Archive for דצמבר, 2006

דארנא – מרוקו סכין .וגם מזלג

דצמבר 29, 2006

בתחילת השבוע עלינו לירושלים .נכון שמדובר בארבעים דקות נסיעה שאנחנו עושים לפחות פעם בחודש ,אבל בכל פעם יש הרגשה של הרפתקה .אולי ניתקע בקסטל ?אולי נגיע בטעות לחברון ?כמו תמיד כשיוצאים מהבית בסביבות שבע ,יש איזה ילד שנזכר במשהו והשני מושך את האמבטיה ,כך שעד שיצאנו כבר היה שבע וחצי .קצת מלחיץ בעיקר לאור העובדה שהוזמנו לארוחה מורכבת בהשתתפותם של חמישה שפים וכל המזמינים התעקשו שנגיע בדיוק בשמונה

הנסיעה הייתה קלה וכשהגענו לפאתי העיר עמדתי רגע בצד ,הזנתי את הנתונים לנוויגטור בפלאפון שלי וחיכיתי להוראות ההגעה לרחוב הורקנוס שבו נמצאת המסעדה .הבחורה האוטומטית התחילה לתת הוראות בקול סמכותי ,נסעתי לפי ההוראות, כנגד כל האינסטינקטים הירושלמיים שלי ותוך דקות מצאנו את עצמנו בצד השני של העיר .פשוט שכחתי שקצת עננים משבשים לחלוטין את כל הנוויגטור הזה ונתתי לו לסבך אותי עד אימה .שעה אחרי שהגענו לעיר ושעתיים אחרי שיצאנו מתל-אביב הגענו לרחוב .תודה לך נהג מונית ירושלמי יקר על שהובלת אותנו ליעד .היה שווה להגיע

לרגל חגיגות יום הולדתה האחד עשר של המסעדה ,נכנסו השפים אייל לביא ,שלום קדוש ,מנה שטרום ושחף שבתאי ,למטבח של אילן סיבוני כדי לייצר וראיציות משלהם על התפריט המרוקני הקלאסי שמוגש במקום .את הפריטו מיסטו של אייל לביא ,הפסדנו הודות ליכולות הניווט שלי כך שהגענו ישר למרק החרירה של שלום קדוש .אם יש לי סיבה להתחרט על שהחלטתי לא להעלות לכאן תמונות ,המרק הזה הוא אחת הטובות שבהן

על הצלחות שהוגשו לנו סודרו בצורה של קרני שמש שורות של קוביות עוף ,עגבניות ,גזר, קישואים ועוד דברים טובים כשבמרכז ערימה קטנה של תערובת עדשים חומוס ועוף .המלצר ביקש לא לגעת בסידור ויצק על כל העסק את המרק עצמו ,ירקרק וקטיפתי .אחרי שערבבנו את כל המרכיבים ,הבנו שהטרחה הייתה מוצדקת .על היין של סיבוני – פטיט סירה שהוא מייצר בעצמו אפשר לוותר .אולי בעצם רצוי לוותר .לצד המרק המשודרג ,הוגש לנו מרק החרירה המקורי של המסעדה ,שהיה פשוט וביתי וטעים כמו שמרק צריך להיות ,למרות ההשקעה בפרזנצטיה ,אחת אפס לסיבוני ולמנה המקורית

המנה הבאה הוגשה על עלה בננה .פסטייה פרגית ,פסטייה עם קוקוס ופסטייה פאפא סאן ,אינדונזית .זו עם הקוקוס ומי הורדים הייתה הטובה מבין השלוש ,אבל השילוב בין מראה וחומרים מהמזרח הרחוק לבין הקינמון והתיבול המרוקאי היה די מדהים .הפסטיה המקורית ,כיסון בצק מלא בשר ומתובל בקינמון הייתה שווה לא פחות, כך שנסתפק בתיקו . התוצאה כרגע .אורחים :1 סיבוני :2

