העולם VS יין ישראלי

לפני כשלושים שנה התקיימה בפריז טעימה היסטורית שבה יינות מקליפורניה נתנו בראש ליינות בורדו .תוצאות הטעימה ההיא הפכו את יינות קליפורניה ,שלא רבים החזיקו מהם עד אז ,ליינות לגיטימיים והיו אחד הבסיסים להצלחתו של היין האמריקאי בעולם .לפני כשבוע התקיימה בפלורנטין טעימה דומה שבה התמודדו יינות בורדו עם יינות ישראל .בטעימה ,שהתקיימה ביוזמת סטודיו בן עמי ,השתתפו :גבי סדן -יינן יקב רמת הגולן והרי גליל לשעבר ,יוסי בוזנח – מנכ"ל איגוד המסעדות ,רפי סיטון – לשעבר מבקר היין של גלובס ועורך יין וגורמה ,ואספני היין שרגא זליג ,אמיר שיינמן וערן שפירא

לצד שולחן קטן ששימש כיציע העיתונות ישבנו דניאל רוגוב ואנוכי עם ידידי יובל גילון שעזר בארגון .למרות שיכולנו לדעת מה אנחנו שותים ,העדפתי גם אני לטעום על עיוור ,בעיקר כדי להשוות את התוצאות שלי לתוצאות הפאנל ,שקטונתי בגדול לעומת יכולות הטעימה וההערכה של היושבים בו

איך יצא ?יצא שאליעד שאטו גולן 2004 ואניגמה מרגלית 2004 קיבלו 91 נקודות ,לא הרחק ממצטיין הטעימה שזכה לציון של 92 +ומחירו כמאה וחמישים דולר .הישראלים הבאים בתור היו לימיטד אדישן 2003 של יקבי כרמל עם 90 נקודות וגראנד וין קסטל 2002 עם 89 נקודות .שני בקבוקי ירדן קצרין שהגיעו לטעימה היו פגומים וחבל .את פרטי הטעימה המלאים והמסקנות אפשר ורצוי לקרוא כאן .וזו אגב החמישיה הפותחת שלי

Capo di Stato, Loredan Gasparini 2003

chateau Monbousquet 1999

Ch. Pichon-Longueville, Comtesse de Lalande 1996

מרגלית אניגמה 2004

קסטל גרנד ווין 2002

השאלה הגדולה ,שנשאלה בסוף הטעימה על כוסות של לגבולין 16 ,היא בעצם מה שווה הניקוד של פאנל שכזה שכל אחד מחבריו רגיש לתכונות אחרות של יין ומחבב תכונות שונות .האם הנסיונות לנקד טעמים וריחות ומבנה בכלל שווים משהו כששישה אנשים מדברים על יין ונותנים לו ציונים ,או שמא כדאי לדבוק במבקר אחד ולהתכייל על פי טעמו .שאלה חשובה נוספת היא הליגה . הרי לא פעם הניצחון מתחיל בבחירת המתחרים .בכל מקרה בליגה הזו ,היין הישראלי התחרה בכבוד .הטעימה אמנם לא תעלה את יינות ישראל על מפת העולם אבל היה ערב ממש מעניין ואני חושב שטוב לדעת שברמות המחירים שלהם ,אין ליינות הישראלים מה להתבייש

מודעות פרסומת

4 תגובות to “העולם VS יין ישראלי”

  1. drinking Says:

    אהלן,
    בהחלט ידיעה מעניינת. לגבי השאלה שהעלית בעניין העדפת הסגנון של הטועמים – נראה שבחרו יינות ישראליים בסגנון של בורדו כך שההשוואה אמורה לפחות להיות מאותו סגנון. מצד שני, אפשר להרחיב את השאלה ולשאול מה בכלל הטעם לתת ציונים ליין? האם יין מצטיין צרפתי בעל פוטנציאל יישון של דורות יכול להיות מדורג באותה סקאלה עם בוטיק אוסטרלי רענן וחדשני? האם אפשר לכמת הכל למספר בודד?
    אני חושב שהתשובה לזה נמצאת בידי הצרכן, שצריך לדעת שכשהוא קורא ביקורות וציונים שמדובר במשהו סובייקטיבי מחד, ודירוג מספרי בלתי אפשרי כמעט – כלומר, לקחת את הציונים והדירוגים בערבון מוגבל מאוד בגלל אותן בעיות שהעלית

    שבת שלום

  2. יאיר גת Says:

    הלו ליאור ,כמו ששמת לב היינות הישראלים אכן היו בסגנון בורדו ,כך שההשוואה הייתה בין יינות מאותו סגנון .מסתבר שגם בתוך גבולות הסגנון הזה יהיו תמיד אלה שמעדיפים יין יותר" נקי "ויהיו את אלה שדוקא הלכלוך מרתק אותם .הישיבה בפאנל אמורה ליצור איזה ממוצע אבל לך תדע מה הקשר בין הממוצע הזה לבין היין שלך .איך אתה בוחר את היין שלך?

  3. drinking Says:

    שאלה מצויינת, ואין לי עליה תשובה חד משמעית. אני נוכח בטעימות ככל שהזמן מאפשר לי, וזו דרך טובה לנסות דברים חדשים. הגישה של 'דרך היין' בתחום הזה, טעימות ללא תשלום כל יום שישי בתוספת הנחה על היינות שבטעימה לדעתי ראויה לשבח ועוזרת לחובבנים כמוני להיכנס לתחום. אמנם הם לא מתעשרים ממני, אבל אני משתדל לעשות את הקניות שלי במקומות כאלה, עם גישה דומה ללקוחות. חוץ מלטעום בטעימות, אם יש יקב או סדרה שמצאו חן בעיני (למשל יקב הרי גליל או סדרת גמלא) אני לרוב מרגיש די בטוח לקנות ממנה דברים נוספים שלא טעמתי

    לעתים אני מקבל עצה ממוכרים, היום למשל התלבטתי בין שני יינות רופינו פשוטים, המוכר בדרך היין הסביר לי בקצרה על שניהם והגדיר את הקיאנטי בתור מבוא קלאסי לאיזור. לרוב אני בא עם כיוון מוגדר, לפעמים אני מבקש עזרה לבחור משהו ספציפי מתוכו

    הסוג האחרון הוא עצה אינטרנטית. כשיש משהו חדש שאני סקרן לגביו אני מתייעץ בפורומים ומחפש מידע נוסף. לגבי כתבות אני לוקח את זה בערבון מוגבל, בתקופה האחרונה הבנתי שמאחורי חלק מהכתבות האלה עומדים לפעמים מניעים כלכליים. לגבי ציונים מספריים זה לא ממש קריטריון מבחינתי, ולרוב אני נתקל בציונים רק אחרי שקניתי ושתיתי את היין

    אגב, אהבתי את הכתבה על הרי גליל, אני רוצה להגיע לשם בעצמי לביקור

  4. רועי Says:

    אני מסכים שהערכות מילוליות מלמדות יותר מציונים מספריים. אבל איני אוהב הערכות שנשמעות כמו פיוט אלא שיהיו יותר תקשורתי ומובן. יצא לי לשמוע את גבי סדן מהפאנל מדבר על ינות שלו, מדויק ובגובה העיניים ולמדתי מזה לא מעט.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: