Archive for the ‘היה בעיתון’ Category

היט דה רוד ג'ק – ממשיכים לקרוע את קרואק

פברואר 8, 2007

כמו שהבטחתי לפני שני פוסטים – אני גאה ושמח לארח את הדס שניידר שקרעה את קרואק בגליון השבוע של רייטינג

השכונתי החדש במרמורק, מעורר הרבה תקוות אבל לא מוכן להזיע
את אחד השבועות היותר מבאישים שעברו על שלושתנו בחרנו לחתום בלילה של שיכרות, מהסוג שיעזור לנו לשכוח את הזוועות לפחות עד יום ראשון. יאיר הציע את הקרואק, הבר הטרי במרמורק שהפיח בתושבי השכונה המשתפצת חיים ותקוות מחודשות. מבחוץ זה נראה כאילו הבוקובסקי התבלבל וחנה ליד הבימה. הגיוני, בהתחשב בעובדה ששני המקומות חולקים בעלים משותפים. בפנים מצאנו טפטים בהשראת הסבתות מפולניה, אהילי פיפטיז מגניבים, מוזיקה טובה ששילבה היטב בין בלונד רד הד והג'ינג'יות, והמשך ישיר לאירועי השבוע האומלל שעבר עלינו

מחסור במקומות על הבר והספות הותיר לנו שולחן ישיבות עגול שנראה כאילו טעה בדרך ובמקום לענג מנהלי קריאייטיב במצגות פאוור פוינט, אכלס שלוש נפשות עגמומיות. עשרים דקות ישבנו שם וניסינו להבין מה לעזאזל עושה קמפרי בכוס של סהר שהזמינה בכלל בקארדי, כשבמקביל נלחמנו בבעלי המקום והמלצרית שהאיצו בנו לפנות את השולחן לטובת כנופיית ענק של בחורות מזמזמות בהמוניהן.

יש לנו שני מקומות על הבר", הסביר לנו בעל השררה בזמן שהבטנו בו נדהמים והתפקדנו שוב, רק ליתר ביטחון. 1, לחש יאיר, 2, סיננה סהר, 3?, מלמלתי בהלם, אך דבר לא עזר, לא התחנונים ולא קולו של היגיון בריא. 1, קרא יאיר ממקומו החדש על הבר, 2, זעמה סהר וחיפשה אחריי במבטה, 3, עניתי חלושות בעודי נטועה מאחורי עמוד אימתני על כסא מאולתר ועליו ערימת מעילים.

"בגלל שביאסנו אתכם", צהל הברמן לעבר שני חבריי הגלויים לעין, "תבחרו איזה צ'ייסר שבא לכם". אבל אנחנו בחרנו בעיקר ללכת משם ולחפש לעצמנו מארחים ראויים יותר. לא הבטנו לאחור לראות את התקווה השכונתית המנופצת עד שהגענו לדורותי גייל הסמוך. "לחיי שבוע טוב ומשופר", השקנו בירות על הבר המרווח ופצחנו בשיר. ככה מכניסים אורחים

מודעות פרסומת

אני לא מאמין שעשיתי את זה

ינואר 13, 2007

בקיץ האחרון נתבקשתי לכתוב כמה אייטמים עבור מוסף אלכוהול שהיה אמור להיצמד למגזינים של רייטינג .חיליק גורפינקל ,שערך את המגזין לקח לעצמו את כל הוויסקי ,הקוניאק והיין והשאיר לי להתעסק בקוקטילים ,בריזרים ורוזה ,כמו שאומרים אצלנו ,להתחבר לצד הנשי שלי .בסוף הייתה מלחמה בצפון וכל המגזין בוטל או נדחה או הוקפא ,בכל אופן המגזין לא יצא .אני באמת לא מאמין שעשיתי את זה אבל הכל אמת :טעימה השוואתית של אלכופופס ,לגזור ולשמור לקיץ הבא

