בשבוע שעבר הלך לעולמו סבא שלי ש"י קרוייטנר ,האיש שלימד אותי שפרח על השולחן חשוב לא פחות ניהול כפר נוער לילדי עולים" ,אנחנו אוכלים בעיניים "הוא אהב להגיד ,ולשאיכות הקוניאק בסוף הארוחה יש להקדיש מחשבה בדיוק כמו לטיעונים הדרושים לבניית נאום ציוני חוצב להבות .אני יכול לספר עליו המון סיפורים, אבל בחרתי להעלות לכאן את מה שהוא כתב לנו כמה חודשים לפני מותו .מוות שזה שהיה ידוע מראש לא עשה אותו פחות עצוב מבחינתי .לא עושים יותר אנשים כאלה
לצאצאי הנחמדים האהובים והנערצים שלום רב וברכות .אחרי שכתבתי לכם אגרות על המשפחה ועל זיקתי ליהדות, עלתה במחשבתי האפשרות שאחד מכם ישאל אי פעם מה עשה סבא ש"י בתשעים שנות חייו .אינני מתכוון לענות על השאלה בפרוטרוט אלא בקיצור נמרץ
נולדתי בעיר לייפציג בגרמניה ,אחת הערים החשובות בגרמניה ובעולם התרבותי בכלל .עיר המחקר אשר כל ספרי המדע היוצאים לאור בגרמניה ובארצות אחרות נדפסים ומוצאים בה לאור .גם ספריו הראשונים של ש"י עגנון נדפסו בלייפציג בעברית .העיר מצטיינת בטיפוח מוזיקה .יוהן סבסטיאן באך ופליקס מנדלסון פעלו בה כמלחינים וכמנצחים
על התושבים היהודים של לייפציג ועל המיוחד שהם תרמו לה בירידים ובפיתוח מסחר הפרוות כמרכז עולמי ומסחרי כתבתי בספרי" לייפציג שלי" שיצא לאור בעברית בשנת 1982 ובהוצאה לאור גרמנית בשנת 1992 .כל עוד הייתי בלייפציג כתלמיד בית הספר היהודי ,כמשקיף על החיים היהודיים בעיר ,הייתי פטריוט של העיר ומוקיר תושביה היהודיים
עם עליית הנאצים לשלטון בשנת סיום לימודי ,החלטתי לעזוב את גרמניה ונעניתי להצעה של אחדים מראשי הקהילה לצאת לאנגליה ללמוד ,כדי לשמש מנהיג ליהדות אשר חשך עליה העולם .בהיותי באנגליה החלטתי לקיים את חיי בארץ ישראל .עליתי ,לאחר הכשרה חקלאית בדניה ,בה הכרתי את סבתא רות ,יחד אתה בשנת 1935
אחרי כחצי שנה בארץ החלטנו לוותר על תוכניותינו להתיישב כחקלאים ועברנו לירושלים בה אני תושב משנת 1936. השנים הראשונות היו שנות מאבק על קיום – פרנסה ,שבמרוצתם עסקתי בתרגומי סרטים מאנגלית לעברית ולגרמנית וכן בקבלת עבודות דפוס. בתחילת שנת 1939 נולדה ביתנו הראשונה חנה
בעיות הפרנסה הביאו אותי לעבוד משך כמה שנים אצל היועץ הכספי של הצבא הבריטי בארץ ישראל .עם קום מדינת ישראל נתקבלתי לתפקיד בכיר במחלקת הארגון של ההסתדרות הציונית העולמית .תפקידי היה לשקם את הפדרציות הציוניות באירופה אשר נהרסו על ידי השלטונות הגרמנים הנאצים בימי המלחמה
לאחר 14 שנות עבודה במחלקת הארגון ,נתמניתי קודם מנהל אירופאי ולאחר מכן מנהל כללי של קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל .בתפקידים אלה ביקרתי כמעט את כל הישובים היהודיים בעולם ועסקתי בשני תפקידים :להעביר לקבוצות את המודעות על קיום המדינה ומשמעותה לחיי העם ולהסביר ליהודי התפוצות שעליהם להשתתף בהבאת העולים ובקליטתם על ידי תרומות בעלות משמעות .בתפקיד זה שימשתי כעשרים שנה
עם פרישתי מקרן היסוד נעניתי לבקשתו של ראש הקרן ד"ר ישראל גולדשטיין לשמש יו"ר חוות הנוער הציוני בירושלים ויו"ר המרכז העולמי לתנ"ך בירושלים .בתפקיד זה שימשתי כשלושים שנה
החל מפרישתי מתפקיד מנכ"ל קרן היסוד ,פרסמתי עשרה ספרים היסטוריים ,שבעה בעברית ושלושה בגרמנית וסינריו לסרט על שבתאי צבי בהיבט חיובי. תוכנו זכה לשבים של גדול ההיסטוריונים יוסף קלאוזנר ועורר התעניינות בחוגי הבמאים היהודים בהוליווד