Archive for אפריל, 2006

לך דודי – יקבי כרמל רכס לבן 2005

אפריל 29, 2006

יקבי כרמל הוקמו ,כמו שכולנו זוכרים מהטיול השנתי לזכרון ,בשנת 1882 .אחרי שנים של יינות בינוניים בכמויות עצומות ,הם עוברים סוג של מהפך שמציב אותם בצמרת התעשייה גם מבחינת האיכות -קחו את סדרת כרם לדוגמא ,אבל את התדמית העלובה שנבנתה על גבם של מיליוני בקבוקי סלקטד ,ייקח עוד המון זמן לשקם .אני חושב שבחנויות וברשתות הבעייה יחסית קלה ,שם אתה ניגש לארון ,בוחר יין לפי המחיר ובמקרה הכי גרוע מסתיר אותו מתחת למעיל .במסעדה לעומת זאת ,שבה כולנו גם רוצים לשחק אותה מבינים וחגיגיים ,הרבה יותר קשה לבחור מתוך רשימת היינות המפוארת ,בקבוק שעל התווית שלו מופיעה המילה כרמל .אל הזירה הזו – זירת המסעדות והמלונות ,שולחים יקבי כרמל את הסדרה האזורית ,סדרה שאמורה לייצג את איזורי היין של ישראל והיא גם מעוצבת סביר .רכס לבן 2005 הוא בלנד של 50 אחוז שרדונה ,ארבעים אחוז סוביניון בלאן ו -10 אחוז גוורצטרמינר .כל הענבים נבצרו בגליל העליון ותתסו בטמפרטורה נמוכה בחביות נירוסטה .זה יין זהבהב עם ניחוחות של הדרים ופריחה בצירוף מעט חמצמצות ירוקה .בפה הוא מתנהג ממש כמו שרדונה עם גוף מלא וקטיפתי שמסתיים בעקיצה קלה של תבלינים .המחיר המומלץ ליין הוא 39 שקלים – מחיר לגמרי הוגן ליין קייצי ,נעים ולא מחייב. מעל המחיר הזה אפשר כבר ללכת על לבנים קצת יותר מעניינים

לצד הרכס אכלנו סביצ'ה סלמון שהכנתי לראשונה בחיי .פרסתי בתענוג לקוביות דקות במיוחד ,נתח וורדרד של 200 גרם סלמון – אחד החומרים הכי נעימים שיצא לי לגעת בהם לאחרונה .את פיסות הדג הנחתי במשרה של מיץ משני לימונים ,חצי כוס מים ,כף מלח גס ,כפית סוכר וקצת רוטב צ'ילי – שזיף מבקבוק .אחרי חצי שעה במקרר שלפתי את קוביות הדג מהתחמיץ וערבבתי אותם עם קוביות שקצצתי משני אבוקדואים ,צרור כוסברה ,מלח, שמן זית ועוד קצת לימון .יצא די מדהים ורק בגלל ששכחתי שיש לי בקבוק של טקילה אל צ'ארו בבית ,לא זילפתי על המלח והלימון את המשקה החביב עליהם כל כך .נחכה לפעם הבאה

מודעות פרסומת

טיקה -לאכול טורקי ולנוח

אפריל 28, 2006

כשבטורקיה אומרים טיקה – עם סגול בקוף ,כמו השמיכה שעושה ריבועים על הפנים כשנרדמים עליה ,מתכוונים לחתיכת בשר קטנה .לפעמים גם מסמנים את הפרק העליון של אחת האצבעות כדי להמחיש את הגודל .אחרי מה שהיה לי להגיד על פאשה ,לא קפצתי משמחה כששמעתי על עוד מסעדה טורקית בהרצליה פיתוח ,אבל לאור ההבטחות לטעימה רוחב של ראקי ,לקחתי את עצמי לטיקה .השעה הייתה שמונה בערב והמארחות כבר היו עסוקות בלהתנצל שאין מקום בפנים .המסעדה אכן היתה עמוסה בצורה שלא מסגירה את העובדה שהיא פתוחה רק חודש וחצי ,כמעט ללא פרסום .כשחיכיתי לרונן ,מנהל ושותף במקום הסתכלתי על העיצוב האמריקאי ,שמעתי ג'אז וצ'יל אאוט ושאלתי את עצמי איך מתקשרת האווירה המערבית הזו לאוכל ים תיכוני בסיסי .רונן הגיע והסביר לי שהבעייה הזו נפתרה מזמן .טיקה היא למעשה רשת שמפעילה שבע מסעדות באיסטנבול ,עוד כמה סניפים ברחבי טורקיה ,סניף באתונה ועכשיו גם הרצליה על המפה .סניפי הרשת לא מעוצבים באופן זהה אבל לכולם חזות מערבית פלוס .צוות המטבח של טיקה מורכב ברובו מטבחים טורקים שהתמחו במסעדות הרשת ואפשר לטעום את זה בכל מנה

שתיתי המון ראקי – פרטים מלאים בגליון החג של רייטינג ,ואכלתי מנות שהוכיחו לי בעליל שאפשר לעשות אוכל טורקי מאוד מאוד מגניב גם בגוש דן .מהטאבון הגיעו פיתות בלון .שנקראות כך כי הבצק שלהן דק ופריך והן מלאות באוויר חם ובעזרתן ניגבתי מוטבל – סלט חם וביתי של חצילים עם יוגורט .בעזרת המזלג אכלתי סלט מרתק של פטרוזליה ,כוסברה ועוד עשבים שלא זיהיתי ,עם שקדים טחונים פזורים מעל .את סלט העגבניות ברכז רימונים ,הסבירו לי שצריך להניח על המיני לחמעג'ון החמוד – פיצה קטנה עם שכבה דקיקה של בשר טלה טחון .הייתה שם גם קובה ,שהפתיעה בדקיקות של המעטפת ובעסיסיות של התוכן ,אולם גולת הכותרת הייתה טרטר של בשר טלה עם בורגול ,עגבניות ועשבי תיבול .את קציצות הטרטר מקובל לעטוף בעלה עסיסי של חסה טרייה כדי לקבל תמיכה ירוקה ומרעננת לנשיכה החריפה של הבשר .אני מקווה שגם אחרי שהטבחים הטורקים יחזרו למולדתם טיקה תדע לשמור על הרמה הזו ולהוכיח לכולנו שלעשות אוכל פשוט זה לא פשוט בכלל

צ'ייסרים של אמצע השבוע

אפריל 25, 2006

כמה עניינים שנראים לי שווים התייחסות :תחרות הבירה הביתית השנייה יוצאת לדרך .בתחרות שתתקיים ב 25.5 בשעה 20:30 בפאב החצר שבכפר אזר ,יתמודדו יותר מעשרים בירות שבושלו בבית ,על ליבם של מיטב השופטים .הכניסה לאירוע תהיה חופשית ומחירה של כוס טעימה 25 ש"ח .אני מתכוון להיות שם .פרטים נוספים כאן

מסעדת קלואליס שברמת גן ,תארח במהלך חודש מאי יינני בוטיק ישראלים בניהם :אורי חץ – שאטו גולן ,גולן פלאם – יקב פלאם ,אלי בן זקן – קסטל ועוד .את היינות ילווה תפריט שהותאם לכל יין בנפרד ולסועדים תינתן הזדמנות להיפגש עם יוצרי היין ולשוחח איתם .נשמע יקר ,אבל זו צריכה להיות חווויה

ועוד משהו באווירת אירוח .צחי בוקששתר יעשה מדי שבוע במהלך מאי ,מקום לשף אורח בבלאק בר אנד בורגר בסינמה סיטי וברחובות .יהיו שם מנות בשיתוף ארז קומרובסקי ,חיים כהן ,דוחול ספאדי ואורית פרי ,שיוגשו במהלך כל השבוע במחיר 64 שקלים למנה

ולסיום המלצה :גשו עכשיו לחנות יין שצמודה לקפה אלקלעי ,כי עוד מעט יהיה מאוד מסובך למצוא שם מקום .הדיל שמאפשר לרכוש בקבוק במחיר החנות ולשתות אותו במקום הוא אחד המקסימים בעיר וגם האוכל של מעוז

מרחץ דמים במונטיפיורי

אפריל 25, 2006

הימים היו ימי סוף האלף הקודם .במסגרת חגיגיות סוף הבועה ,השתתפתי אז במיזם אינטרנט שכמו שיהיה הזוי ,ככה היו מעורבים בו הכספים והשמות הכי גדולים בשוק .המשרדים שלנו שכנו ברחוב מונטיפיורי ,מעל קיוטו ואנחנו נהנינו מאופציות קולינאריות מטורפות – ממרק רגל אצל שמעון בכרם ועד עסקיות סושי אצל מיקה מעבר לפינה .את תחילתו של סוף השבוע – ארוחת צהריים של יום חמישי ,היינו חוגגים בבבל'ה עם חלה טרייה, חזרת עצבנית ותפריט שאיך שהוא הזכיר לכל אחד את הבית שלו .הסיפור התחיל כשאורלי ,המנהלת קריאייטיב הכי מעולה שהייתה לי אי פעם ,ניסתה לסחוט לימון עם סכין לבשר .היא אחזה חצי לימון ביד שמאל וביד ימין החדירה את הסכין דרך הפרי הצהוב ישר לתוך כף היד ,למקום שבו מתחילות האצבעות .המפה הלבנה כוסתה בדם תוך שניות ואנחנו עזבנו את הגולש ,ארזנו את אורלי המדממת במפיות וטסנו לאיכילוב .הסתבר שהיא קרעה לעצמה את העצב .עוד באותו לילה ניתחו אותה ,ועד היום אין לה תחושה באצבע הפגועה .ולמה נזכרתי בסיפור המזעזע הזה ?כי השבוע ישבתי על הבר של גבריאל – בדיוק במקום שבו נשפך דמה של יקירתי ונהניתי מערב אוורירי ורגוע ,עם שירות נעים ,מוזיקה שמאפשרת שיחה ואנשים יפים .אכלתי מנה שנקראת גוזגז'ה ,שלוש לחמניות בוכריות קטנות מבריקות ופריכות ממולאות בבשר טלה מתובל עדין עם נגיעות מתוקות של צנובר ומשמש .לצד השלישייה הגיעו גם צלוחיות טחינה וחצילים ,וגם קערה של סלט עגבניות מהטובים שאכלתי מחוץ לבית – עם הרבה בצל ,ועשבים .אני חושב שאפשר לקרוא לזה חווייה מתקנת

לך דודי – דה מרטינו לגאדו 03

אפריל 22, 2006

דה מרטינו לגאדו רזרבה קברנה סוביניון 03 ,יצא מצטיין בטעימת היינות הצ'ילאניים שזכיתי להשתתף בה לפני פסח .מצטיין הטעימה עם תמורה מלאה למחיר זה לא מספיק אמרתי לעצמי בשישי אחר הצהריים .צריך לראות איך הוא יתמודד עם ארוחת ערב .המארחת שלנו הייתה די קרועה אחרי כל החגים האלה ולכן על השולחן היו שניצלים ,קוסוקוס עם ירקות ,סלט תרד מגניב עם אגוזי מלך ופרמזן ,וזהו פחות או יותר .מצטיין הטעימה הוביל גם את הארוחה הצנועה בהצטיינות יתרה .כדאי מאוד לתת לו להתאוורר בבקבוק לפחות שעה כי רק אחרי שהכוס השנייה הייתה מספיק זמן באוויר הוא התחיל להראות את מה שהוא יודע וללטף את האף עם ריחות עמוקים של פרי שחור ,פלפל ,אקליפטוס ומנטה .בפה הוא היה מעט חריף ועוקצני ,והפתיע בקלות שלו לעומת האף המתפרץ .טעמי הפלפל שחור והפרי נותרו עימנו הרבה אחרי שהוא עזב את חלל הפה .תמורת 56 שקלים ,אין לי ספק שמדובר בקנייה מעולה .את זה אמרו כבר לפני ,אבל שוב שמחתי לגלות שגם סביב שולחן האוכל המשפחתי שלנו הייתה הסכמה מלאה בעניין

השבוע זומנתי לטעימה של יינות לבנים – סוביניון בלאן ליתר דיוק ,מניו זילנד .ברי ססלוב חזר משם והביא איתו לא פחות משניים עשר בקבוקים לבנבנים והמון שקופיות .כמו בישראל ,הוא אומר ,בניו זילנד אין מסורת סגורה של ייצור יין ,על כן הייננים והכורמים עושים את כל מה שצריך כדי שייצא להם טעים .לא טעמתי את כל התריסר ,אבל מתוך השישה שכן יצא לי ,הכי אהבתי סוביניון בלאן 04 של יקב בשם מטואה – יין בהיר ,כמעט שקוף עם ריח מתקתק של לדר ופירות יבשים ,טעם חמצמץ מרענן ואפטר טייסט ארוך שמזכיר תפוח ירוק .תענוג .גם הסוביניון בלאן 04 של יקב וויראו היה מאוד מעניין עם ריחות מתובלים ,קצת סוכריות חמוצות ואפטר חמצמץ .ביין לבן אתה לא אמור לחפש יותר מדי ריחות אמר לי ברמן גאון אחד לפני כמה ימים כשביקשתי ממנו שימזוג לי שרדונה בכוס שמתאימה לשרדונה ,הייתי רוצה לשבת לידו בטעימה כזו ולשאול אותו מה כן לחפש

ונסיים בדרינק – בסטוצ'ילי ,המגה ביליארד בר החדש ביד חרוצים ,מייצרים גרסה מעניינת לעראק אשכוליות .מדובר בסך הכל בתוספת קלה של פרפה אמור ,שמשדרגת את המתיקות והופכת את המשקה העממיקו הזה למשהו קצת יותר מעניין. זהו אין יותר חגים ונגמרו התרוצים ,ממחר הבלוג חוזר לשגרה .שיהיה שבוע מצויין