קיסמים – פרוייקט הביקורת

למה אנשים כותבים על אוכל את מה שהם כותבים? יכולות להיות המון סיבות.
כאן אני אכתוב את האמת שלי -ממילא אף אחד לא קורא, ובהמשך אני
אצרף ביקורות נוספות אם יהיו ונוכל להשוות. תכינו את המטליות הלחות
כי הולך לעוף פה מזון . מקרה השבוע – פאשה ברחוב הארבעה.


פתיחה של מסעדה חדשה, השקה של תפריט, החלפה של הקרמיקה בשירותים. לא משנה מה הסיבה, אם אתה כותב על אוכל מכונת יחסי הציבור תדאג לשלוח הזמנות להזכיר טלפונית, לארגן קלסרים נאים עם תמונות וטקסטים. המקצוענים גם מתקשרים כמה ימים אחר כך לברר אם יש מצב שנכניס כמה מילים בשבוע הבא. מסובך הקשר הזה עם היחצ"נים. אנחנו אוהבים לאכול ולשתות ומי שמסדר לנו שתי ארוחות חינם בשבוע, הוא לא מישהו שאנחנו רוצים לריב אתו. וכאן טמונה הבעיה. אם אני לא רוצה לריב, מה אני עושה כשהמסעדה החדשה מחורבנת או כשהקרמיקה בשירותים עקומה, או שהיין יצא מאפן? התעלמות היא אחת הטכניקות המקובלות אבל בנאדם בילית שעתיים מחייך בשתיית קוקטיילים מחורבנים, לא תזהיר מפניהם את מי שקורא אותך? מעטים גופי התקשורת שמסוגלים לממן לכתבי האוכל שלהם ארוחות ומשקאות לכתוב עליהם. מעטים כתבי המזון האלמונים שלא יקבלו יחס מיוחד במסעדות או ביקבים. אז למי אפשר להאמין? הפוסט הזה הוא התחלה של ניסוי. אני אשתדל לכתוב כאן את דעתי הבלתי משוחדת)כי מי בכלל קורא( בהמשך אני אצרף ביקורות שכתבו אנשים אחרים, נראה לי שיהיה מעניין להשוות.

חורף בפאשה
כל המסעדות בצד הדרומי של רחוב הארבעה בנויות באותה צורה, ממש כמו המשרדים שמעליהם. מה שמשנה שם זה הקישוטים הנושאיים. אונאנמי = יפן, לבנטיני = יוון, וכו'. פאשה היא מסעדה טורקית אורפאלית, שזה אומר בעיקרון, אוכל פשוט, טרי, ומנחם. כזה שכיף לאכול בבוקר של גשם על יד השוק, או על שפת הים בלילה עם חצי בקבוק ראקי. המעבר לקופסה ברחוב הארבעה לא עושה טוב למנות פשוטת כמו מרק קובה, קבב, או חציל ממולא, שבייצור המוני יוצאות כמו מהמטבח של אולמי הנוצץ. גם הקוקטיילים המיוחדים על בסיס ראקי או סטולי, הגיעו שטוחים ודלים אלכוהול. הלחם, הזיתים והרוטב הירוק היו מקסימים. גם המלצריות. הוגה המשקה על בסיס מיץ גויאבות ראוי לטעמי לעונש מוות והכי גדול יצא הברמן שמזג לי ערק אחרי שביקשתי במפורש ראקי בלי הסברים או התנצלויות, חשבת שלא ארגיש. אז זהו שהרגשתי. מי שרוצה מרק קובה בצוהריים, יכול בהחלט ליהנות מהגרסה של פאשה אבל כשמדובר בארוחת ערב מחייבת, יש לרחוב הארבעה הצעות הרבה יותר מעניינות.
מודעות פרסומת

6 תגובות to “קיסמים – פרוייקט הביקורת”

  1. CatMan Says:

    רק ביום שבו נתחיל לעשות את זה כמו בחו"ל , זה יהיה בסדר:
    מבקרי המזון צריכים להיות אנונימיים לחלוטין, איש לא יודע איך הם נראים,
    באים לאכול בלי הודעה מראש, א ב ל – יותר מפעם אחת. לפחות שתיים.
    רק כך אפשר לדעת אם זה היה במקרה יום רע במטבח, או שמזלזלים בלקוח.
    ואולי אפשר אפילו , אחרי פעם ראשונה גרועה,
    להודיע מטעם העיתון, שהיה גרוע, ותינתן הזדמנות שניה. זה יגרום להם להתחיל
    לעבוד כמו שצריך, ולא רק בארוחה אחת ביום מסויים, אלא לפחות חודש. כי הם
    לא ידעו מתי אתה מגיע.
    ואחרי שלוש שנים, המבקר מוסר את השרביט לאנונימי אחר, יוצא לאור, ונהנה מהפרסום. וכותב ספרים, וכו. כמו המבקר של Vogue, סטנלי סטיינגארטן.
    אבל זה לא יקרה פה.
    למה?
    כי מי פראייר לממן 3 ארוחות לכל מסעדה?
    מי פראייר לתת 30 ימי חסד לאחר הפתיחה?
    ואיך אפשר להיות אנונימי בביצה הקטנה שלנו,
    כשכולם היו עם כולם בגן או בצבא?

    צריך להתחיל לייבא מבקרי מזון.
    ושיהיו עשירים. אם כבר – אז כבר.

  2. יאיר גת Says:

    ביקורת אוכל, כמו צילום קולטת רגע אחד בחיי המסעדה. רגע שבמקרה היה בו מבקר. ברור ששלושה ביקורים נותנים תמונה מלאה, אבל לאיזה עיתון יש כסף לשלושה ביקורים בתשלום. ביקורות טובות או רעות, שוות משהו רק אם כתב אותן מישהו שהוכיח כבר שהטעם שלו שווה משהו, או אם הופיעו אותן דעות ביותר ממקור אחד. כל השאר – יחסי ציבור

  3. יפעת Says:

    שלום,
    שמי יפעת, בת 25 מגבעתיים, אוהבת מאד בתי קפה ומסעדות. ואפילו אוהבת יותר להעלות על הכתב את רשמיי מהבילוי בו הייתי.
    אשמח מאד להצטרף לאירוע כזה או אחר הדורש פירגון או קטילה… אני יכולה להגיע בהתראה של פחות מ24 שעות לת"א… ובכלל… אשמח!
    אני מצרפת כאן ביקורת שכתבתי על מסעדה מעולה בפאריז.

    טיפה של טעם ברחוב סן ז'ר מן, פאריז

    טיול בתוך הרחוב הקסום הזה הוא כמו מסע בזמן לאירופה הבוהמיאנית של סוף המאה ה- 19.
    סן ז'ר מן הוא רחוב צר השופע חנויות עם סחורה ייחודית ועיצוב מרתק. הליכה בו מרגישה כצעידה בתוך סצינה מתוך סרט רומנטי ישן חורפי וטוב. אפילו העלים שנשרו מהעץ נראים כאילו ידו של מעצב-על מטעם העירייה הניחה אותם בדיוק היכן שנחתו.
    הרבה מהקסם של הרחוב המיוחד הוא במרתפים הרבים שבו. לכל חנות יש עולם שלם המתגלה לאחר ירידה בגרם מדרגות צר תלול ומאיים.
    קשה לתאר ריח של מרתף פריזאי. ריח של היסטוריה, של מיסתורין, כמו של חדר סודי בתוך טירה עתיקה.

    הכניסה למסעדת "פולידור" היא בדיוק חוויה כזו. עיצוב הפנים והאווירה של המסעדה נותר בעינו משנת 1845, שנת היווסדה.
    במסעדה הזו לא תמצאו מארחת נאה עם חיוך חינני- אלא מלצרית עסוקה וקצרת רוח אשר תלווה אתכם לשולחן ארוך- לשבת ליד זוג זר אשר הופך במהרה לבן שיח נעים למשך הארוחה.
    המסעדה, ההומה צרפתים קולניים, מספקת ראי מסקרן לתרבות המקומית. הפריזאים, אופנתיים ויפים כתמיד, לא חוששים להחצין את הנאתם הגדולה מהיין או את טיבה של הבדיחה ששמעו זה עתה, מה שהופך את המסעדה למקום שרחוק מלהיות שקט, אולם תפאורה זו מתגלה כמושלמת לארוחה צרפתית ביתית וטעימה בבטן אדמתה של אחת הערים היפות בעולם.
    המנות במסעדה הפתיעו בפשטותן, במחירן הנמוך ובטעמן הנפלא- הפירה היה טעים וביתי, הסטייק נעשה כהלכה בידי מבין דבר והרוטב היה מושלם. הארוחה הטובה השתפרה עם כל לגימה מהיין המשובח, וארוחת הערב הפכה להיות בילוי תרבותי קולני ומהנה- אחת החוויות הנזכרות ביותר בטיול.

  4. יאיר גת Says:

    יופי יפעח. את המובילה בינתיים. בהצלחה. יאיר

  5. gal kozviner Says:

    שלום רב,
    שמי קוזוינר גל ואני פונה אליכם כלקוחה מאוכזבת (לא שלכם, כמובן) של מסעדת פוגיאמה – מסעדה יפנית ברחוב בן יהודה 43 בת"א.
    לצערי באתר המסעדה אין אפשרות לתגובות ולכן הדרך הראשונה שעליה חשבתי להעביר את הביקורת שיש לי על המסעדה היא דרככם.
    אם תוכלו לעזור אודה לכם מאוד.

    אתמול,בערב יום ראשון תמים 6/8 ,בן זוגי ואני החלטנו להזמין ממסעדת פוג'יאמה משלוח take away של קומבו סושי בסך 166 ₪ לזוג.
    המשלוח לקח כשעה והסושי היה בלתי ניתן לאכילה!!!!. אפילו מי שלא מבין בסושי (בן הזוג שלי) שם לב לטעם ולמרקם המסטיקי. האורז לא היה טרי ולא הוכן לפי מיטב המסורת היפנית, הדגים לא היו טריים, החיתוך לא היה מקצועי וכו'.
    מכיוון שהשעה הייתה מאוחרת פלטת הסושי נכנסה למקרר (ולא נאכלה כמובן) ואני הבוקר פניתי למנהל מסעדה.
    התגובה שקיבלתי הייתה מתחת לכל ביקורת ואפילו מעליבה.

    התקשרתי בבוקר וביקשתי שיחזור אליי מנהל המסעדה (אשר לא הסכים למסור לי את שמו כשאמרתי לו שאני כותבת אליכם מכתב). המנהל אכן חזר אליי בצהריים ומסר לי כי לא היו תלונות אחרות במהלך הערב וכי אם הייתי מתקשרת בערב ומחזירה את המגש הייתי מקבלת את כספי חזרה אך מכיוון שפניתי בבוקר אין לו דרך לבדוק זאת ולכן גם לא לזכות אותי.
    ניסיתי להסביר לו שב 23:00 בלילה לא עלה על הדעת לנהל שיחת טלפון שכזאת ,ומהסיבה שרציתי להעביר את הפידבק בצורה רצינית למנהל המסעדה- אליו- בחרתי לפנות בבוקר (ושמגש הסושי כמעט שלם, עדיין במקרר ואני יכולה להחזיר לו אותו אפילו כעת).
    המנהל המשיך והוסיף כי זו הייתה טעות שלי שבחרתי להתקשר בבוקר ושאין לו שום דבר לעשות בנידון (?????!!!!!). המנהל אפילו קרא לי שקרנית ואמר שאם באמת לא הייתי מרוצה הייתי מתקשרת בערב.
    המשכתי וניסיתי להסביר לו את הבעיה ואת השתלשלות האירועים. הצעתי לו לבדוק את העניין בכל אופן לטובת המסעדה שלו אך הוא טען שאין מה לבדוק ושהמסעדה מצויינת.
    כמו כן נאמר לי על ידו כי סושי לא מזמינים הביתה אלא אוכלים במסעדה עצמה. ככשאלתי אותו מדוע הוא מבצע ומפרסם שליחויות של סושי אם מאמין בכך חזר ואמר שאף אחד אחר לא התלונן על האוכל.
    בהמשך היום במהלך כתיבת המכתב אליכם, כשרציתי לברר את שמה של אחראית המשמרת ושמו המלא של המנהל- נתקלתי בסודיות מוחלטת. אף אחד לא הסכים להעביר לי את השמות ובנוסף האחראית משמרת הרימה עליי את הקול וניתקה לי את הטלפון.

    בתור מי שמגדירה עצמה כמבינה לא קטנה באופי המטבח היפני, במטבחים בכלל ובשירות בפרט- מסעדת פוג'יאמה נבחרה אצלי למסעדה הגרועה ביותר שנתקלתי בה!!

    לצערי מסעדת פוג'יאמה (המגדירה עצמה ,משום מה ,כמסעדת גורמה) השאירה אותנו, מעבר לחווית האוכל הנוראית עם קיבה ריקה, עם האוכל בקופסא במקרר ועם חווית שירות גרועה לא פחות -אם לא יותר מהאוכל עצמו!!!

    אשמח אם תוכלו לעזור לי להעביר ביקורת זו הלאה.

    בכבוד רב,
    קוזוינר גל
    0548060887

  6. יוסי Says:

    ממש לא!!! אורז דביק ביותר, חיתוך לא מקצועי.
    הזמנתי עיסקית וקיבלתי סלט ומים. מים מינרליים הוגשו בכוס ללא הבקבוק- לך תדע אם זה ברז או מים מינרליים…
    ה "סלט" התגלה כחסה וגזר חתוך ומיובש(לא טרי בעליל), כשרוטב זול ומיונזי ולא בריא הושם ללא בקשתי!!! מי לעזעזל ביקש מיונז מחליא על הסלט המסכן הזה??? לא נגעתי ב "סלט". בקיצור זוועת עולם. המקום ריק מאדם וכנראה הסניף הזה ברמת החייל יסגר. במהרה בימנו אמן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: