החמשושיאדה

חשבתי שזה לא יגיע אלי אבל טעיתי .ג'וב הזמין ,אז גם אני בפנים וזו החמישיה שלי

 

א .בשנת שבעים ושמונה נפתח על שמי תיק במפלג הנוער מחוז דן בעוון שימוש בסמים. היה בלאגן גדול אבל בסוף יצאתי ללא פגע .אחרי שהחוקר הציג לי רשימה מפורטת של שותפים ומקומות לדבר העבירה ,נאלצתי להודות שהכל אמת ולהבטיח שלא אעשה את זה שוב .אני חושב שמאז אני לא ממש סומך על אנשים שאומרים שהם חברים שלי

ב .ביליתי שנתיים מחיי בפנימייה – בית הספר החקלאי פרדס חנה .הסיבה העיקרית לכך הייתה ששום בית ספר בעיר לא היה מוכן לקבל אותי – ראו סעיף א – ושההורים שלי הכירו את המנהל .מה למדתי שם ?לקיים יחסי מין ,לגלגל עם שלושה ניירות ,לשחוט תרנגולות ולנהוג על טרקטור .את התיכון אגב סיימתי בחצור הגלילית במסגרת פרוייקט חינוכי של הצופים ומשרד החינוך

ג .קיבלתי רשיון נהיגה בגיל שלושים ושש .אגב, עברתי טסט ראשון .מאז אני לא מפסיק לנהוג .תנו לי תל-אביב – אילת – תל-אביב באותו יום ואני עושה את זה בשמחה .שנה מאוחר יותר עשיתי רשיון לאופנוע והייתי במשך כמה שנים בעליו הגאה והמאושר של קאוואסקי אי.אן 500 .לפני שכשנה החלפתי אותו בקטנוע עירוני ,כזה של שליחים .הרבה פחות דאווין ,הרבה יותר קל להתנייד אתו בעיר

ד .לא כתבתי עד גיל עשרים ותשע .זאת אומרת כתבתי אבל אף אחד לא ראה את זה .בשנת תשעים וחמש אחרי שאימי נפטרה וקצת לפני שבני הבכור נולד ,עזבתי קריירה מבטיחה בתכנות והלכתי לעבוד בפרסום .הייתי צריך שבע שנים של קטלוגים ,ברושורים ,תסריטים לפרסומות ,מודעות ,סיסמאות ,אתרים ומה לא ,כדי לקבל אומץ, ולכתוב גם על דברים שמעניינים אותי .לשמחתי פגשתי אנשים שהיו מוכנים לפרסם את זה ואפילו לשלם קצת .האמת ,יותר כיף

ה .את הפיגוע בטאבה בשנת 2004 פיספסתי בעשרים וארבע שעות בדיוק ,בזכות דפנה שהתעקשה שנסיים את חגיגות יום ההולדת הארבעים שלי בזמן שקבענו ולא נישאר בסיני עוד יום .שום טענה כמו עוד לא אכלתי במיה או טרם צללתי בריף הרחוק ,לא התקבלה ולא עזר כמה שהתחננתי. מאז לא הייתי שם ואני מאוד מאוד מתגעגע

 

רוצה לגרור למשחק את אייל ,גיסר ,דרינקינג ,איילה ואביטל