?אחי ,איפה הבלוג

גיורא השאיר תגובה בפוסט הקודם ושאל מה קורה עם הבלוג ,שאלה מצויינת בייחוד בהתחשב בעובדה שאת הפוסט הקודם העליתי לפני חודש כמעט .אני לא מתכוון להלאות אף אחד בכל הקורות אותי בתקופה האחרונה ,אבל מרוב עניינים יצא שדווקא המקום הזה ,שהיה לי עיר מקלט מזעמם של עורכים ומהצקות של בעלי עניין ,ושימש לי סוג של מורה דרך אל המקומות שאני נמצא בהם היום מבחינת כתיבה ,הוזנח .ולא רק הדפים הוזנחו אלא גם הקומץ שקורא אותם ועל כך חבל לי אפילו יותר .לרגל המצב אני מעלה לכאן טקסט שהתפרסם בגליון ראש השנה של אלכוהול-ליסט ,מוסף האלכוהול של גלובס – זהירות 1300 מילה, ואם למישהו יש רעיון איך לכתוב לארבעה כלי תקשורת ,להתפרנס ולהחזיק בלוג פעיל ,אני אשמח לקרוא אותו בתגובות

מה גורם לו לאדם לקום בוקר אחד ולהתחיל לבשל בירה בבית? מי שמאס בבירות המסחריות, יכול למצוא לא מעט תחליפים. מדפי הבירה בחנויות ובברים מתפקעים מכל טוב, החל מבירות מנזר בלגיות, דרך בירות מסחריות מתאילנד, ועד לבירות בוטיק שכדי להגיע לכאן עושות את כל הדרך מניו-זילנד. את הזמן שלוקח, להתייעץ בפורומים אינטרנטיים, לקרוא ספרות מקצועית, לאסוף בקבוקים ריקים, לשקם את המטבח לאחר נזקי הגלישה ולמצוא שיטות יצירתיות לקירור מיכל התסיסה, אפשר לנצל למספר דו ספרתי של סיבובי שתייה מקיפים, כולל בקרים ארוכים במיוחד של התאוששות מהאנג-אובר. במבט מרחוק, נראה שבישול בירה ביתית, הוא עיסוק שמנוגד לחלוטין למאפיינים של חובב הבירה הממוצע, זה שרוצה רק לשבת עם חצי הליטר החביב עליו, וללטף את הכרס. ובכל זאת, מדובר במגמה עולמית שהולכת ומתחזקת

אחרי יומיים בחברתו של גדי דבירי מומחה לבירה ובעליו של "בירדי" המרכז המקצועי לבירה, הבנתי שלחפש את הסיבה לפופולריות הגוברת של בישול בירה ביתית במונחים של ניצול זמן או של עלות תועלת, זה כמו לגשת למרינה ולברר עם בעלי היאכטות, כמה זמן לוקח להגיע לקפריסין, או לעצור מישהו ברחוב עם בי.אס. איי מודל שישים ושלוש ולשאול כמה עולה טיפול גדול. בשלני הבירה, אם הם מהנדסי תוכנה, שמנצלים את הטמפרטורה הנמוכה בחדרי המחשבים כדי לשמור על הטמפרטורה הנכונה של מכלי התסיסה, ואם הם קיבוצניקים שמפלחים צינורות השקיה כדי להשלים את הצנרת, מבשלים בירה מכמה סיבות. ברור שהם אוהבים בירה ושלא אכפת להם להיכנס לפעמים למטבח, אך הסיבה העיקרית לטעמי היא, שבהשוואה לתחביבים מקובלים כמו רכיבה על אופני שטח או גלישה מצוקים, מדובר בתחביב לעצלנים. בתהליך הבישול השמרים הם עושים את רוב העבודה ולבשלנים שאר לא מעט זמן פנוי לשבת, לשתות ולדבר על זה

אוכלוסיית הבשלנים בישראל מונה כיום בסביבות מאתיים איש, שמאסו בבירות של הזרם המרכזי, וחיפשו משהו מעניין לעשות עם הזמן הפנוי שלהם. הבישול הביתי החל על פי דבירי בשנות השישים בארצות הברית. שילוב בין בירה מזעזעת במרכולים, מרחק גדול שצריך לעבור מהבית עד הבר הקרוב, והרבה מקום פנוי במרתפים, גרמו ללא מעט אמריקאים להתחיל לבשל בירה בבתים. הבישול הביתי נפוץ מאוד גם בבלגיה ובניו-זילנד. בגרמניה, אחת ממעצמות הבירה העולמיות, לא מבשלים בירה בבית, מתוך כבוד לשיטות המסורתיות ולברו-מייסטרים, ששומרים עליהן באדיקות

