יקבי כרמל הוקמו ,כמו שכולנו זוכרים מהטיול השנתי לזכרון ,בשנת 1882 .אחרי שנים של יינות בינוניים בכמויות עצומות ,הם עוברים סוג של מהפך שמציב אותם בצמרת התעשייה גם מבחינת האיכות -קחו את סדרת כרם לדוגמא ,אבל את התדמית העלובה שנבנתה על גבם של מיליוני בקבוקי סלקטד ,ייקח עוד המון זמן לשקם .אני חושב שבחנויות וברשתות הבעייה יחסית קלה ,שם אתה ניגש לארון ,בוחר יין לפי המחיר ובמקרה הכי גרוע מסתיר אותו מתחת למעיל .במסעדה לעומת זאת ,שבה כולנו גם רוצים לשחק אותה מבינים וחגיגיים ,הרבה יותר קשה לבחור מתוך רשימת היינות המפוארת ,בקבוק שעל התווית שלו מופיעה המילה כרמל .אל הזירה הזו – זירת המסעדות והמלונות ,שולחים יקבי כרמל את הסדרה האזורית ,סדרה שאמורה לייצג את איזורי היין של ישראל והיא גם מעוצבת סביר .רכס לבן 2005 הוא בלנד של 50 אחוז שרדונה ,ארבעים אחוז סוביניון בלאן ו -10 אחוז גוורצטרמינר .כל הענבים נבצרו בגליל העליון ותתסו בטמפרטורה נמוכה בחביות נירוסטה .זה יין זהבהב עם ניחוחות של הדרים ופריחה בצירוף מעט חמצמצות ירוקה .בפה הוא מתנהג ממש כמו שרדונה עם גוף מלא וקטיפתי שמסתיים בעקיצה קלה של תבלינים .המחיר המומלץ ליין הוא 39 שקלים – מחיר לגמרי הוגן ליין קייצי ,נעים ולא מחייב. מעל המחיר הזה אפשר כבר ללכת על לבנים קצת יותר מעניינים
לצד הרכס אכלנו סביצ'ה סלמון שהכנתי לראשונה בחיי .פרסתי בתענוג לקוביות דקות במיוחד ,נתח וורדרד של 200 גרם סלמון – אחד החומרים הכי נעימים שיצא לי לגעת בהם לאחרונה .את פיסות הדג הנחתי במשרה של מיץ משני לימונים ,חצי כוס מים ,כף מלח גס ,כפית סוכר וקצת רוטב צ'ילי – שזיף מבקבוק .אחרי חצי שעה במקרר שלפתי את קוביות הדג מהתחמיץ וערבבתי אותם עם קוביות שקצצתי משני אבוקדואים ,צרור כוסברה ,מלח, שמן זית ועוד קצת לימון .יצא די מדהים ורק בגלל ששכחתי שיש לי בקבוק של טקילה אל צ'ארו בבית ,לא זילפתי על המלח והלימון את המשקה החביב עליהם כל כך .נחכה לפעם הבאה