Archive for יוני, 2006

סיפורים מהמרתף

יוני 30, 2006

אז איך היה בחגיגות ההשקה של מרתף היין במלון הסקוטי ?מי שמתעניין בגרסה הרשמית יכול לקרוא אותה כאן כל השאר בואו אחרי .דן אמר לי שלא משנה באיזו שעה יוצאים ביום חמישי מתל-אביב צפונה ,אין מצב להגיע בזמן לשום מקום .דן היה שותפי לנסיעה ,לאחר התברר שנבצר מדפנה להגיע ולאחר שהוטל ווטו על נסיעה עם בת זוג מזדמנת .תאונה קטלנית ליד פרדיס ופקק איכותי ביותר בצומת המוביל ,הפכו אותו לאיש הכי צודק באוטו אבל מה זה כבר עוזר להיות צודק כשאתה תקוע עם שישה עיתונאים ובני זוגם ,שלוש שעות תמימות בכבישי הצפון .כשהגענו לטבריה וקיבלנו את החדר ,המדהים יש לומר ,היה לנו ברור שדבר ראשון אנחנו נכנסים לבריכה .עברנו לבגדי ים וכפכפים בשקל תשעים מהסופרפארם וירדנו מחדר ישר לתוך קבלת הפנים החגיגית שכבר הייתה בעיצומה .אופס !ידידינו הלבושים כחתנים הביטו בנו כאילו הפגנו בפניהם עירום מלא . בעיקר אלה שהזמינו אותי .המבט שלהם אמר -מה אמר צעק בהיסטריה :זו פעם אחרונה שאתה מתקרב לאירוע שלי ממרחק שלא עולה על 300 קילומטר .קסמנו האישי הספיק כדי לקנות כמה דקות של חסד ,והבריכה הקרירה שהייתה ריקה לגמרי בשעה הזו ,החזירה לנו את שמחת החיים .עשר בריכות בסגנון חופשי ומקלחת אחת מאוחר יותר ,ירדנו לבושים כראוי לכר הדשא ,עליו התמנגלה בנחת עיתונות היין והתיירות הישראלית .שתינו ירדן בלאן דה בלאן 99 אכלנו שרימפס עם טחינה בצלוחיות קטנות והקשבנו ללהקה שנגנה בעיקר מוזיקה אירית אבל למה להתקטנן ,היא עשתה את זה יפה .אחר כך היו נאומים וגזרו סרטים וירדנו למרתף לשתות משהו – בזלת הגולן קברנה סוביניון רזרבד 2003 ליתר דיוק . בסוף הלכנו לאכול .אם מישהו היה מרעיל את השולחן שלנו באותו ערב ,הוא היה יוצר וואקום מטורף בתחום הכתיבה העברית על אוכל ויין – רעיון לא רע עבור מי שמת להיות מבקר .שתינו המון גמלא קברנה סוביניון 2003 ,אכלנו מעולה וצחקנו .המשכנו לצחוק כל הדרך לבר ,שגבה מאיתנו רק חמישים אחוז ממחירי המחירון – טאליסקר 12 במחיר של ג'יימסון זה דיל ממש לא רע לטעמי ,וכל הדרך למרפסת הענקית שפונה לכינרת ,וכל הדרך לפיצוציה הטבריינית שסיפקה לנו בקבוק סמירנוף ,אחרי שיצאנו מהבר וחיסלנו את כל הוויסקי שהבאנו מהבית – גלנפידיך 15 סולרה סיסטם ,תודה ששאלתם – נכון שזה בדיוק מה ששתינו בביקורנו הקודם בטבריה ,אבל סינגל מנצח לא מחליפים .בסביבות שלוש לפנות בוקר קרסתי למיטה רק כדי לקום למחרת לעוד כמה בריכות וארוחת בוקר קטלנית ,ובשישי בצהריים הגעתי הביתה מאושר .נכון שמרתף יין חדש ככל שיהיה במלון מדהים ככל שיהיה לא ישפיע יותר מדי על החיים שלי או על המצב במזרח התיכון ,אבל כשמדובר בסיבות לאירועים ,הבנאדם אף פעם לא יכול להיות בררן

בקבוקים בתערוכה – סוגרים עניין

יוני 29, 2006

אחד הסמינרים היותר טובים שהתקיימו בתערוכת היין הבינלאומית היה הסמינר שהעביר ג'סטין נוק מהתאגיד האוסטרלי וולף בלאס .ג'סטין נראה כמו רוק סטאר ,עם שיער קוצני שעף לכל הכיוונים .הטקסט שלו עתיר בהומור עצמי של מי שבא ממקום שאין בו מסורת או חוקים ושכל מה שהוא רוצה לעשות זה יין טוב ,ואם לא יצא כל כך טוב לא נורא ,העיקר שיש בזה אלכוהול. את המבנה של הקברנה שיראז הוא מתאר כך :תארו לעצמכם שאתם מכניסים לפה כפית ריקה .אתם יכולים להרגיש את השוליים של הכפית נוגעים בשפתיים שלכם אבל אין מה לאכול שם .הנמשל הוא המבנה של הקברנה סוביניון .עכשיו תמלאו את הכפית בפרי והחוויה תהיה מושלמת .הפרי במשל הוא כמובן השיראז שממלא לדברי ג'אסטין את החללים שנשארו ביסודות הקברנה סוביניון .היינות עצמם לא הרשימו כמו מי שהציג אותם .סדרת היילו לייבל נתנה תחושה של יין מפחית ,הרד לייבל היה שיפור קל, ואילו מה שהספקתי לשתות מסדרת הבלאק לייבל כבר היה יין שאפשר להתייחס אליו .אבל אחרי כל כך הרבה ייננים ופרזנטורים ישראלים שיכולת הפרזנטציה שלהם עומדת בניגוד ליכולתם הייננית ,מאוד נהניתי לשמוע את ההופעה של ג'סטין .לא שאין לנו ייננים מוכשרים ,אבל ביום שבו נזכה לשמוע פרזנטציה כל כך רהוטה ומדוייקת בעברית ,נדע שעשינו עוד צעד לכיוון תרבות היין .אם הייתי מקבל החלטות באחד היקבים הגדולים ,הייתי מתחיל לחפש פרזנטורים משלם למישהו שיכתוב להם את הבדיחות ויוצא לדרך .אחרי הכל מדובר בבידור .תשאלו את האוסטרלים . שלושת ימי התערוכה עברו עלי באופן מאוד אינטנסיבי ודי מעניין ,אמנם לא יצא לי להסתובב הרבה בין המציגים ושועלי תחרויות ותיקים התלוננו באוזני שהתצוגה די משעממת, אך לשמחתי אני משוייך למה שנקרא שוק מקצועי וכך זכיתי להיות נוכח בטעימה של יקבי כרמל ,שממשיכים לדהור לעבר שינוי תדמית מאסיבי ,בסדנא של דלתון שבה התוודעתי לנעמה סורקין ,מהנשים היותר מרשימות בתעשייה ,ובסמינר של וולף בלאס שהראה לכולנו איך צריך להעביר פרזנטציה .תגליות מרגשות או פריצות דרך לא היו שם ,אבל באמת שאין לי על מה להתלונן

וידיעה מרגשת שהתקבלה לפני שבועיים אבל טרם הספיקותי :אסף פז ,לשעבר יינן הבוטיק של כרמל ,וכל הזמן היינן של יקב ויתקין המעולה ,התצטרף כיינן נוסף ליקב בנימינה .אני לא היחיד שחשב שהבעייה של בנימינה היא לא ברצון או בפוטנציאל אלא בזה שיותר מדי סדרות מוטלות על כתפיו של יינן אחד שכמה שלא יהיה מוכשר, פשוט מתקשה לעמוד בעומס .עכשיו בואו נחכה קצת ונראה איך הכישרון של אסף תורם ליכולות הלא מבוטלות של היקב הזה .התחזית שלי :צפו לעליה משמעותית ברמה

תנו לבלוגרים לשתות

יוני 26, 2006

האנשים הטובים מפורטל בקבוק עושים עוד צעד בדרך לחיבור בין תרבות הרשת לתרבות היין הישראלית .במייל שהגיע אמש ,הם הבטיחו לי ,כחלק מרשימה של לא מעט בלוגרים ,שני בקבוקי יין ,תמורת טקסט לא מחייב ,שיכלול את ההתרשמות שלי מתכולת המשלוח ,יתפרסם כאן ויכלול כמובן הפנייה לאתר שלהם .היות ולא חסרים לי מקומות שמאפשרים לי לומר את מה שיש לי לומר על יין ,החלטתי לוותר על הכבוד .בכל מקרה ,אני חושב שיש כאן ,נסיון מעניין לערבב כתיבה עצמאית עם אינטרסים מסחריים .שלא לדבר על הפוטנציאל- תחשבו שהייתם מקבלים אוטו לשבועיים תמורת כתיבה ,או שבוע בניו-יורק תמורת יומן מסע .אני בהחלט מתכוון לעקוב אחר ההתפתחויות .אה והנה עוד הפנייה לבקבוק