כדי להתחיל לבשל, יידרש לכם סיר בנפח הגדול בשני ליטר לפחות מכמות הבירה שאתם מתכננים לייצר. שני הליטר הללו קריטיים כי הם יכולים למנוע גלישה של החומר הלוהט מהסיר בזמן הבישול – גלישה שהיא הסיוט של כל מבשל ביתי. מלבד הסיר, הערכה הבסיסית כוללת: שני מכלים בנפח של 20 ליטר כולל ברזים, מכסה עם חור קטן לנשם- שסתום שמאפשר לסי-או-2 לצאת מהמכל בלי להכניס אויר פנימה, צינור גמיש, פלסטיק, מקל מילוי לבקבוקים, פוקק לפקקי כתר ופקקים. מחירה של הערכה הבסיסית הוא כ – 250 ש"ח, וניתן לשדרג אותה באמצעות סיפונים אוטומטיים, הידרומטר, למדידת כמות הסוכר, מדחומים, וציוד נוסף שנועד להקל על התהליך. בקבוקים לעומת זאת, אי אפשר לקנות בשום מקום וכדי להשיג כאלה, תצטרכו לוותר על הפיקדון ולהתחיל לקלף תוויות מבקבוקים משומשים

את אחד המרכיבים העיקריים של הבירה שלכם, הלתת, ניתן להשיג בשתי תצורות. המקצוענים, ירכשו גרעיני לתת, ישברו אותם במטחנה מיוחדת ויבשלו אותם כשעה במים חמים, עד לקבלת נוזל מתוק עם צבע של תה חזק וריח של לחם שהרגע יצא מהתנור. מי שרוצה לקצר תהליכים, ישתמש ברכז לתת, חומר דביק שדומה בצבע ובמרקם לדבש כהה ושנמכר בפחיות. דבירי מחזיק לא פחות מעשרים ואחד סוגים של גרעיני לתת ברמות שונות של קלייה, וכחמישה סוגים של רכז, התמהיל של סוגי הלתת הוא שיקבע את אופייה של הבירה הביתית שלכם, לכן לפני שניגשים לרכישה, כדאי להגיע להחלטה לגבי סוג הבירה שאתם מתכננים לבשל

עברנו על התיאוריה, בדקנו שכל הכלים והחומרים במקום, עכשיו נשאר רק לבשל בירה. מפאת קוצר הזמן, החלטנו להשתמש ברכז לתת על מנת לבשל בירה בסגנון דופל-בוק. סגנון שמקורו בגרמניה והמאפיינים שלו כוללים, תסיסה עילית, צבע כהה יחסית, שישה וחצי עד שבעה אחוזי אלכוהול, טעם מתקתק וארומות קלויות. גדי סיפר שבטעימות ובהרצאות שהוא עורך, אנשים פשוט מתים על הבירה הזו. לפני הכל הוא ניגש למתכון, בחר גרעיני לתת מתוך השקים השונים, ערבב יחד וזרק למטחנה מיוחדת כדי לשבור את קליפות הגרעינים. את הגרעינים השבורים, שפכנו לתוך שקית בד שנראית כמו גרב ענקית ושמנו, ממש כמו שקית תה ענקית, בסיר עם מים שחיממנו לטמפרטורה של שבעים מעלות. אחרי רבע שעה המים בסיר, הפכו לחומים כהים וריח של אפייה התחיל לעלות בחדר. זה היה הרגע שבו הוספנו את רכז הלתת הדביק והתחלנו לבחוש כמו שתי מכשפות כדי להמיס את הרכז בנוזל. טעימה ישר מהסיר, העלתה את רמת הסוכר בדם שלי לרמות מסוכנות, אבל גדי היה מאושר. יותר סוכר בתהליך, פירושו יותר עבודה בשביל השמרים ויותר אלכוהול בתוצאה הסופית

בין סוף הערבוב של הלתת ועד להוספת הכשות לסיר המבעבע, חלפו להן כשעה וחצי, שבמהלכן פתחנו לא מעט בקבוקים, בניהם בירה שגדי בישל במדרחוב בבאר שבע, כחלק מאירוע עירוני. הבקבוק שנפתח בחשש מה מצדו של המבשל, התגלה כתענוג אמיתי, במפתיע, הבירה הייתה קלילה, יבשה ומרירה כמו שצריך. דבירי אומר שלבשל בירה זה קצת כמו לעשות חמין. "אתה יודע בדיוק מה הכנסת פנימה אבל אין לך מושג מה תהיה התוצאה הסופית". טעמנו גם בירה שהכילה כישות בכמות הגדולה פי עשר משלושים הגרם הממוצעים. היה מריר. לרגע הוספת הכישות, יש חשיבות מכרעת בטעם הסופי. תוספת בשלב מוקדם תפרק את המרכיבים הכימיים של הכשות ותיצור בירה מרירה. כשות שתיווסף בשלב מאוחר יותר, לא תספיק להתפרק, ותתרום למשקה ארומות פרחוניות ופירותיות

