לך דודי – הר אודם-נמרוד-קברנה סוביניון מרלו 04

ערב שישי האחרון היה לא שגרתי בעיקר לאור העובדה שדפנה ,אם הבנים ,הייתה עסוקה בעניינים שלה כל סוף השבוע, והגדול נסע לחגוג איזו בת-מצווה איכותית בכפר הנוקדים שליד ערד .כאב חד הורי וחד ילדי למרבה המזל ,לקחתי את הקטן לאכול צהריים בחוץ .ישבנו במדווינסקי והתפננו על גולש ביתי למהדרין ,בצלחת חרסינה מעוטרת עם כמה פרוסות חלה וגם על שווארמה סופר איכותית .אחר כך גם טעמנו קצת מהקציצות המרוקאיות של אייל .האיש מבשל כמו האימהות שלכם .זה בדוק .שבעים ומנוחמים עלינו הביתה והלכנו לישון מעט כהכנה לארוחת הערב המשפחתית

בדרך החוצה שלפתי מהמקרר את הבלנד הזה של יקב הר אודם מצפון רמת הגולן .אני מאוד אוהב את מה שהם עושים שם בהר אודם והשנה עם קצת רוח גבית של שיווק ויחסי ציבור ,אין לי ספק שעוד נשמע רבות על היקב הזה .הנמרוד 2004 הוא בלנד שרירי של 60 אחוז קברנה סוביניון ו-40 מרלו .בהתחלה הוא די סגור ומשחרר לאף רק קצת פטל ועץ .אחרי לא מעט זמן בכוס הוא מתחיל לתת ארומות טובות של פרי אדום ,שזיפים ,קפה ושוקולד .גם בפה הוא משחק אותה קשה להשגה אבל כשהחמיצות מתמתנת מתגלה עושר של פרי – פטל ודובדבנים ,שמסתיים בהמון פרי אדום וטרי. שבעים ושניים שקלים הוא אמור לעלות ולטעמי מדובר בהשקעה שווה .מעניין מה יקרה איתו בעוד שנתיים

מודעות פרסומת

!חומוס על הבוקר?! כן

 הבוקר היו לי סידורים ביפו שהסתיימו בסביבות תשע , כך שאת הארוחה הכי חשובה ביום, לקחת ליד שולחן העץ אצל אבו חסן ברחוב הדולפין. המסבחה הייתה חמצמצה, מלטפת ובטמפרטורה מדוייקת. ישבתי עם עוד כמה אנשים שנראו כמו אנשי עמל בדרך לשגרת יומם וכל הסיטואציה הרגישה נורא נכון. כשחזרתי לתל-אביב ולסביבת העבודה הרגילה שלי, שמחתי  לספר בכמה הזדמנויות על החומוס שאכלתי בבוקר. התגובות שקיבלתי נעו בין הלם לזעזוע עמוק. חומוס על הבוקר? שאלו אותי עמיתי למשרד כששפת הגוף שלהם אומרת פחד ותיעוב

ולהם אני עונה: כן! וכן! חומוס על הבוקר!. חומוס במינון נכון הוא הרבה יותר הגיוני מאשר חומוס בצהריים. אם מנה מאוחרת הופכת אותי למהורהר ואיטי יותר, הרי שמנת שחרית ממלאת אותי באנרגיה ובשמחת חיים, שמחזיקות עד אחר הצהריים לפחות שלא לדבר על זכרונות הטעם שממשיכים לחיות בחיך שעות לאחר שנבלע הזרזיף האחרון. אגב לא חייבים לפרק את כל הפיתות. סוד ההצלחה שלי הוא לרדת על הצלחת עם מזלג ולנגב רק את הסוף – זה יוצא פחות מחצי פיתה

חגיגות הבוז'ולה שלי – גילוי נאות

הרבה פעמים קורה שהחיים מתערבבים בעבודה והעבודה בחיים והחיים בכתיבה והכתיבה בחברים .עד היום הצלחתי להפריד לא רע ולדעת בדיוק איפה אני נמצא .השבוע ,במסגרת השקת גולן גמאיי 2006 של רמת הגולן קצת התערבבו לי העניינים

הכל התחיל כשבדרכי לתערוכת סומלייה 2006 בהיכל התרבות קיבלתי טלפון מחברתי מורן פז שהיא גם מעצמת יחסי ציבור של אישה אחת .מורן הייתה בצרה קטנה .שבוע לפני אירוע השקת הסינגל של הדס דגול ,זמרת ויוצרת צעירה שהיא מייצגת ,היקב שהבטיח להעניק חסות לאירוע ולתרום שישה בקבוקים החליט לרדת מהעניין ונדרש לה קשר עם יקב אחר .היות וכבר הייתי בדרך, הבטחתי שאנסה לעזור ובביתן של יקבי רמת הגולן קישרתי תוך דקות בין מורן לבין משרד יחסי הציבור של היקב

יומיים לאחר מכן הגיעה הזמנה לאירוע ההשקה של הסינגל ועליה לוגו של רמת הגולן .טוב ,אמרתי לעצמי ,כנראה שהחיבור הצליח .מסתבר שביקב מאוד אהבו את הדס ואף הזמינו אותה להופיע גם באירוע ההשקה של יין הביכורים שהתקיים בחנות צומת ספרים שבסנטר ושעליו כתבתי כאן .אז בסך הכל עשיתי שני טלפונים ונהיה מזה משהו חיובי .אגב ,אני חושב שהסיקור יצא די אובייקטיבי ובסך הכל לא מדובר בדירה ברחוב כרמייה אלא בהופעה בחנות ספרים, ובכל זאת זה מרגיש לי קצת לא נוח .כאילו התחברתי קצת יותר מדי עם אנשים שהיחסים שלי אתם צריכים להיות קורקטיים ,למקרה שאי פעם ארצה לומר עליהם משהו רע

ובמעבר חד .למרות שעורכי בקבוק החביאו אותן ממש טוב ,הצלחתי למצוא את סדרת הכתבות של דייויד מונטיפיורי – לא אדם ותודה לאבי הלוי שתיקן אותי, על מסעו באיילה .שווה כוסית

ועוד משהו באווירת ג'יימס בונד – כן ,גם אני הייתי אמש בהקרנה ,כתבת ארכיון משעשעת של גיא קידר

צ'ייסרים להתחלת השבוע 13.10

שוב הגיעה אחת מהתקופות האלה שבהן אני עובד יותר מדי, על חשבון הבלוג ועל חשבון עוד כמה עניינים לא פחות חשובים ובכל זאת קרו כמה דברים מעניינים בשבוע האחרון

מגזין יין וגורמה, שמצליח לפעמים להביא את הכתיבה על אוכל ויין לשיאי יבשושיות, לצד לא מעט כתיבה שווה, חגג אמש עשר שנים להיווסדו ב-בנג'מין סיגל. עקב התחייבויות קודמות לא יכולתי להתעכב שם יותר מדי זמן. לפחות הספקתי להשיק כוסית בלאן דה בלאן 99 עם מירה איתן, עדי אבישר וחברים נוספים, כל אורח אגב, הביא איתו בקבוק והיו שם כמה יציאות מבריקות שנאלצתי להשאיר מאחור. קצת מוזר שהמגזין הרציני, המשפיע והוותיק הזה עדיין לא קיים בגרסה מקוונת

גיא גיסר הרים בלוג אלכוהול חדש ויפה. בטח שמתם לב שהאלכוהוליסטים העצמאים ברשת מעדיפים וורדפרס. מעניין למה

סוף סוף עלתה לנרג' כתבת הוידאו של רותם רוזנטל ושלי מתערוכת סומלייה 2006

?איפה אתם עושים את הבוז'ולה השנה

רוחמה מתקפלת

האמת, לא האמנתי אבל זה מה שקרה בסוף. אחרי חודש של חרדות, הוצאת אגרסיות ומחשבות על חוקי יובש, מסתבר שהרוחמה מתקפלת. לחיי הלילה שלום. בינתיים. את הכוסית הבאה שלי אני מקדיש לכל מי שכתב, הפגין, צעק, חתם ועשה משהו כדי להיאבק בגזירה המטומטמת הזו