 

מי שעקב אחר הפוסטים האחרונים ודאי שם לב שהשארתי המון קצוות פרומים כמו סיכום תערוכת היין הבינלאומית או סיפורי המלון הסקוטי -עוד מעט כבר לא נזכור על מה מדובר .אני מאוד מקווה לסגור את העניינים האלה עוד השבוע ולהמשיך כרגיל

בקבוקים בתערוכה – פרק 2

יוני 19, 2006

לא כל מי שיודע לעשות יין יודע גם לדבר על זה .קחו את בני סורקין למשל ,אדם שיש לו זכויות בהצלחות של יקבי רמת הגולן ,דלתון ובנימינה ,אבל אם היין שלו היה איכותי כמו המצגות שהוא העביר בטעימה של יקב דלתון ,אני לא בטוח שהוא היה ראוי לשתיה .700 אלף בקבוקים בשנה ,מיוצרים בדלתון ,היקב הבינוני היחיד בישראל שמקבל את כל הענבים שלו מאזור כרם בן זמרה שבו כמעט לכל יקב ישראלי יש איזו גפן משלו כדי ולו בכדי שיוכל להזכיר את שם האזור על התוויות .ולא סתם מהאזור .המרחק בין החלקות המרוחקות ביותר לבין היקב הוא 4.5 קילומטרים בלבד ,מרחק שמאפשר לענבים להגיע מהכרם תוך פחות מעשר דקות .אזור כרם בן זמרה ,כך מסתבר ,מחולק לעשרות חלקות קטנות השונות משמעותית זו מזו מבחינה טופוגרפית ומבחינת הרכב הקרקע ובשל כך מציגות גיוון גדול מאוד באיכות הפרי .הנטיעות באזור ,השני בגובהו לרמת הגולן ,החלו בשנות השמונים עם תחילתה של מהפכת היין הישראלית, והמדענים של דלתון באמצעות מדידות ופעולות מדעיות שונות ומשונות שמשעמם אותי להיזכר בהן ,ממפים את החלקות על המילימטר כדי לדעת בדיוק איך להשתשמש בכל אחת מהן .בקול מונוטני ובלוויית שקפים שלא היו עוברים ערב שירה בציבור בצופים ,פרש בפנינו בני סורקין את משנתו ואנחנו הזדקנו בשקט וניסינו לא להפריע .אחרי שההרצה הסתיימה טעמנו יין מארבע חלקות

חלקת אגוז – ואדי עמוק ,סגור ממערב ודרום שעולה בגובה מ – 720 עד 850 מטרים. אזור הפלאטו השטוח,שגובהו 840 מטר ואדמתו בזלתית ללא גיר כלל .אזור ספסופה – 630 מטר גובה ,שמציע לענבים קרקע של טרה רוסה גלילית עם מעט גיר ומשמש את היקב לגידול זינפנדל ,שיראז ,ברברה וסוביניון בלאן .ואחרונה חביבה חלקת מירון -670 מטר גובה ואדמה מעורבת .בכל מה שקשור לנוכחות ,נעמה סורקין מוכיחה שהתפוח יכול ליפול די רחוק מהעץ ולמרות אסרטיביות יתר ,היא הפגינה יכולת תצוגה הרבה יותר משכנעת מאביה .אלה היינות שטעמנו בהדרכתה ,יינות מחלקות בודדות שמיועדים להיות מעורבבים עם אחיהם לתוצאות סופיות עגולות ונגישות

מרלו אגוז 2005 – מיקומה הגבוה של החלקה הביא להבשלה מאוחרת יחסית ולרמת סוכר נמוכה ,צבעו אדום נוטה לסגול והוא מפגין ארומות של פרי אדום ,מעט ירק ותבלינים .בפה הוא קל חמצמץ ובעל טאנינים ארוכים

מרלו מירון 2005 – כמה מאות מטרים נמוך יותר ,אתו זן בדיוק נותן יין בעל צבע סגלגל ,ארומות של מנטה ,פרי יבש ופלפל ירוק ,ותחושה הרבה יותר דחוסה ,עוצמתית ומתקתקה

שיראז אגוז 2005 – צבע סגול אטום של יין בתהליך ,האף מקבל ניחוחות של עישון קל ,בייקון ופרי .בפה הוא כבד ואלכוהולי אך מתאפיין בטאנין נעים ורך

שיראז ספסופה 2005 – מי אמר שהגובה לא קובע ,מאה מטר נמוך יותר ,רמת סוכר הרבה יותר גבוהה בבציר והתוצאה חייתית .יין בשר ודם ,הרבה יותר כבד ומוצק מאחיו הגבוה ממנו

קברנה סוביניון פלאטו 1 2005 – אדום בהיר וצלול ,בעל אף ירקרק ואלכוהולי ,גוף קל וטאנינים רכים

קברנה סוביניון פלאטו 2 2005 -חלקה מבוגרת יותר מפלאטו 1 מפיקה יין אטום וכהה יותר בעל אף ירוק בטירוף וטאניניות היסטרית שמנעה ממני להרגיש משהו בפה .לא לשכוח היין עודנו בתהליך

קברנה סוביניון מירון 2005 – אדמדם ,קטיפתי ,עם המון פרי אדום ונגיעה של מנטה ,יין נעים ביותר

אחרי שהיינות מהחלקות השונות מגיעים למבנה הסופי שלהם ,מתקבלות החלטות לגבי הערבובים השונים ולאחר שהייננים הצליחו להגיע לטעם הרצוי במעבדת הייקב ,הם מיישמים את יחסי הערבוב על אלפי ליטר של יין ,כדי להגיע לתוצאה שתהיה מספקת מבחינתם וכמובן גם מבחינתכם .יצא שהשבוע הרבה יותר מסובך ממה שחשבתי לכן החלק השלישי יעלה כנראה לקראת סופו .תעברו ,היין עלי

Terravino 2006 יאיר קורן על

יוני 16, 2006

אמרתי לכם שהולך להיות שמח ?יאיר קורן באתר רשות השידור כותב כמה מילים על התחרות .בגלל חוסר האפשרות לקשר ישר לכתבה ,העתקתי את הדברים במלואם .המקור נמצא כאן .חפשו את הקישור בצד שמאל של הדף

 

,תחרויות יין בינלאומיות נועדו לקדם מצוינות ומשום כך בתחרויות הנחשבות ביותר מספר המדליות – מצומצם. מארגני תחרות היין שהתקיימה בימים אלה בת"א פספסו את היעד הזה ובמקום מצוינות סיפקו לציבור הישראלי – זילות. כשופט בינלאומי בתחרויות גדולות באירופה אביא דוגמה מאחת מן התחרויות שאני מכיר היטב: ב"וינאיטלי" בוורונה זכו יקבי רמת הגולן המצוינים שלנו, ב-2004 וב-2006, במדליית-על, כשבכל קטגוריה היתה רק מדליה אחת כזאת ואחריה מדלית זהב אחת, כסף אחת וארד אחת .הפרופורציה בתחרות מן הסוג הזה היא: 3,500 יינות – 88 מדליות

מארגני התחרות הישראלית מתרצים את אוקיינוס המדליות בנהלים של הארגון הבינ"ל לגפן ויין, אך אין ממש בדבריהם – הארגון קבע -סעיף 14 בתקנון התחרויות ,כי "המספר הכולל של המדליות שיוענקו ליינות שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר, לא יעלה על 30% מסך היינות שהתמודדו בתחרות". מדובר, אם כך, בשיעור מרבי ולא היה שום צורך להגיע ל-146 מדליות ולעוד שלל פרסים שונים ומשונים כמו "פרס היינן המצטיין". היה אפשר להעניק שלוש או ארבע מדליות בכל אחת מ-8 הקטגוריות ולשאר, עד 30%, תעודות הוקרה או ציון לשבח.

מארגני התחרות גם טוענים כי היא נועדה "לקדם את התעשייה". זו תיאוריה יפה מאוד אבל לדעתי, גם בה אין ממש – הציבור, חברים יקרים, אינו מטומטם ומבין שאין שום ערך לתחרות שאינה פועלת בשיטה אולימפית או בשיטה מחמירה אחרת אלא מחלקת שפע של מדליות