הגיע הרגע להוסיף את הכישות שהעירה את הנוזל החום, גרמה לו לבעבע בטירוף והעלתה שכבה דקה של משהו שנראה כמו סחף ירוק על פני הנוזל. נתנו לעסק להירגע לעוד רבע שעה והוספנו עוד קצת כישות, בשביל הטעם. תהליך הבישול אורך כשעתיים שבסיומן צריך לקרר את הנוזל במהירות, כדי למנוע חדירה של גורמים מזהמים. גדי משתמש בצינור נחושת מפותל שמחובר לברז. המים שעוברים בצינור קיררו די מהר את הסיר, אבל היות ותכננו להשתמש בשמרי לאגר דורשים טמפרטורה נמוכה, הוספנו לעסק עוד ארבע או חמש שקיות קרח, שהורידו את הטמפרטורה לסביבות עשר מעלות. זה הזמן לחטא את מיכלי התסיסה, למלא אותם בבירה הגולמית, להניח את הנשם במקום ולהכניס למקרר לשבוע עד הביקבוק

השמרים עשו את מה שהם צריכים לעשות במהלך השבוע, והגיע הזמן להעביר את הבירה לבקבוקים. לפני שמוזגים לבקבוקים, צריך לחטא אותם היטב, באמצעות חומרים כמו כלור או יוד, שימנעו התפתחות חיידקים לא רצויים. זהו גם הזמן להוסיף את סוכר התירס, שיאפשר לתסיסה להמשיך להתקיים. באמצעות צינורית שלקצה שלה מחובר צינור קשיח עם שסתום מיוחד, מילאנו את הבקבוקים המחוטאים, וסגרנו אותם בפקקי כתר, באמצעות הפוקק הידני. העבודה הקשה הסתיימה. כל מה שנשאר זה להתאפק. לתת לבירה להמשיך לתסוס בבקבוק ולחכות במתח שבועיים לפחות, כדי לראות איך יצא

הבירה שבישלתי, לא תהיה מוכנה עד שהגיליון הזה ירד לדפוס. מה שהצלחתי ללמוד זה שהמתח שבין הביקבוק לטעימה הראשונה, ההתרגשות שבפתיחת בקבוק בירה שבישלת בעצמך, הגאווה על ההצלחות והלמידה מהכישלונות, הם אלה שדוחפים את הבשלנים הביתיים אל עבר המנה הבאה, בעוצמה שעולה בהרבה על ההגיון הכלכלי או התבונה הצרכנית. מי שאוהב לבשל ואוהב לשתות, חייב לפחות פעם אחת בחיים, לנסות להכניס את השדים האלה לבקבוק

מודעות פרסומת

11 תגובות to “?אחי ,איפה הבלוג”

  1. אבי Says:

    אם אתה לא רוצה לתחזק בלוג, אפשר להסתפק בזה שתשים פה לינקים לכל מה שאתה כותב בארבעת העיתונים האלה שלך 🙂
    הכתבה הזו, למשל, מצוינת.

  2. גלעד א Says:

    אם בא לך לבשל עוד פעם, רק תגיד.
    אתה מוזמן בכל עת (או לפחות פעם בשבוע)

  3. יאיר גת Says:

    אבי תודה .אני שמח שנהנית והרעיון לא רע ,אם כי אני מעדיף להתעסק כאן בנושאים שלא כל כך מעניינים את העיתונים האלה שלי

    גלעד תודה על ההזמנה .יש מצב

  4. שירי- דו Says:

    ?שאלת השאלות- נו, אז איך יצאה הבירה
    ?האם נדבקת בחיידק
    (או שאולי כמוני, אתה עדיין מעדיף להתענג על תוצרתם של אחרים( עיין ערך גלעד א

  5. יאיר גת Says:

    בינתיים שירי ,אין לי מספיק זמן כדי לכתוב כמו בנאדם ,אפילו לבדוק איך יצאה הבירה לא הספקתי ,כך שהחיידק יצטרך לחכות

  6. אור רכס Says:

    כל מה שנשאר זה ללמוד לזקק ולתחיל להכין ויסקי ביתי…

  7. יאיר גת Says:

    וכשלא נצטרך ללכת לעבודה בשביל לשלם על אלכוהול ,יהיה יותר זמן לכתוב ?רעיון גדול אור

  8. גיורא Says:

    קודם כל אני גאה לחשוב שתרמתי ולו במשהו להחזרת הבלוג המעולה הזה.
    שנית – מבקש בהכנעה הזמנה לטעום מהבירה ומבטיח להביא איתי תקרובת מתאימה

  9. מתנפחים Says:

    שיהיה לך בהצלחה!

  10. clickparty Says:

    כתיבה נהדרת – נהנתי לקרוא 🙂

  11. ירון Says:

    כל המרבה הרי זה משובח כל הכבוד על הפוסט המדהים. המשך כך!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: