Archive for מרץ, 2007

הטרקלין – פיק אפ וויין בר

מרץ 30, 2007

בערב הסיום של פרס אשכול הזהב ,פגשתי את תמנע ,מנהלת השיווק של יקבי בנימינה ,שהזכירה לי התערבות שלנו מלפני שנתיים .אני כבר הודעתי לה שהיא הפסידה טכנית ,אבל היא מתעקשת .נושא ההתערבות היה צריכת היין בברים .בזמנו טענתי שמדובר בכמות זניחה ואילו תמנע ויינון ,איש יחסי הציבור שלה גרסו שמדובר בכמויות גדולות .משום מה צוות בנימינה התחמק עד היום משלב ההוכחות ,כך שמבחינתי מדובר בניצחון טכני שלי ,אלא אם בקרוב יוכח אחרת

ברים שכן אמורים לשתות בהם יין הם ברים שמוגדרים מראש כ-בר יין ,או ביסטרו ויין ,ההגדרה לה זכה הטרקלין ,המקום החדש של יוסי בן אודיס בנחלת בנימין 41 .מי שעיצב את המקום החליט ,בחוכמה לטעמי ,לוותר על הניסיונות לחקות מערת נזירים טחובה או מרתף מעופש ,והלך על צבעים בהירים בר גדול במרכז ואהילי שנות השישים .קצת פחות תאורה והרי לכם פיק אפ ,אבל בסטייל .מדפי הבקבוקים ,מלבד אחד גדול בכניסה ,לא נראים לעין

הביקור הראשון שלי בטרקלין התרחש לפני כשבועיים באירוע עיתונאים שהתקיים לרגל הפתיחה .זן-אור ,מאנשי היין והאלכוהול שאני תמיד שמח לפגוש ,הגיע לעזור ללי המקסימה מאחורי הבר ומזג לי כוס של גינתון פטיט סירה 2004 .יין חביב ,אמרתי לעצמי ,עוצמתי ,ומתובל ביותר ,בלי לוותר על האלגנטיות .סמנתי וי ורציתי לעבור ליין אחר ,אך זן-אור התעקש שאחכה איתו לאוכל ובצדק .מנת הסינטה לצריבה – פרוסות סינטה שמוגשות על חלוק נחל לוהט להכנה עצמית ,והפטיט-סירה פשוט נועדו זה לזה . הפלפל השחור ,הליקריץ, הקפה ,השוקולד והדבש שהיין הביא איתו ,הפכו את הבשר למשהו הרבה יותר מעניין מסינטה על חלוק נחל ,והכתירו את היין כמנצח הגדול של הערב

השבוע זומנתי שוב לטרקלין והפעם לערב טעימות שכולו גינתון .ראשון נמזג לי מרלו 2005 .יין רך ועדין שהתישב יפה בפה אבל הרגיש קצת חלול ולא מספק .בעודי מתבאס, שמתי לב שאני בעצם יושב בבר עם לא מעט רעש ועשן – לא מיקום קלאסי לטעימת יין ,כך שאין פלא שהמרלו קצת נעלם .מרלו 2004 כבר לא היה זקוק לרחמים ,זה היה סיפור אחר לגמרי .הרכות נשמרה אבל הפעם היא לוותה בשפע של פרי טרי ,עץ, קפה ותבלינים שחתכו בקלות דרך העשן והרעש וריחות האוכל, .דורון ,היינן אמר לי שעוד כארבעה חודשים של התפתחות בבקבוק ,גם המרלו הצעיר יותר יקבל את העוצמה של אחיו הגדול

המרלו-פטיט סירה שהגיע קצת אחר כך ,היה עשיר מאוד באף – פרי בשל ,אדמה, קרמל ותבלינים ,ומחודד מאוד בפה , ואחריו חזרנו לפטיט-סירה שהתמודד בגבורה גם עם מנה עשירה של המבורגר עם רוטב ציר בקר ,שמנת ומחית כמהין

המפגש המשמעותי ראשון שלי עם יקב גינתון היה לפני כחצי שנה כשהקברנה סוביניון – שיראז 2003 שלו ,נמכר באופן בלעדי ב-אורקה .זה יין לארוחות ,כתבתי אז .יין שעושה חשק לאכול .פרט לאותו מרלו עדין ,ההכללה תקפה בעיני לכל התוצרת של גינתון .יין של אוכל ,יין של לילה ,יין בליין שכמו בחורה הורסת שנכנסת לפיק-אפ וכולם מפנים אליה את הראש ,לא נותן לשום דבר להפריע לו להתבטא ועושה את זה בשיא האלגנטיות .אם היו לנו עוד יקבים כאלה ,יכול להיות שתמנע תנצח יום אחד בהתערבות

מודעות פרסומת

אשכול הזהב 2007 – שלב הסיכומים

מרץ 27, 2007

חוץ מהגשם שטפטף עלי בדרך, הכל נראה בדיוק כמו בשנה שעברה. הכניסה הייתה עמוסה בחוגגים וייננים לבושים יפה ואחוזי התרגשות. ירדן בלאן דה בלאן 2000 כבש את הרחבה ,ונראה כאילו המשפחה הזו,משפחת היין הישראל, שהיה לי הכבוד להיות חלק ממנה בשנים האחרונות, שמחה להיפגש שוב במין ליל סדר חגיגי, עם אלמנט תחרותי ומטרה טובה – תרומה לעמותת ילדים שלנו .שלא כמו בשנה שעברה שבה ישבתי ממש מתחת לבמה, החליטו המארגנים לא לחזור על הטעות ושמרו לי מקום בירכתי האולם. החלטה מוצדקת בהתחשב במחיר הכרטיס. אם הייתי צריך לשלם על המקום הזה בטח הייתי כועס קצת

המיקום הלא אטרקטיבי מנע מאיתנו להתרכז בדבריה של מרב מיכאלי, שהצליחה לעצבן גם השנה עם טון מורתי והתעקשות על פנייה לנוכחים בגוף ראשון רבות. מרב יקירתנו, אנחנו חושבות שהבנו את הקטע ומבקשות ממך להפסיק עם זה לפני שיהיה מאוחר מדי. כמה שרים דיברו על החשיבות של היין למשק הישראלי ואחד מהם אף הגדיל לעשות וטען בשיא הרצינות שהגפן לא צורכת הרבה מים ולכן הענף כה חשוב למדינת ישראל השחונה. אולי מישהו החליף לו את הדפים והוא יצא מהבית עם הנאום שנכתב עבור כנס מגדלי הסברס

נסיון העבר לימד אותנו לקרב אלינו את הבקבוקים הטובים יותר שהונחו על השולחן: רקנאטי פטיט סירה זינפנדל, הרי גליל שירז קברנה 2005 ויתיר קברנה-מרלו-שיראז 2004, שהיה בלתי נסבל כשהושק, אך התגלה כיין מדהים , שפשוט יצר לשוק שנתיים לפני הזמן. ראוי לציין גם את השילוב בין תועפות העץ של תבור אדמה מרלו 2004 לבין מנה של טונה אדומה צרובה על חציל קלוי

נראה כאילו הנאומים והברכות נמשכו שעות ואכן כך היה. מישהו, מקורב למארגנים שלח אותי שוב לחפש את  הכסף – אף אחד לא יוציא סכומים שכאלה על ארוחת ערב ,הוא הסביר ,אם היא לא תימשך לנצח. אני הסתפקתי בשלוש שעות. מבחינתי מדובר בנצח. את התוצאות קיבלתי הבוקר והאמת, אין המון הפתעות. כמו בשנה שעברה גם הפעם אני מסכם בסובייקטיביות את הבחירות הראוית בעיני

יקבי כרמל יצאו גדולים השנה עם קברנה סוביניון כרם קאיומי 2003 מקום ראשון – בקטגוריה העמוסה והמאתגרת מכולן, ועם שיראז כרם קאיומי 2003 מקום ראשון בקטגוריה, אחד מעל הסירה רזרבד 2005 של יקב טוליפ. ססלוב, הזוכה הגדול של השנה שעברה הסתפק במקום השלישי עם קברנה סוביניון רזרבד 2003

ירדן גוורצטרמינר 2006 של יקבי רמת הגולן חלק את המקום הראשון בקטגוריה הארומטית עם יוהנסבורג ריזלינג 2006 של יקבי כרמל, כשהוא משאיר אחריו את הריזלינג 2005 המעולה של ויתקין

סוביניון בלאן אדמה גיר 2006 של יקב תבור מוביל ובצדק את הקטגוריה. זוהי זכייה שנייה שלו – הראשונה הייתה בשנת 2004

ויונייה היא קטגוריה חדשה ומסקרנת שעצם קיומה מלמד על חדירת הזן הזה לחיינו. את המקום הראשון לקח ויונייה 2005 של אמפורה שלא טעמתי, אבל במקומות השני והשלישי ניצבים ויונייה 2005 של רמת הגולן והמעניין מכולם לטעמי, ויונייה 2006 הסופר מינרלי של יקב פסגות

תבור אדמה קברנה פרנק חרסית 2006 הגיע בצדק ושנה שנייה ברציפות למקום הראשון בקטגורית הרוזה ,מרלו אביב 2005 של ססלוב לקח מקום ראשון בקטגוריה. תבור מסחה 2003 המקסים, הגיע למקום שני בקטגורית בלנד -קברנה מרלו

פטיט סירה, עוד קטגוריה חדשה בלי הרבה הפתעות מציבה את פטיט סירה רזרב 2004 של יקב יפתחאל במקום הראשון ואחריו פטיט סירה 2004 של ויתקין, כשאת הרשימה סוגר פטיט סירה זינפנדל רזרב 2005 של רקנאטי. היין המוצלח ביותר שיצא מהיקב הזה עד היום

ירדן הייטס ווין 2004 דרס בפעם הרביעית ברציפות את קטגורית היינות המתוקים. לא חוכמה כשהמתחרה הגדול שלך הוא גוורצטרמינר כרם שעל 2005 של כרמל – יין הרבה פחות מרשים מזה של 2004

יקב אליגוטה בלט היטב בקטגוריות יקבי הבוטיק הקטנים למיניהן,עם מרלו 2005 במקום ראשון בקטגוריה וקברנה סוביניון 2004 במקום השני. אם מוסיפים לזכיות האלה את המקום השלישי שלקח סנג'ובזה 2005 של אליגוטה בקטגוריה החדשה של זנים איטלקיים, אפשר להבין שהיקב הקטן מגן יאשיה עושה עבודה לא רעה בכלל

בלטו בהעדרם: הרי גליל, הר אודם, וברקן

אז נכון שממש כמו בליל סדר משפחתי לא היו המון הפתעות .הליצנים סיפקו את הבידור ,שומרי המסורת עמדו על שלהם ,הצעירים יצאו לעשן בחוץ והמבוגרים התלננו על כמה מהר שהזמן עובר .אבל זה הרי מה שיפה במסורת

רשימת הזוכים המלאה באתר המארגנים

ISRAEL WINES הסיכום של

ארבע שנים של פיתוי

מרץ 26, 2007

ארבע שנים של בר זה כמו ארבעים שנה בחיים של בנאדם. תשאלו את כל אלה שסגרו אחרי שנה. כדי להחזיק מעמד כמו הטמפטיישן ארבע שנים באחד מהאזורים היותר בעייתיים של העיר, צפון אלנבי ליתר דיוק, צריך הרבה יותר ממזל. תנאי ראשון להצלחה הוא אהבה למקום ואת האהבה של אילן ומקס ושאר הצוות למקום העבודה שלהם, אפשר להרגיש גם בשעות הלחץ הנוראיות ביותר. הנסיון הקצר שלי גם מלמד, שכשאתה אוהב את מה שאתה עושה, הרבה יותר קל לך להיות מקצוען

המקצוענות בתחום הזה, לא נמדדת לדעתי רק בידענות או במיקסולגיה. למרות שידע כללי זה לא מזיק, צריך בנוסף לדעת גם דבר או שניים על נשים, גברים וכל מה שבניהם. בתחום הזה נצבר בטמפטיישן ידע עצום שמאפשר לכל אחד מהברמנים להושיב את הבחורה העגמומית שבאה לבד ,לצידו של הבחור הרגיש בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר לספק לה נחמה באותו ערב. ולהיפך. המעורבות הגבוהה של הצוות בתחום הזה מעניקה לכל הלקוחות הרגשת ביטחון משפחתית שמשתלבת היטב, עד כמה שזה נשמע משונה באווירת הסליז הקשה, ליצירת תמהיל משפחתי מבעבע ודי נדיר באטמוספירה התל-אביבית

גם בתחום המשקאות לא השאירו בטמפטיישן את העבודה רק ליבואנים וכמעט בכל ביקור שלי שם אני זוכה לטעום ליקר חדש בעבודת יד בטעמי קינמון, פלפל חריף, ארטישוק או כל מה שמתחשק למקס לבשל. העיקר שיהיה בזה אלכוהול

במוצאי שבת האחרונה יצאנו לחגוג יומולדת ארבע לפיתוי. הגענו יחסית מוקדם אבל הבר כבר היה מלא ורובו באנשים שאני מכיר מהמקום וששמחתי לפגוש שוב. המוזיקה, כרגיל, הייתה לוהטת ושמחה ואנחנו התמקדנו בבירות – גרולש לבנות ומרפיז בשבילי, ובצ'ייסרים של סקוטש – גרנטס אייל למדקדקים. החוגגים זכו בשקיות הפתעה עם מסטיקים וכובעים ובלונים וטיסנים, כך שמדי פעם אפשר היה לשמוע בלון מתפוצץ, או לתפוס טיסן במעופו רגע לפני שהוא חודר לעין של מישהו. המקום הלך והתמלא ולפני ששמנו לב היינו בעיצומה של מסיבת כיתה הורמונלית, כשצ'ייסרים וליטופים מפתיעים אותנו מכל עבר

מפורקים מריקודים ואלכוהול חזרנו הביתה מסכמים שהייתה יופי של מסיבה ויופי של סופשבוע. אני מאחל לטמפטיישן עוד המון שנים טובות של אלכוהול, זימה, חברויות, שיחות נפש וריקודים על הבר ולעצמי אני מאחל שאזכור להגיע לשם יותר

נשבר הגב מהפסח הזה

מרץ 20, 2007

לא הגב שלי אלא של השליחים שעולים ויורדים במדרגות ביתי הצנוע עם כמויות יין שיספיקו לי עד לפסח הבא ,בתנאי שלא אשתה יותר משניים ביום .היצרנים מדווחים על עלייה של ארבעים אחוז במכירות היין בארץ .אני מדווח על עלייה של ארבע מאות אחוז בכמות הבקבוקים שמגיעים אלי באריזות מהודרות ובתוספת קומוניקטים מאירי עיניים .על רובם אגב ,אין ממש מה לכתוב למרות שאני מבטיח לנסות .בתוך ים היין הזה ,ביעור החמץ במבשלת הגמל המרקד מבליח כמו מגדלור באפלה ובדיוק לשם אני מתכוון לנווט את ספינת השותים שלי ביום חמישי 29.3 ,כי אם הגב של הגמל כבר נשבר ,אז לפחות שישבר מריקודים

באותו יום ,החל מהשעה שמונה בערב ועד אחרון השותים ,תיערך במבשלה ,שברחוב התעשייה 12 בתל אביב ,מסיבת חביות שבה יימזגו לא פחות משמונה סוגי בירה כולל יציאות מסקרנות כמו: צ'רי-וונילה-סטאוט ,ביטר הרב ,ת'רוג וויט -בירת אתרוגים ,וגם בירה בשם גולם – איי.פי.איי עם לא פחות מ- 6.9 אחוזי אלכוהול .חוץ מהבירות יהיה גם מרטיני מרור- אלוהים יודע מה זה ,ויוגרלו כובעים וחולצות .בקיצור ,הולך להיות שמח

כניסה לאירוע תעלה 50 ש"ח כולל כמה בירה שתצליחו לשתות .חברי מועדון הבירה הישראלי ישלמו רק 45 שקלים ומומלץ להירשם באתר המבשלה כי מספר המקומות מוגבל .המלצות נוספות שנתבקשתי להפיץ :שתו באחריות ,קחו איתכם נהג תורן ,ותתאפקו עם הניקוטין .העישון ייאסר בשטח המבשלה

 

אל תנסו את זה בבית

מרץ 15, 2007

הבהרה :הפוסט מכיל שני משקאות שלא כדאי לנסות בבית ,אבל למי שיישאר עד הסוף מובטחים דברים טובים

מישהו שקרא את פוסט הקוניאק-טוניק שלי- עוד מעט חוגג שנה הפוסט הזה ,שאל אם ניסיתי אניסים עם טוניק .הבטחתי שאבדוק .הבדיקה היבשה העלתה לא מעט סיפורים מאת תיירות אמריקאיות ביוון ,שהתחילו את הערב עם אוזו טוניק וסיימו אותו עם יוונים בעלי שם דומה ושפם .אז לקחתי את האוזו-טוניק לסיבוב וכמו שהבטחתי בכותרת לא חייבים לנסות את זה בטח שלא בבית .הטוניק לוקח את האניס למחוזות ריח מתוקים מדי ,האמצע סביר – מריר-מתוק ,ועם מה שנשאר בפה אחרי הלגימה אפשר להדביק מכונית לתקרה – דביק ומעלה .יכול להיות שצריך לחזור למיקס הזה בימים יותר חמים , עם המון קרח ואניס פחות תוקפני ,אבל בינתיים אני מעדיף את האוזו שלי נקי

לפני כחודש ,השתתפתי בטעימת פינו נואר של אתר בקבוק .את קאנטה זפאטה אלאמוס פינו נואר 2005 סיכם שגיא קופר בשם הפאנל כיין לא בולט והוא זכה ל-84 נקודות .השבוע פתחתי אותו בבית ואני שמח לבשר שהפאנל צודק .היין אכן לא בולט .זה לא שהוא עשוי רע או משהו .שותפתי לשתייה אפילו נהנתה ממנו .אבל למרות זאת ולמרות כמה רגעי פריחה באמצע וחמיצות שיכולה להחזיק מאכלים די שמנים ,זה לא ממש יין שאפשר להגיד עליו משהו מעבר לחוסר הבולטות שלו .אפלו המחיר – חמישים ואחד ש"ח ,לא הופך אותו לאטרקטיבי ,היות ומחסור חמור במאפיינים מונע ממנו לשמש אפילו כפינו נואר למתחילים .בטעימה אגב ,הענקתי לו 81 נקודות

ולסיום ,כמו שהבטחתי ,כמה דברים שלא באמת חייבים לנסות אבל כדאי

ערב יינן בלוקאס – והפעם עם יקב רקנאטי – 21.3 .החל מהשעה 20:00

פסטיבל יין בטיב טעם ,ראשון מזרח – שווה לעלות לרגל למקדש האוכל הזה גם בלי סיבה מיוחדת ,אבל בתאריכים 20 – 22 למרץ הולך להיות שם פסטיבל של טעימות ,מבצעים והנחות על יין ואלכוהול .תמורת 30 ש"ח תקבלו כוס טעימות ותוכלו להתארגן טוב יותר לחג ,לפחות מבחינת המשקאות

יום פתוח ביקב ויתקין – שבת 24.3- כולל טעימות והצגת חדר החביות החדש

אשכול הזהב 2007 התחרות השנתית היוקרתית תתקיים ב – 26.3 במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב .כרטיס כניסה עולה 350 ש"ח ,ומעבר לאפשרות להתחכך בכל מי שהוא משהו בתעשייה וגם בכאלה שלא ,יש עוד סיבה טובה להגיע : כל ההכנסות מהערב יועברו לעמותת – קרן ילדים שלנו .פרטים נוספים כאן

כדאי לנסות להשיג גם את אלכוהול-ליסט – מוסף האלכוהול של גלובס שראה אור אמש .לא בגלל הטקסטים שלי – כתבת קוניאק בת אלפי מילים וכתבת בירה קצת יותר קטנה ,אלא בגלל מה שכתבו יונתן שי ,משה נבו ,בת-חן כהן ,ענת סטרימבן ועוד כמה חברים שגם באמת מבינים ,וגם נראה כאילו הם ממש נהנו .וכמובן בגלל קיפניס – שערך את כל העסק ברגישות ובנחישות – יצא יפה