עשר סיבות למותם המתבקש של האלכופופים
כי כולם אומרים שהגיע הזמן
כי מי שמתחיל עם אלכופופ יגמור עם דאקירי תות
ונתרן ציטרט E 212 – כי רק אלוהים יודע מה זה
כי זה משקה של כוסיות
אבל אין בו מספיק אלכוהול כדי לגרום להן לשתף פעולה
הרבה יותר מעניין להכין מוחיטו
הבקבוקים קטנים ויקרים מדי
בחלק מהם מסתתרים משקאות ממש נחותים
כי הם מתוקים מדי
כל טרנד חייב בסוף למות

עשר סיבות לכך שהאלכופופים עוד כאן
אפשר להשיג אותם בצבעים מגניבים
הבקבוקים שלהם מוצלחים
יש מבחר עצום של טעמים לא מסובכים
זה משקה של בחורות
וכשמדובר בבחורות אסור לזלזל ב – 5% אלכוהול
אפשר לקחת אותם לכל מקום
הם לא תופסים מקום במקרר
לא צריך לחכות שימזגו או יערבבו אותם
הם פחות כבדים מבירה
בגלל ששוק האלכופופים מוערך בכ – 10 מליון דולר

נניח שאתם מייצרים רום. משקה שאף אחד לא סופר ושחוץ מקוקטילים אין הרבה מה לעשות אתו ונניח שאתם רוצים למכור יותר .הרבה יותר .מה תעשו ?תערבבו את המשקה המסורתי שלכם במיצי פירות תוססים ,תנו לכל העסק אריזה מגניבה ושם קליט ,ושחררו את המוצר החדש לשוק בעיתוי הנכון .עכשיו כל מה שנשאר לכם זה לשבת ולספור את הכסף .זהו פחות או יותר התהליך שעברה בקרדי ,יצרנית הרום הוותיקה ,שהבריזרים שלה היו הראשונים ששטפו אותנו בקיץ של 2001 עם שפע של טעמים מרעננים וצבעים זרחניים או להפך .המחשבה שעברה בי כשראיתי בריזר מלון בפעם הראשונה הייתה "הי ,גם אני רוצה כזה", משהו בגודל של הבקבוק ובעיצוב הזרחני משך אותי ,ואכן אותו קיץ, השתמשתי בלא מעט בקבוקים כאלה כדי להתגבר על שבוע חופש משפחתי בשמש האילתית. הסוכרים נתנו אנרגיה, האלכוהול נתן בראש ומהטעמים הצלחתי להתעלם ,אבל מאז ועד היום לא יצא לי לצרוך אלכופופים מרצוני החופשי

בעוד אני מתעלם ,נחת כאן גם סמירנוף אייס ,אלכופופ מבוסס על סמירנוף אדומה ולימון מוגז .ממפעלי קמפרי הגיע קמפרי מיקס המאוד מגניב ,שעד הקיץ שעבר עוד אפשר היה להשיג בשוק הכרמל וגם זה בקושי .אחרי האריות הגיעו גם שועלים כמו רד-סקוויר מיקס מוכן לשתייה של וודקה באותו שם, עם קפאין וטאורין .אפילו יקב הגליל ,יצרן של כמה מותגי עראק חביבים ,הפתיע בקיץ שעבר וקפץ על הטרנד עם מוזה – סדרת אלכופופים ים תיכוניים על בסיס אניס.

את השמועות על מותם של האלכופופים אני שומע עוד מהסוף הקיץ שעבר .זה גימיק חולף ,אמרו לי אז כמה אנשים שחיים את התחום ,ובכל זאת ,המקרר בפיצוציה הקרובה למקום מגוריכם, מעיד על כך שלמשקאות המוכנים לשתייה נותרו עוד חיים ארוכים – אם הם מריחים משונה זה רק כי יש בהם חומרי טעם וריח .השבוע התכנסנו לטעימת אלכופופים השוואתית. באמת שניסינו להתייחס ברצינות לצבעים ,לריחות ,לטעם ,לתחושה בפה ולאפטרטייסט ,אבל לא שכחנו לרגע ואני מקווה שגם אתם לא תשכחו ,שבסך הכל מדובר במשקאות קיץ קלילים ,ושבמונחי רעננות ואלכוהוליות כולם בלי יוצא מן הכלל, עושים את העבודה

 

מקום 8- Red Square Reloaded
תחשבו על רדבול שהוסיפו לו המון סוכר .עכשיו תוסיפו עוד קצת סוכר .ועוד כפית קטנה .זהו ,עכשיו אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה מתוק המשקה הבריטי הזה. לפי הלוגו והצבעים שלה החלום הכי גדול של וודקה רד סקוויר הוא להיות סמירנוף ואם למושא החיקוי יש אייס אז למה לא לנסות לייצר משהו דומה .הוודקה עצמה אגב ,לא רעה כלל ,אבל המיקס שלה עם הקפאין והטאורין אפשרי בתנאי שזה הדבר היחיד שיש לשתות ואין בסביבה ברזיה

מקום 7 מוזה פסיפלורה
יותר מילים נשפכו לאחרונה על הפרי הכתום הזה ,מאשר גלונים של תמציות טעם וריח במפעלי פרוטארום .אם זה טוב לשמפו', אמרו לעצמם ודאי היצרנים, 'למה שלא נוסיף לזה קצת אניס ומים מוגזים ונמכור את מה שיצא בתור מוזה פסיפלורה .אנשים ימותו על זה'. למוזה פסיפלורה יש ריח של מיץ תפוזים שנותר זמן רב מדי בבקבוק פתוח ,הוא מוגז בעדינות נעימה, אבל מדביק את הפה בסוכרים ומותיר אחריו רק שמץ של אניס .החדשות הטובות הן שהבקבוק ממש יפה ויש לו גם פקק הברגה

מקום 6 בקרדי בריזר לימון לייט
יצרנים ויצרניות יקרים .משקאות אלכוהוליים זה לא יוגורט .עזבו אותנו מהלייט ומהביו .גם החיידק הידידותי אל קזאי יצא לנו מכל החורים .תנו לנו לשתות .מה שהופך לדעתי את הלימונדה הזו ללייט זה השימוש בממתיק מלאכותי .לכן היא תחבב אולי על כל אותם סאקרים שבאמת מאמינים שלמיץ לימון לייט יש בדיוק אותו טעם כמו זה עם הקלוריות, ושקפה עם סוויט אנד לואו זה טעים ליד הקינואה .חברים יש לי חדשות בשבילכם , זה לא .ואם אתם כבר מכניסים אלכוהול לגוף ,תאמינו לי שעוד קצת סוכר לא יזיק

מקום 5 בקרדי בריזר אננס
הרחה ראשונה של הבקבוק הפתוח מעלה זיכרונות מחופש גדול לפני שלושים שנה .היינו בבריכה ומישהו נתן לי לטעום ארטיק לבנבן בטעם אננס- הפסיפלורה של הסבנטיז .כבר אז לא התלהבתי .גם הטעם של הבריזר מתקתק ותעשייתי, ורק שנייה לפני שהוא נמוג מהפה הוא מזכיר קצת את המקור, עד כמה שמשהו בטעם אננס יכול להזכיר את הפרי עצמו

מקום 4 בקרדי בריזר לימון
כל ברמן יודע שתוספת קטנה של לימון, יכולה לשדרג אפילו את המשקה המעפן ביותר .בכלל יש משהו בחמיצות שמסוגל לרענן ולהחיות את כל הטעמים בסביבה .כל מי שהזליף אי פעם מיץ לימון טבעי על סלט בן יומו ,מכיר את התופעה .גם הבריזר הלימוני מפגין מוצלחות יחסית ,ומעניק תחושה חמצמצה ומרעננת .ללא ספק ועל דעת כל הטועמים, הלימון הוא המוצלח ביותר מבין הבקרדי בריזרים הקלאסיים

מקום 3 מוזה אשכולית אדומה
הפתעה! דווקא משקה שהתלכלכתי עליו בעבר ,ושזכה לקיתונות של רפש מילולי מכל מי שנתקל בו במסגרת קידום המכירות בפסטיבל הקולנוע הירושלמי ,לקח כאן מקום שלישי .מסתבר שהשילוב המוצלח בין האניס לאשכוליות האדומות ,מצליח לעבור בצורה הולמת גם כשמכניסים אותו לבקבוק .הוא אולי לא מאוד מוצלח מאוד כשהוא האלכופופ היחיד בסביבה ,אבל בהשוואה למתחרים הוא מתגלה כאופציה סבירה ביותר

מקום 2 בקרדי בריזר ריגו
האח הקטן והמוצלח של הבריזר .הוא שוכן בבקבוק יפה יותר עם פקק הברגה ומתאפיין בטעם עדין של לימונים ירוקים וסיומת מתקתקה אך לא בלתי נעימה .את הריגו מייעדים היצרנים לקהל גברי ומתוחכם .היות ואני עונה לפחות על חצי מהדרישות ,די נהניתי מהריגו, שבאמת מפגין בגרות בהשוואה לאחיו הצעקניים .מצד שני כמה גברים מתוחכמים אתם מכירים שיצעקו לברמן שלהם תן לי בקרדי ריגו

מקום 1 סמירנוף אייס
המנצח הגדול של הטעימה הזו ובכלל .ההחלטה של סמירנוף להתמקד בטעם אחד בלבד ,מוכיחה את עצמה כל פעם מחדש .מבין כל מה שטעמנו, רק האייס היה באמת טעים .משהו באיזון בין הטעם הלימוני לבין המרקם המפנק ,עושה שם את העבודה ועושה אותה היטב .אפילו מי שלא כל כך מתחבר לעולם האלכופופים ,יהיה חייב להודות שמדובר במשקה מנצח .על כל בקבוק סמירנוף מופיעה האזהרה "שתו באחריות" ואני אומר: שתו באחריות אפילו אם זה אלכופופ

שיחק אותה אלדד

מאי 12, 2006

אלדד לוי מעל השולחן ,שבדרך כלל מעניין לשמוע את מה שיש לו להגיד ,ניתח יפה את מעמדם של השפים הכוכבים במסעדנות העברית

ליל סדר עם סגנון

אפריל 12, 2006

לפני כשבועיים קיבלתי הודעת טקסט בהולה מהדס שניידר. הוטל עליה להכין כתבה השוואתית על עשרה יינות אדומים עבור מוסף סגנון של מעריב שראה אור ממש היום ,והיא נזקקה לתמיכה .אחרי שעברנו על רשימה של יקבים ישראליים ומשרדי יחסי ציבור שמייצגים אותם ,התארגנו על עשרת היינות ונפגשנו לטעום .אם מישהו היה מספר לי לפני חמש שנים שבעתיד נשב שמונה אנשים ,די צעירים ,טוב חוץ ממני ,בדירה תל-אביבית מרווחת ונדבר על יין ,הייתי שובר לו בקבוק למבדה על הראש ושולח אותו לטיפול ,אבל זה קרה ועוד איך .לפני הטעימה חילקנו את הבקבוקים לקבוצות ,אירגנו מרקקה – קערת הסלט של הדס לא תראה עוד ירק לעולם ,ודיברנו קצת על איך לטעום וגם על הטעמים הריחות והצבעים שכדאי לחפש ביין אדום. היו שם 2 שיראז ,2 מרלו ,3 קברנה סוביניון ,1 סירה ,1 פינו נואר ו-1פטיט סירה זינפנדל כולם תוצרת הארץ ,כשרים לפסח ונושאי תג מחיר של 70 – 110 שקלים .את הרשימה המלאה תצטרכו לקרוא בסגנון אבל אני שמח להכריז שגם הטועמים החופשיים יודעים מאיזה ענבים עושים יין .וכך יצא להדס מדור מגניב ,ולנו יצא דירוג חצי מקצועני שבראשו צועדים על פי הסדר :ירדן סירה 2002 , כרמל קברנה סוביניון 2003 כרם קאיומי ,ובזלת הגולן קברנה סוביניון 2004 .בסך הכל תוצאות דומות לזו של אשכול הזהב ,עם עדיפות ברורה לקברנה סוביניון המסורתי ,לסירה בעל המאפיינים הבולטים ,ולפינו המעניין שהגיע מקום רביעי ,ונחיתות בולטת של המרלו והשיראז שלא ברור אם היא נובעת מהמאפיינים הזניים או מהייננות הבלתי מספקת .אני לא יודע מה מכל אלפי ההמלצות שהתפרסמו השבוע תקחו אתכם לשולחן הסדר ,בכל מקרה אני מקווה שתבלו ,ושיהיה לכם חג שמח וחופש מעולה .ומי שצריך לנהוג הלילה ,בחייאת תעשה את זה בזהירות

פטריק הקדוש נגד הקידוש

מרץ 24, 2006

בשישי האחרון לא נפתח בקבוק על שולחן השבת .כולם הגיעו בזמן ,היה אפילו צלי כתף מהמשובחים ,ורק אני ,שחגגתי באותו אחר צהריים את יומו של פטריק הקדוש ,בעזרת אינספור חצאים של גינס וצ'ייסרים של בלקבוש ,רבצתי סרוח במיטה וכל סוסי המלך וכל פרשיו לא הצליחו להוציא ממני יותר מתנועת יד. חוץ מזה כתבתי השבוע משהו לאנרג'י שהרתיח אנשים גם שם וגם כאן .אם למישהו היה ספק לגבי כוחה של מילה ,הוא מוזמן לראות כמה אגרסיות אנשים מוכנים להוציא בשביל 200 כאלה .כמחווה ליומו של פטריק הקדוש וכדי שלא יהיה משעמם ,העליתי טקסט שכתבתי לרייטינג לפני שנתיים בערך .אני מקווה שהשבוע אני אצליח לארח כמו שצריך ואפילו לכתוב על זה. שבת שלום

בלפאסט זה כאן
שתי בנות ישבו על הבאר וחישבו את הטיפ .זה היה הרגע לו חיכיתי .התקדמתי לכיוון אחד הכיסאות שעמד להתפנות כשהבארמן עצר אותי .המקום הזה שמור לזוג הוא אמר ,אבל אתה יכול לשבת כאן ,כן בטח ,בפינה מתחת לארון חשמל .בדיוק המקום עליו חלמתי כל השבוע .וכך נזרקתי משם בלי שאפילו כוס אחת תישבר .לקחתי את מה שנשאר מהכבוד העצמי שלי לצד השני של הרחוב. למקום בו האורות עמומים ,המוזיקה צ'יזית והשמחה רבה. שתיתי ג'יימסון עם קרח וגינס קטנה ,קומבינציה אירית שגרמה לי להפסיק לכעוס ,להתחיל לרקוד בכיסא ולהסתובב ימינה ישר לתוך החיוך שלה ,שאחריו התחלנו להתלטף במבטים כאילו אין שם איש מלבדנו .כשסוף סוף ניגשתי ,היא אמרה שהחברה שלה רוצה ללכת אז שלפתי התחכמות וחזרתי לכיסא .היא ניגשה אלי ושאלה אם אני נשאר ,אמרתי שכן, לחצנו ידיים והן הלכו .הייתה לה יד נעימה. אם לא הייתה לי משפחה בבית, בטח הייתי הולך אחריה אבל גם ככה אי אפשר להגיד שלא נהניתי