .לכן כל כך שמחתי להגיע להשקה של ססלוב קברנה סוביניון רזרבד 2003 בבר של מסה – האמת שגם אם היו מזמינים אותי להשקה של מגבות חדשות בשירותים של מסה או חומץ של ססלוב בדוכן טורטיות הייתי מוותר על כל פעילות אחרת ורץ

המנה הראשונה שהוגשה לנו הייתה קרפצ'יו לוקוס עם ערמוני מים ,עגבניות ,שמן זית ,לימון ופיסטוקים .מנה שעשתה מין סינרגיה הפוכה כשהטעמים הדי מעודנים שלה איכשהו ביטלו זה את זה .היין שהוגש לצד המנה היה ססלוב סוביניון בלאן ניו-זילנד 2006 יין שמיוצר ומבוקבק עבור ברי על ידי יינן ניו-זילנדי .היין הפציץ את האף בניחוחות טרופיים חדים כתער ,אבל בפה החדות התחלפה במגע עדין ומלטף מדי לטעמי

אחר כך עברנו לחתן השמחה .הקברנה סוביניון רזרבד 2003 מיוצר כולו מענבי הכרם האורגני של ססלוב בקדיתא ,הענבים נבצרו ידנית והיין טופל בשיטת פרי ראן ,ללא סחיטה של האשכולות .היין התיישן 24 חודשים בחביות משבעה סוגים שונים ,כשכל סוג של חבית נותן ליין את הטעמים שלו .הביקבוק התרחש במרץ 2006

לרזרבד יש ריחות של מנטה ,שוקולד ,קפה והמון דרגות של פרי – מבוסר ועד לריבה או פרי יבש .אך אבוי גם כאן הפה איכזב .היה בו משהו עיף ומאובק ,ממש לא דומה לפצצות שקיבלנו עד היום מיינות 2003 .ההרגשה הייתה שהיין פשוט לא סוחב .אבל כשהוגשה המנה העיקרית – פילה בקר עם מח עצם עטוף בעלי מנגולד ברוטב ליקריץ ,יין אדום וציר בקר – התרחש נס של ממש .אל מול המתיקות והליקריץ של המנה ,היין שלא ממש הרשים עד לאותו רגע ,נתן זינוק אמיתי בחיך תוך שהוא מגלה עוצמות שלא היו בו קודם ומציב חמיצות רכה אך מוצקה ,אל מול מתק הרוטב ,כשהליקריץ מרחף מעל ומגשר בין כל הטעמים .רק 2750 בקבוקים יוצרו מהיין הזה ,שברי ממליץ להגיש בטמפרטורה של 22 מעלות ומחירו של בקבוק הוא כ -140 ש"ח . שווה רכישה בעיקר אם אתם מסוגלים לבשל ברמה של אביב משה – השף של מסה

עוד כמה ענינים קריטיים לא פחות :ההופעה בלבונטין 7 הייתה די מוצלחת ,לא נשארו מקומות ישיבה ,נועה ניגנה כמו שדה ,דן היה קצת מאופק ,בכל זאת תל-אביב זו עיר קצת מלחיצה להופעות ,ואני התרגשתי עד מוות .אבל בסך הכל היה שמח ומבדח ואני מקווה שנזכה לעשות זאת שוב בקרוב לטובת כל אלה שלא הספיקו להגיע .בכל מקרה ההופעה הבאה בעשירי למרץ בחיפה

יובל – ג'וב – הרגיל – איש האוכל והשתיה של טיים אאוט תל-אביב הצטרף לאלכובלוגים עם בלוג חדש ברשימות .תעברו להגיד שלום – האיש יודע על מה הוא כותב

אחרי די הרבה התחבטויות עזבתי את רייטינג וזה סופי ונחמד מאוד .כרגע אני בדרך למקום אחר ,כשיהיו חדשות אמיתיות אתם תהיו בין הראשונים שידעו