Archive for מאי, 2006

סיוט ליל קיץ – אודאון הרצליה

מאי 31, 2006

בשלוש לפנות בוקר התעוררתי שטוף זיעה .מהראי התבונן אלי פרצוף חיוור ולח והאברים הפנימיים שלי הרגישו כאילו העבירו בהם סמרטוטים טבולים בבנזין .אתה שותה יותר מדי ואוכל יותר מדי ובכלל לא ישן ,נזפתי בעצמי .ממחר אתה חוזר לצעידות בחוף ולסלטי ירקות ומפסיק לרוץ לכל השקה של תפריט או פתיחה של מסעדה ,כי אם זה יימשך ככה זה לא ייגמר טוב .שתיתי המון מים ,הרגעתי את ליבי הפועם וחזרתי למיטה מכוסה באשמה .יומיים לאחר מכן פגשתי חבר שישב איתי באותו שולחן ,כמה שעות לפני ההתעוררות המיוזעת שזה עתה סיימתי לתאר .אתה לא מאמין מה היה לי אחרי אודאון הוא אמר לי .עצור שנייה ,עניתי לו ,ותיארתי בפניו את ההזעות ואת הצריבות ואת לובן הפנים .בינגו .מסבר שאלה לא הרגלי השתיה שלי או של ידידי ,זה המטבח באודאון. ואם שני אנשים אומרים לכם שהאוכל לא טוב ,אתם לא חייבים לבדוק את זה בעצמכם

לטעמי ,בניגוד לאחותה הבכירה התל-אביבית ,אודאון הרצליה אף פעם לא הייתה מופת קולינרי ,בייחוד את משווים את המטבח המתקשה לעמוד בציפיות ,לבר המצויין והיצירתי שהצליח להפתיע אותי בקיץ שעבר עם כמה קוקטילים שווים ובחורף האחרון עם פסטיבל וודקות מוצדק .בתפריט של אודאון הרצליה יש תמיד שמות יפים ,המנות נראות טוב ואפילו מתומחרות בהגיון ,אבל לא מצליחות לשחק אותה .על המרפסת אכלנו פיש אנד צ'יפס בבלילת בירה עם רוטב טרטר – יופי של מנה אם כי לא מתקרבת לזכרונות שיש לי מקנדה ,היו שם גם נקניקות ברוסט שמנוניות מבושלות בבירה שלא ברור איך מצאו את דרכן לתפריט קיץ .לדאבוני ,מנת הסטייק אנד אגס- 200 גרם סינטה עם ביצת עין והום פרייז ,הייתה מיובשת וחסרת שמחת חיים .שוב ,ייתכן שמדובר בכשל נקודתי אבל לי זה ממש הספיק .ובעניין הצעידות בים ,אני ממש חייב לחזור לזה כדי שהכשל הבא לא יהיה באחת המערכות החיוניות שלי .את הקיץ הזה באודאון לא תשכחו .כך נפתחת ההודעה לעיתונות על תפריט הקיץ , ואני אומר :לא נשכח ולא נסלח

מודעות פרסומת

לך דודי – לבנים על הגג

מאי 30, 2006

בשישי האחרון ,אחרי לילה שבסיומו לא זכרתי את מי פגשנו ולמחרתו הייתי צריך לעשות כמה טלפונים כדי לדעת אם למועדון שרקדנו בו היתה תקרה ,הוזמנו להתארח על גג של חברים .נפגשנו לפני השקיעה ולמרות שבבוקר נשבעתי בכל היקר לי שאני לא נוגע באלכוהול יותר בחיים ,לא יכולתי לסרב לבקבוק של בודייוביצה – בירה צ'כית שנמצאת לפי מה שהבנתי בסכסוך עולמי עם באדוויזר האמריקנית ,על זכות השימוש בשם הכל כך דומה .הבירה ,קלת גוף וארומטית ,ליוותה אותנו בעת הדלקת האש וכשהחום היה נעים ,כבר הייתי מוכן לשתות עוד .ראשונות עלו על המוקד כנפיים מתובלות של חינאווי .התיבול היה ראוי, והכנפיים ,כמו כל כנפיים שלא נשרפו עד צאת נשמתן ,היו פריכות מבחוץ ,עסיסיות מבפנים ומענגות עד מאוד .סיימתי לקצוץ את השום עבור הסטייקים הלבנים ופתחתי את הסנסר 2004 של יקב ז'וזף דרוהה מבורגון .היין ,מענבי סוביניון בלאן שנבצרו בספטמבר הוא אחד הלבנים הטובים שזכיתי לשתות לאחרונה .פריך ,פירותי ומאוזן להפליא בלי להיות משעמם .נכון שמומלץ לשתות אותו עם מאכלי ים ,אבל החצילים שנקלו בשלמותם על האש לכדי פיצוץ ,סלט הבורגול והסטייקים שעטפתי בשום טרי ,פלפל ומלח ,לא גילו התנגדות וגם האנשים סביב השולחן לא התלוננו .בשלב הבא הופיעו קבבים שהגיעו מבורצ'ו שבשדרות ירושלים ביפו .רומנים כמו שרומנים צריכים להיות -מרקם אוורירי ,בשרניות עזה וממש מעט תבלינים .כששמנו את האנטרקוטים המיושנים – מבית מכולת אביב שבכרמל ,על האש ,שמנו לב שהסנסר נעלם כלא היה .הבא בתור היה פואי פוסה 2004 מאת יקב גי סאז'ה מעמק הלואר – שרדונה יפהפה עם ריח אביבי של פרי בשל וקצת שקדים ,ותחושה עגולה חמאתית ומפנקת בפה .וכך לפני ששמנו לב התרוקן גם הבקבוק השני ,בלי להכביד על החיך או על הרקות .הלבנים הוסיפו לערב לא מעט שמחה קלילה פירותית וחמצמצה שהעבירה את כל מנות השכונה שצלינו ,ויסלחו לי צלעות הטלה בנענע על כך שאני מכליל גם אותן בהגדרה השכונתית ,לאיזור מפתיע באיכותו .אך לאיכות כזכור יש מחיר ואם הייתי צריך לשלם על הצרפתים האלה הייתי מוציא לא פחות מ -130 ש"ח – 99 עבור הסנסר ו-130 עבור הפואי פוסה ,קצת יקר בשביל מנגל על הגג אבל מי שייקח אותם יותר ברצינות יוכל בהחלט לבלות איתם גם בארוחה הרבה יותר מושקעת של פירות ים ,עוף מתובל או בשר לבן

נשים לבישול – גדי דבירי מרים כפפה

מאי 25, 2006

בעקבות דיון קצרצר שהתקיים כמה פוסטים קודם על הנוכחות הנשית בקרב מבשלי הבירה הביתית – שיתחרו היום דרך אגב בפאב החצר שבכפר אזר, גדי דבירי מרים את הכפפה. 'כל אישה שרוצה ללמוד איך להכין בירה' הוא כותב, 'מוזמנת ליצור קשר', והוא מבטיח לארגן בבירדי ערב מפגש הדרכה לנשים ללא תשלום. אם זה קורה, תזמינו גם אותי, כי בירה ונשים אני אוהב מאוד. שיהיה סופשבוע מעולה

הייתי במרתה היה ממש לא חארטה

מאי 22, 2006

אם עדיין לא שמתם לב ,עולמנו הקולינרי מתאים את עצמו לקיץ וכבכול שנה נפתחים כאן מקומות חדשים שרותמים לטובתם את העובדה הפשוטה שאפשר לשבת גם בחוץ .אם בקיץ שעבר הייתה זו הלנה שהתמקמה בגן יעקב ליד היכל התרבות ,הקיץ הזה הוא הקיץ של מרתה שנמצאת לא רחוק משם .מרתה השתלטה החלל של בית ציוני אמריקה וחילקה אותו לשלושה חלקים .המסעדה הסגורה מדרום ,עם תקרת בטון ,קצת צנרת חשופה ,בר ארוך וריהוט די מגניב שכולל ,ספות עור וסטולים משודרגים עם משענות גב מרופדות .החלל השני הוא החצר המרוצפת עץ שפונה לרחוב אבל מופרדת ממנו בגדר של שיחים ,והחלל השלישי הוא המטבח בעל החלונות שפונים לחצר .המלצריות נאלצות לעבור עם המנות דרך החצר בדרכן מהמטבח לחלל הסגור .נראה כמו סיוט אבל אף אחת מהבנות ,ישמור אותן האל ,לא הסכימה להתלונן .התחלתי על הבר בטעימה של ארבע וודקות מתובלות שמוכנות במקום בארבעה טעמים :קינמון אניס ותמצית שקדים ,לוונדר תפוז ,וניל הל והיהלום שבכתר לימון ג'ינג'ר ,דרינק חמצמץ ומרענן שמסתיר אגרוף פלדה של 40 אחוזי אלכוהול ,יאמי .תפריט הטעימה כלל פוקצ'ה פריכה ובלתי ניתנת לעצירה עם שמן זית ירוק ובשרני ורסק של עבניה פלפל ירוק וזרעי כוסברה ,הייתי מסתפק בפוקצ'ה ובשמן זית אבל אז הגיע חציל קלוי עם קרעי מוצרלה .האיזון בין החריפות והעישון של החציל ,לבין הקרירות של המוצלה היה מפנק ביותר והכין אותי למשהו שלא הכרתי -סקורדיליה ,תערובת יוונית במקור של שקדים קלויים ,דבש ,שום ,פירורי לחם וחלב .נכון זה נשמע כמו תכולת מקרר של רווק תל אביב בסוף השבוע ,אבל זה ממש ממש טעים

מהמנות הראשונות ,התרשמתי קצת פחות ,היו שם עדשים עם שמנת חמוצה וחציל ,סלט של פירות ים עם קולורבי ,סלק ואשכולית אדומה ,וסאשימי דג ים על קינואה ופלפלים קלויים .הטיפול בדגים היה קצת לא מספק לטעמי ומנת העדשים עם החציל הפגינה חולשה ביחס לחציל הקודם

חלקנו שלוש עיקריות :ניוקי תפוחי אדמה עם דלעת מזוגגת במי פרחים וקינמון ,מנה מפתיעה במורכבות ובעושר שלה ,כנראה שהחומרים באמת טובים .פילה דג ים בגריל על ארטישוק ופול ירוק בשום ולימון היה לגמרי אפשרי ,ופילה הבקר היה פשוט עשוי טוב ,רך ומפנק למרות שמישהו אכל לי את סוכרית החרדל המובטחת והשאיר אותי בלי שמץ של מושג מה זה סוכרית חרדל

עוגת סולת וחמאה עם אגסים ביין אדום ותבלינים מתוקים ,נתנה סיום מרגש לארוחה מוצדקת .המיקום המעולה ,האווירה המעודכנת והתפריט הנעים ,דוחפים אותי לנבא למרתה הצלחה גדולה בקיץ הקרוב .אתם יודעים מה ,אם אף אחד שם לא ידפוק את העסק ,כולנו נעמוד שם בתור ממש בקרוב .כן ,גם אתם

לך דודי – רקנאטי יסמין לבן 05

מאי 19, 2006

היום אני מתחיל דווקא במחיר – 35 שקלים .זה חשוב כי אני לא זוכר הרבה יינות שנותנים תמורה כל כך טובה לכסף הקטן הזה .אף מפתה עם הרבה פרי הדר ואגסים ,נגיעה של אניס ומשהו מתוק פרחוני שהיה לי קשה לשים עליו את האצבע .היין הזה הוא בלנד של ענבי סוביניון בלאן ,עם מעט אמרלד ריזלינג ,ולמרות שהסיום שלו בפה קצת מאכזב הוא יין שולחני ראוי ביותר .שתינו אותו לצידם של סושים מעשה בית ושיפודי בקר ועוף ברוטב סאטה .היסמין עשה עבודה מצויינת בלרענן את החיך בקלילות ולהתמזג בטעמים השונים .ואם כבר מדברים על רקנאטי ,לא פחות מחמש מדליות לקח היקב הזה בתחרות של מגזין דקאנטר האנגלי .עכשיו יקפצו כולם וישאלו מה האנגלים מבינים ביין ,והאמת שהם לא ממש מבינים .אבל בכל זאת זה הישג שאין להתעלם ממנו עבור יקבי רקנאטי בפרט והיין הישראלי בכללי .והזוכים הם :רקנאטי שרדונה 04 – מדלית כסף .רקנאטי שיראז 04 – כסף ,רקנאטי מרלו רזרב 02 – ארד , שיראז רזרב 04 – ארד ,פטיט סירה זינפנדל – ארד .תנו כבוד

ובהזדמנות זו ,למרות הממשק הבלתי אפשרי ,ממש כדאי ללחוץ כאן לגליון הבירות המיוחד של טיים אאוט ,יצא ליגה