לך דודי – שואו מי דה מוני

כל מי שהיה אי פעם בשיעור אמנות ,מכיר את הדיבור על תוכן וצורה .אם זכרוני אינו מטעה אותי ,לפעמים הצורה חזקה מהתוכן ,לפעמים התוכן מנצח ,וביצירות ממש טובות התוכן תומך בצורה ולהיפך .השבוע הצטרפה אלינו משפחתו של הקצין הבכיר לארוחת שישי בערב .דוקא רצינו לעשות רושם טוב על האורחים ,אבל היין הוציא אותנו די מעפאנים .מזל שהיה שהיה לנו אוכל טוב ונושאים לשיחה ובקבוק רמי מרטן וי.אס.או.פי בארון המשקאות- הולך מעולה עם סורבה קוקוס של בן אנד ג'ריז ,אבל זה נושא לפעם אחרת .מרלו 2003 של יקב מוני חזק מאוד בצורה ,עם תווית מוזהבת ,שחצנית ומעוררת ציפיות .גם הסיפורים על מרתפי מנזר דיר רפעת החצובים באבן מתחת להרי יהודה או משהו ,הם חלק מהמעטפת המבטיחה ,אבל הזהב והמרתפים לא מצליחים להסתיר יין בינוני ,שלא לאמר ומטה .ענבי המרלו שגדלו באיזור עמק שורק ,יושנו תקופה קצרה בעץ והועברו מאוחר יותר למיכלי נירוסטה .תהליך לא שגרתי שבסופו התקבל יין בעל טעם עצי משונה שלא קשור בשום צורה לטעמי המרלו המוכרים .שלוש שנים אחרי הבציר ,יש הרגשה שהוא קצת אחרי השיא ,התעייף ,איבד את האיזון ונותר זקן מריר ומקומט עם נטייה מוגזמת לאכוהוליזם .יכולנו ליהנות ממנו רק לצד גבינת העיזים שהייתה בסלט הפסטה המעולה -יצירה שכללה גם עגבניות מיובשות ועשבים למיניהם .מרלו 2003 של יקב מוני לא עולה יותר מארבעים שקלים .אני לא הייתי נוגע בו גם במחיר הזה .אם למדתי משהו מהערב ,זה להביא איתי בכל מקרה בקבוק מוכר לגיבוי ,כך שגם אם אני מתרסק במבחן הצורה ,או על קרקע הציונים הגבוהים ,יהיה לי תמיד לאן לחזור .לא קשור אבל בכל זאת: בשבת בצהריים ,ליאת סיפרה לי שדנה ספקטור בטורה השבועי ,כתבה שאין להתקרב לבנים שמבינים ביין .בנים אל דאגה .רק תתרחקו מבנות שמבינות בטורים של ספקטור

מודעות פרסומת

אז איך היה במישמיש

זה שמצאת מישמישים בים לא הופך אותם לפירות ים ,מעוז אלונים ,שבילה די הרבה שעות במטבח של יועזר ,הפך לערב אחד את המטבח של המישמיש בלילינבלום למטבח של פירות ים ועשה את זה מעולה .בסביבות עשר הייתה שם הרגשה של מסיבה .בעלי ברים ,חברים ועיתונאים ,כל הברנז'ה באה לראות מה העניינים במטבח ולשמוע מה יש לג'וב הרגיל מטיים אאוט לתת על עמדת הדי ג'יי – האמת לא יותר מדי .אחרי כל החיבוקים הנשיקות ,האהלן והסהלן ,מצאתי מקום על הבר וניגשתי לעניינים .אכלתי שלושה רביולי מולאים בבשר סרטנים .הבצק היה עשוי בדיוק במידה ,כזה שמשאיר סימנים על השיניים ,ובשר הסרטן היה אישכהו בטמפרטורה שהוציאה ממנו את כל היוד והמלח .לצד שלושת המופלאים הונחו שוט של וודקה ,כפית של קוויאר אדום וערימה קטנטונת של מלח גס .אני לא יודע מה אמור היה להיות סדר הדברים ,אבל איכשהו הכל התערבב לי נפלא .קצת מלוח ,קצת מתוק ,קצת וודקה ,כמו בחיים .אחר כך לקחתי כמה אוייסטרים ,שהיו ,כמו כל האוייסטרים שאפשר להשיג עכשיו בעיר ,בשרניים ומענגים ,ולסיום קערית של מולים ,ברוטב על בסיס חמאה שעשה להם רק טוב בלי לגרוע מטעמם המקורי .שתיתי שני קריסטל מרטיני והרגשתי ממש נפלא אבל , והנה מגיע אבל גדול ,הקונספט של שף אורח הוא מקסים בעיני וגם המישמיש מקסים אבל אני הצנוע השארתי שם למעלה ממאתיים ש"ח עבור שלוש מנות בר מדהימות אך זעירות ושני דרינקים .זה נראה לי סכום שאפשר להוציא על מטרות נעלות הרבה יותר .הוסיפו לכך את העובדה שבבר מקצועי כמו המישמיש ,אי אפשר לשבת יותר מדקה עם כוס ריקה ותבינו שבערב כזה זוג יכול להגיע להוצאות רציניות ביותר .בחודש הקרוב יתקיימו עוד שלושה ימי שני כאלה ,מי שיגיע אליהם לא יצטער ,בתנאי שהוא יהיה שבע ,או מאוד עשיר .הכי טוב שניהם .שבת שלום

חודש המבורגר חופשי במיטבר

קברניטי המיטבר, אנשים שיודעים על איזה צד של הפרוסה מרוח האנטרקוט, מציעים לכם להעניק שם להמבורגרים החדשים שלהם שעליהם נאמר: "אופציה משודרגת ומחולקת בדמות מנת מיני בורגרים קלילה", ולקבל חודש המבורגרים חינם את השמות הכי מעולים שלכם תעיפו לכאן

meat_bar@walla.com

מי רוצה להיות מבקר? – הבהרות

לכל מי שלא הבינה: הכותרת היא "מי רוצה להיות מבקר?". לא "מי רוצה לשכב איתי?" או "מי רוצה לברוח איתי לאי בודד ולעשות מלא ילדים?" אלא "מי רוצה לצאת איתי לאכול ואחר כך להתארח ברשימה באתר?". אחרי פרסום פוסט יום הנישואים שלי, כל הבנות המגיבות והאמיצות קיבלו חלחלה וכיבו את המיילים, כך שאני נאלץ לחשוב שטעיתי ולשקול את כל העניין מההתחלה – לא את החיים הפרטיים שלי, את ההצעה. מי שרוצה לדעת על מה אני מדבר, שיילך לקטגורית פרויקט הביקורת" מהקישור שבתחתית הפוסט ויתחיל לקרוא מההתחלה. כל השאר זכו לרגל תחילת השבוע, בזוג לינקים איכותיים עם תמונות ממש שוות: אנשי מזון באדיבות קונספציה ופלאפל באדיבות רסטובלוג

לך דודי – ויתקין קלאסה

הוא מתחיל שטוח .אפילו טיפה מאכזב .אף אחד מהמאפיינים שלו לא מצליח לבלוט במפגש ראשוני והתחושה הכללית די סתמית .לגמנו בשקט .בלי להזכיר את היין ואחרי כמה לגימות זה קרה .שלומית אמרה שטעים לה ואחרי שנתנו עוד צ'אנס והתגברנו על הרושם הראשוני ,הודינו כולנו שהיין לא רע בכלל ,אפילו טוב מאוד ,רק צריך לתת לו זמן .ויתקין קלאסיק 04 הוא בלנד של קברנה סוביניון וסירה מהרי ירושלים ,וקריניאן מזכרון יעקב .הקריניאן הזה .שאף אחד כמעט לא מתעסק איתו בתעשייה האיכותית , הוא הזן הנפוץ ביותר בישראל ,שממנו יוצרו מיטב יינות הפטישים .ביקב ויתקין אוהבים אותו ומפיקים ממנו איכויות שמצליחות לגוון את שגרת הקברנה/שירז/מרלו .ויתקין קלאסיק בא ממש בשקט וכשמקשיבים לו אפשר לשמוע את התדרים הנמוכים שמייצר הקברנה סוביניון ,את המלודיה הפירותית העליזה של הסירה ואת חטיבת כלי הההקשה של הקריניאן שבולטת מאוד באפטר טייסט וכמו כל חטיבת כלי הקשה , אפשר להסתדר בלעדיה אבל זה לא יהיה בדיוק אותו דבר .את ויתקין קלאסיק 04 אפשר להשיג ב-65 ש"ח ,מחיר הגיוני לכל הדעות ולשתות עכשיו או תוך זמן קצר ,ליד אוכל קל ומתובל היטב שידע להעריך את הליווי האיכותי.