תחשבו שמישהו אסף את כל מה שנשאר במטבח ועטף אותו בבצק קשה ללעיסה .עכשיו תחשבו קצת יותר קיצוני ואולי תגיעו למה שייצר מנה שטרום .אפילו יש לזה שם :טימבלאו עם ראגו עוף , בקיבוצים היו קוראים לזה פשטידת שאריות .המנה המקורית הייתה פשטידה מפנקת של איטריות דקות ובשר עוף .למרות הסימפטיה שלי לשטרום אני נאלץ להוריד לאורחים נקודה על הטימבלאו הזה ולהעמיד את התוצאה על שלוש אפס לסיבוני

כשהגענו למשאווי של סיבוני – כתף טלה זהוב עם שקדים ,כבר היינו הרבה אחרי נקודת השבירה מבחינת יכולת האכילה שלנו ,הבשר היה רך ומענג ,השקדים התפצחו במרירות קלה שנתנה קונטרה לרכות המפנקת ולמרות שהשארנו יותר מחצי בצלחת ושעל פי טעמו הטלה היה כנראה כבש שנשאר כיתה ,היה טעים נורא .למנות האחרונות הגענו על ארבע

המנצח הגדול של הערב היה אילן סיבוני שקיבל עוד כמה נקודות על התקרה שצויירה ביד על ידי אמן מרוקני ועל הריצוף הצבעוני .הביקור בשירותים לעומת זאת היה קצת עצוב .קורי עכביש ,ברזים דולפים וצחנה מבאסת של שירותים בתחנת דלק .בסך הכל למרות הנפילות היה ערב די מקסים ומאוד מעניין .בפעם הבאה שאני נוסע לירושלים כנראה שלא אסמוך יותר על שירותי הניווט של פלאפון

מודעות פרסומת

הבועה 2006 – 2007

דצמבר 22, 2006

אתה עושה השנה ספיישל לסילבסטר ?הפציצו אותי החודש בשאלה הבלתי נמנעת הזו .האמת ,שאלה טובה .חודש דצמבר הוא החודש התוסס ביותר בשנה ,שבו כל המאמצים השיווקיים בתחום האלכוהול מופנים אל עבר המבעבעים . התשובה היא לא .ספיישל אגב ,למי שלא שולט במינוחים ,זה כתבה רבת מילים שכדי לייצר אותה צריך לאסוף כמה שיותר יינות ,לכתוב כמה שפחות מילים על כל אחד ולארוז בחגיגיות .השנה אני מועל בתפקידי ואם אף עורכת לא תכופף לי את היד ברגע האחרון ,אני לא מתכנן לא ספיישל ולא נעליים .מצד שני פיזרתי קצת אינפורמציה תוססת בחודש האחרון בנרג 'הרי להתעלם ממש אי אפשר .ולמה אני לא עושה ספיישל ?כי נראה לי שאת הפרטים הבסיסיים כולם כבר יודעים וכי פעם שלישית ברציפות זה לא ספיישל זו סדרה

כדי לא להישאר בכל זאת מחוץ למסיבה ,אני מעלה לכאן טקסט בן שנתיים שנכתב כפתיח לספיישל שמפניות למתחילים . הרבה אגב לא השתנה מאז ,ובנוסף קישור לטעימת המבעבעים של בקבוק ממנה נאלצתי להיעדר השבוע ,ושתיהיה שנה מעולה לכולם

את היין המבעבע ,כמו את הקבב הרומני ,המציאו במקרה .כורמים צרפתים שסחטו ענבים כדי לעשות מהם יין ,חיכו לרגע שבו התסיסה בחבית תסתיים ,והעבירו את הנוזל לבקבוקים . אבל התהליך רק יצא לחופשת סמסטר . תסיסה טבעית לא יכולה להתקיים בטמפרטורות נמוכות ולכן השמרים הפסיקו לעבוד למשך החורף וחזרו עם בוא האביב, כשהגזים שהם יוצרים מפוצצים בקבוקים כאילו אין מחר

דום פריניון , הנזיר שעל שמו רשום הפטנט לייצור יין לבן מענבים אדומים , הכניס לשימוש את פקקי השעם מספרד כתחליף לפקקי העץ מצופה בד ,שהיו נהוגים אז .דפנות הבקבוקים התעבו כדי למנוע התפוצצויות ומאז אנחנו שותים פחות או יותר את אותו הדבר . הגזים שמטיסים את האלכוהול למוח בטיל והיותו של מחוז שמפיין לוקיישן מועדף להכתרת מלכים ,הפכו את היינות המבעבעים לאורחים מכובדים בכל אירוע חגיגי.

לא לכל יין לבן עם בועות קוראים שמפנייה .ליינות שאליהם הוחדר גז באופן מלאכותי קוראים יינות מוגזים ואפשר למצוא אותם בסופר עם שמות כמו פנטזיה או מקרנה . אלה שעברו תסיסה טבעית במיכלים נקראים יינות נתזים . המבעבעים הם אלה שתססו בבקבוק בשיטה המסורתית ,כמו הקווה מספרד , ואילו השמפניות תססו בבקבוק באזור שמפיין .איך תבחינו? הבועות ביין מבעבע שתסס בבקבוק הן קטנות ומקפידות על עלייה בטור מסודר מתחתית הכוס

אם אינכם נהגי מרוצים או מוסקטרים ,סביר שתרצו לפתוח את הבקבוק בלי לשפוך חצי ממנו .אפשר לעשות את זה עם מסירים את חבק הברזל מפקק השעם ,מניחים ליתר ביטחון יד אחת מעל הפקק ומסובבים אותו ביד השנייה עם כיוון השעון .הגזים בבקבוק כבר יחלצו את הפקק בשבילכם .נשאר לכם חצי בקבוק שאתם רוצים לשמור למחר ? שימו כפית מתכת בפיית הבקבוק ושימו לב שהיא נוגעת בנוזל. באורח פלא הגזים ישמרו בבקבוק

החרק עושה זאת שוב 18.12

דצמבר 18, 2006

לא קשור לאף אחד מהנושאים המרכזיים של הבלוג אבל חשוב שתדעו :דה באג – החרק – המפיק הבריטי שניתן כאן שתי מסיבות בשבוע  שעבר ,נשאר בארץ מסיבות רומנטיות ונותן עוד הופעה הערב בלבונטין 7 .זה לא הולך להיות קל .בשישי בלילה הדי ג'יי הזה הציל את חיי, שיחק לי במוח וגרם לי לשקול מחדש את כל מה שאני יודע על מוזיקה ,בעזרתם של באסים מהגיהנום ומשחקי פירוק והרכבה של כל המוזיקה השחורה בעולם

זה היה כמו לפגוש מישהו שמדבר במילים מוכרות אבל בונה מהן משפטים שצריך ממש להתאמץ כדי להבין ,ורק כשמגיעים מותשים לסופו של משפט כזה מתברר שהמאמץ היה שווה .אבל אז מתחיל עוד משפט .לרגעים הסאונדים המפלצתיים הקיפו את כל החלל ולמי שהיה שם לא הייתה ברירה אלא לפתוח את הפה ולצרוח כדי לא לקרוס אל תוך עצמו .החלל היה לפעמים גן עדן ולפעמים רכבת שדים ,אבל אף פעם לא תל-אביב או כל מקום אחר בעולם שאנחנו מכירים ,ואני נשבע לכם שחוץ מקצת אלכוהול לא הכנסתי לגוף שלי כלום .דה באג – לבונטין 7 – 24:00 המחיר 25 ש"ח .וזה המייספייס שלו

כנראה שהבלינג-בלינג לא מסתובב במקומות הנכונים

דצמבר 15, 2006

כמות האירועים והעניינים שיש להתיחס אליהם ,עמדה השבוע ביחס הפוך לחשק שלי לכתוב או לחשוב על משהו מעניין להגיד .זה התחיל בסוף השבוע שעבר כשהוטל עלי לחקור עבור מדור הלילה של רייטינג ,את לילות סוף השבוע כדי לברר באיזה מהם הכי כדאי לצאת .בלי להיכנס ליותר מדי פרטים אני יכול לספר שבאותו סופשבוע הסתובבתי בדי הרבה מקומות נכונים יותר ונכונים פחות ,רק כדי להגיע למסקנות לא ממש ברורות או חד משמעיות . אני עדיין מעדיף לצאת בשישי .ואם חשבתי שאחרי סופשבוע שכזה מגיעה לי מנוחה הרי שטעיתי בגדול .וזהו קיצור תולדות השבוע שעבר

יום א 'מסה – השקת אבסולוט בלינג – בלינג :חברים וחברות מדובר במסיבה לרגל השקה של אריזה .אפילו לא בקבוק אלא מן קופסת פלסטיק מוזהב שמתלבשת על הבקבוק הקלאסי .למרות הבסיס המקושקש של האירוע ,כולם היו שם : ברמנים ,עיתונאים ,כדורגלנים ודוגמניות .איך שהתחלתי להרגיש נוח ,בהשפעת חמישה או שישה קוקטילים ,הוזעקתי למקרה חירום ביתי – אבדן מפתחות ליתר דיוק ,ונאלצתי לפרוש .טוב שכך אני הרי צריך לנוח .היה טעים ?בעיקרון כן ביחוד גולדי רוז – וודקה ,עלי ורדים ,דבש וסודה ,וגם מרטיני אגסים

יום ב 'מישמיש -ערב חופשי ,פגישה עם חברה שלא זה המקום לעשות לא אואטינג .היא נתנה בקוקטילים ואני נחתי על כמה שלישים של סמואל אדמס .במהלך הערב התברר שהברמן זוכר בדיוק איפה ישבתי ומה שתיתי בשתי הפעמים האחרונות בהן הייתי שם ,הפעם האחרונה הייתה לפני יותר משלושה חודשים .אני לא מצליח לזכור אפילו איך קוראים לו .היה טעים ונעים כרגיל

יום ג 'אין כמו בבית -ביחוד כשצריך לטעום יין וגם לכתוב עליו עד סוף השבוע .על יום ההולדת של וויסקי-א-גוגו ויתרתי בשמחה ,אני יודע שהם לא מתים עלי שם וחוץ מזה באמת הייתי חייב לנוח

יום ד 'בית תאילנדי /המרפאה – לא יודע איך לא הגעתי לשם עד היום אבל אין לי ספק שהבית התאילנדי הוא מהמקומות עם האוכל היותר טוב בעיר .בימי רביעי יריב ,בעל הבית מבשל הארד-קור ויש הזדמנות לטעום דברים שלא מופיעים בתפריט כמו סלט קר של בשר בקר נא וכיס מרה , או נקניקיה של בשר בקר מוחמץ .האלכוהול אגב קטלני .משם הגעתי איכשהו למרפאה למסיבה של סוודקה ,אחרונה בסדרת המסיבות – כנראה שאתה לא מסתובב במקומות הנכונים מקום מעניין המרפאה ,הכניסה היא דרך פיצוציה אמיתית ,התקרה נמוכה ,החלל מחולק על ידי רשתות מתכת וגם הקיר של השרותים הוא רשת שכזו .שמות המחלקות מופיעים על שלטים לבנים תלויים מהתקרה והסאונד משובח .מופע הרקדניות במדי אחיות אכן עשה לי את זה אבל הוודקה לא התערבבה טוב עם הוויסקי התאילנדי אז מיהרתי הביתה להתמוטט

יום ה 'ג'ון דו – הלכתי במצוות הדס לבדוק מה קורה בבר הכמעט חשאי שבכיכר מלכי ישראל .את הפרטים המלאים אני שומר לגליון הבא של רייטינג אבל אני בטוח שאחזור לשם .עכשיו אני הולך לנוח קצת

מתנה מיוחדת לקוראינו בסוף השבוע :הבלוג של אייל גרוס שמוכיח שזכויות אדם הולכות דווקא לא רע עם סקס ,אוכל ורוקנרול