מעשה בחמישה ליטרים

את ערב יום העצמאות האחרון בילתי בהופעה עם דן בדימ’ס פאב שבכפר בן-נון .הפאב ,שנמצא בפינה של חוות סוסים גדולה ,פתוח שלושה ערבים בשבוע ומספק לתושבי האזור חווית שתייה כהלכתה כולל : שולחן פול בחדר האחורי ,קירות מצופים בעץ ,פוסטרים של קלינט איסטווד ,בר שווה לגמרי עם כל מה שצריך והמבורגרים בקוטר של 12 אינטש לפחות .הערב היה מקסים ,פרט לשוט של קוורבו שבתוספת לא מעט בירות ,שלח את ההכרה שלי למקסיקו לכמה דקות ,האנשים שהגיעו ,עשו את זה כדי לחגוג וגם אנחנו די בילינו

למחרת ,בסביבות אחת עשרה בבוקר ,יצאנו לפיקניק יום העצמאות המסורתי ,באתר הקבוע שלנו שנמצא ,כמה מפתיע , לא הרחק מאותו הכפר .יומיים קודם לכן הכנסתי למקרר את החביונת האלגנטית של היינקן .חמישה ליטר אמורים להספיק לנו ,לפחות לחלק הראשון של היום ,חשבתי לעצמי ,וחוץ מזה הייתי סקרן .ובכן ,מעשה שהיה כך היה

ליטר 1 - המחיר :140 ש”ח לחמישה ליטר ,הדסק הכלכלי חישב ומצא שמדובר בעשרים ושמונה ש”ח לליטר זאת אומרת ארבעה עשר ש”ח לחצי ליטר .בערך פי שתיים מהמחיר הקמעונאי לבקבוק .אין ספק שאם מתייחסים למחיר כפונקציה של כמות בירה בלבד ,מדובר בשערורייה

ליטר 2 - התפעול :הדבר הראשון שעשיתי כשהגענו לפינה שלנו ביער ,היה להרכיב את הברז על החבית ,תהליך קל ופשוט מאין כמוהו .אני לא יודע כמה זה יוצא בשקלים אבל זה מאוד משמח כשהברז מורכב ואפשר למזוג כוס נסיון .גם מבחינת ההובלה מדובר ביתרון גדול .כשמעמיסים על רכב משפחתי ממוצע ארבע נפשות ,ציוד מחנאות ,ומזון שיכול להספיק לשבועיים בשטח ,חבית אחת תופסת פחות מקום מעשרה בקבוקים ולא צריך לדאוג לה שלא תישבר

ליטר 3 - הבירה :לשמחתי היו לנו גם כמה בקבוקים מאותה תוצרת כדי שנוכל להשוות .הבירה מהחבית היתה הרבה יותר בירה ,עם צבע מבריק הגזה נעימה ,וריחות של שמרים וכשותית שלא היה סיכוי למצוא בזו שבאה מהבקבוק .גם ראש הקצף היציב והריחני שימח אותנו מאוד בהשוואה לנוזל החיוור שוכן הזכוכיות .הכוסות הקטנות שהבאנו התמלאו ברובן בקצף ,מה שהצריך המון מילויים חוזרים .לא שזה משנה כשיש לך חמישה ליטר ,אבל זה קצת לא נוח למלא כל הזמן .בפעם הבאה נביא כוסות גדולות יותר

ליטר 4 - זה מה שנשאר :לדברי היצרן הבירה אמורה להחזיק מעמד עד 30 יום לאחר פתיחת החבית ,את המעט שנשאר החזרתי הביתה כדי לבדוק את הטענה ,ולאחר ארבעה ימים אני שמח לדווח שלמרות עייפות קלה בגזרת הגזים ,הבירה לגמרי ראוייה לשתיה .אני אמנם לא יודע מה יקרה לה בעוד שבועיים ,אבל,מי שלא מצליח להשתלט על חמישה ליטר בחודש ,עדיף שייוותר מראש על כל העניין

ליטר 5 - שווה או לא שווה :אז הבירה באמת הרבה יותר טובה ,התפעול יעיל הגימיק משכנע ,אבל אני לא בטוח שכל אלה מצליחים להפוך את העסק לכדאי יותר מרכישה של בקבוקים

לך דודי - ברבדו שרדונה 2006

יקב כרמי יוסף ,בבעלותם של הפרופסורים המכובדים והדי נחמדים בן-עמי ברבדו ועודד שוסיוב ,הוא מהמוערכים שביקבי הבוטיק בישראל .התרומה של הפרופסורים להתקדמות חקלאות הגפן המודרנית בארץ ובעולם היא כנראה די משמעותית .לפני מספר שנים החליטו השניים לממש את הידע התיאורטי הרב שלהם ולייצר יין בעצמם .התוצאות לטעמי ,דורשות מחקר בנפרד .הרי לפניכם ,השתלשלות היחסים שלי עם היקב ,עד היום

ברבדו שרדונה 2004 - לפני שנתיים ,התקיימה במסעדת פסטיס בתל-אביב השקה מפוארת של ברבדו שרדונה 2004 .אחרי הרצאה שבה למדנו על שיטת הייצור - חלק מהיין עובר לאחר שיא התסיסה לחביות ,סופג את טעמן ומעורבב בהמשך עם יין שלא ראה חבית ,טעמנו את היין והיה ,איך לומר ,לא משהו .הוא היה קצת תוסס בפינות ,והכיל המון עץ שסגר את שאר הארומות -,בעיקר ליים ופרחים, בארון וזרק את המפתח לים .הפער עצום בין התדמית האקדמית למוצר הבינוני ,גרם לי לרוץ הביתה ולתקתק בשמחה ובמהירות ,טקסט ארסי וחסר מעצורים על הפרופסורים שצריכים לחזור ללמוד אין עושים יין ,או לפחות איך לא ליצור ציפיות מוגזמות

כמה ימים לאחר מכן הזדמנתי לטעימה עיוורת בנושא אחר לגמרי ,היה שם שרדונה אחד שהעיף אותנו מהכיסאות .איזון מקסים בין פרי לעץ ,קלילות נעימה בחיך ,בלי צריבות או עקיצות ,וסיום מלטף .כשהסרנו את הכיסוי מהבקבוק התברר שמדובר בברבדו שרדונה 2004 ,אותו יין שכל כך לא אהבנו בהשקה .אי אפשר להגיד שלא הופתענו .אני לא יודע מי הלשין ,אבל למחרת בבוקר התקשרה אשת יחסי הציבור של היקב שמעתי שהייתה בעייה עם הטעימה היא אמרה ,ואני כמו כל אחד שהאקדמיה עושה עליו רושם העברתי למערכת כתבה חדשה שסיפרה את כל הסיפור .ונסגרה במשפט :גם לפרופסורים מגיע מועד ב

ברבדו שרדונה 2005 -בבקבוק שהגיע אלי היה יין זהוב יפהפה ,עם ריחות של פירות מתוקים ואשכולית ,גוף עגלגל ונעים וסיום מעט מריר .אני אהבתי אותו מאוד ,ובכל הזדמנות סיפרתי עד כמה הוא מעולה .היות ועם האדומים של ברבדו ,אף פעם לא הסתדרתי ,נהגתי לומר שברבדו שרדונה הוא לא רק מהטובים בארץ ,אלא גם היין היחיד הסביר של היקב ,עד שהגיע שרדונה2006

ברבדו שרדונה 2006 - יש משהו מוזר ביין הזה אמרה לי אחותי כשישבנו עם המשפחות לארוחת יום שישי חגיגית, ומזגתי לה בהתרגשות מהבקבוק שכה ציפיתי לפתוח .כן ,יש בו משהו מוזר וקוראים לו המון עץ וחמאה על חשבון הפרי .רק מעט ריחות של הדרים מצליחים איכשהו לבצבץ מבין הריחות הכבדים הללו ובפה מתרחש אותו עקצוץ לא נעים ,שמלווה בבתחושה שמנונית וכבדה כמו חבית של מיליון ליטר

אני לא יודע עם שוב מדובר בגורל ,בבקבוק לא מוצלח ,או בבעייה בהובלה או באחסנה והאמת, החלטתי שזה כבר לא מעניין אותי .קטונתי אל מול הפרופסורים ועדת המעריצים שלהם ,אבל תמורת 85 ש”ח לבקבוק שרדונה ,אני מצפה לקבל תמורה לפחות דומה לזו שקיבלתי בשנה שעברה, ולצערי ,כנראה שגם אלף תארים לא יכולים להבטיח את זה

ענבי זעם

מדהים איך בענף עם תדמית כה זוהרת וסקסית ,כולם נראים כמו פקידים בדואר ,אמרה לי לא מזמן ידידה שהתלוותה אלי לאחת ההשקות .צודקת .בסך הכל כמו שכבר כתבתי ,הקשרים בין אנשי היין בישראל מזכירים יותר את ליל סדר המשפחתי שלכם ,מאשר את המשתאות והנשפים שעלו בדמיונה של ידידתי .כדי לשמר את התדמית היצרית , אני מרשה לעצמי לשחרר טלנובלה בשלוש מערכות על יין ,תקשורת ,אינטריגות ואינטרנט .בסוף יש גם מוסר השכל

מערכה ראשונה:
בסוף מרץ, כמה דקות לפני ערב פסח, התקיימה בתל-אביב תחרות אשכול הזהב 2007 .כמו כל תחרות גם התחרות הזו הצליחה לסחוט די הרבה ביקורת ,וכמו בכל ביקורת היו שם כמה חלקים ענייניים ,וכמה שקצת פחות אחד מהמבקרים היה ידידנו יוסי בן-אודיס שפרסם את דעתו בפורום הרלוונטי באתר יינות ישראל

מערכה שנייה:
מארגני התחרות שקראו את הביקורת די התעצבנו אחרי שקראו את הטקסט של יוסי וזו זכותם המלאה .אגב ,מדובר באנשים שממש אכפת להם מה כותבים עליהם ולראייה אפילו הבלוג הנידח הזה זכה לקבל מהמארגנים הודעה שהעמידו אותי על טעות אחת או שתיים בדיווח .כל מה שנשאר להם לעשות זה למצוא כמה אי דיוקים בטקסט ולאיים על הכותב ,שהזדהה כמובן בשמו ,שאם לא יסיר את ההודעה הוא מסתכן בתביעת דיבה

מערכה שלישית:
חששו של בן-אודיס מתביעה גרם לו ליצור קשר עם הנהלת האתר ולבקש ממנה להסיר את ההודעה מהפורום .מנהלי הפורום עשו כבקשתו ותוך מספר שעות התמלא הדף בזעקות ולחישות על סתימת פיות ומשטרים אפלים .אנשים החליטו לעזוב את הפורום ,לקרוא לו ביב שופכין לשבור את הכלים ואני לא יודע מה עוד .כרגע כל העסק נראה די רגוע ואני מניח שהוא יישאר כך עד שלעוד מישהו יתחשק לבקר איזה גורם משמעותי בענף - בטח לקרא ראש השנה

סיכום:
לדעתי ,מהסיפור הזה כולם יצאו טועים .יוסי בן-אודיס וכל עיתונאי ,בלוגר או מגיב אינטרנטי ,חייב להבין שאם הוא מתייחס בטקסט שלו לנתונים ,הוא חייב לבדוק אותם .אף אחד לא יתבע אותו על דעתו ,תהיה קיצונית ככל שתהיה ,אבל עובדות לא מדוייקות יכולות לגרום לו להתחיל לחפש עורך דין

מארגני התחרות שגו בדרך התגובה .אתם כבר שאירוע בסדר גודל כזה לא יכול לעבור ללא ביקורת .לכלכו עליכם בפורום ?תגובה עניינית שמפריכה את הטענות ,ואולי אפילו התחלה של דיון ,תאפשר לכם גם לצאת גדולים בעיני הגולשים ,גם להסביר את עמכם וגם להסיק אולי כמה מסקנות לגבי ארגון התחרות הבאה

ואחרונים חביבים ,הנהלת אתר יינות ישראל .כשגולש מבקש מכם להסיר הודעה שנויה במחלוקת מהפורום ,אל תעשו את זה בלי לתת הסבר או לפרט את המהלך .הורדת הודעה בלי לתת הסבר ,לא עושה כבוד לגולשי הפורום ,בעצם היא סתם מעצבנת אותם ,ונראה שיש שם כמה אנשים שממש לא כדאי לעצבן

הטרקלין - פיק אפ וויין בר

בערב הסיום של פרס אשכול הזהב ,פגשתי את תמנע ,מנהלת השיווק של יקבי בנימינה ,שהזכירה לי התערבות שלנו מלפני שנתיים .אני כבר הודעתי לה שהיא הפסידה טכנית ,אבל היא מתעקשת .נושא ההתערבות היה צריכת היין בברים .בזמנו טענתי שמדובר בכמות זניחה ואילו תמנע ויינון ,איש יחסי הציבור שלה גרסו שמדובר בכמויות גדולות .משום מה צוות בנימינה התחמק עד היום משלב ההוכחות ,כך שמבחינתי מדובר בניצחון טכני שלי ,אלא אם בקרוב יוכח אחרת

ברים שכן אמורים לשתות בהם יין הם ברים שמוגדרים מראש כ-בר יין ,או ביסטרו ויין ,ההגדרה לה זכה הטרקלין ,המקום החדש של יוסי בן אודיס בנחלת בנימין 41 .מי שעיצב את המקום החליט ,בחוכמה לטעמי ,לוותר על הניסיונות לחקות מערת נזירים טחובה או מרתף מעופש ,והלך על צבעים בהירים בר גדול במרכז ואהילי שנות השישים .קצת פחות תאורה והרי לכם פיק אפ ,אבל בסטייל .מדפי הבקבוקים ,מלבד אחד גדול בכניסה ,לא נראים לעין

הביקור הראשון שלי בטרקלין התרחש לפני כשבועיים באירוע עיתונאים שהתקיים לרגל הפתיחה .זן-אור ,מאנשי היין והאלכוהול שאני תמיד שמח לפגוש ,הגיע לעזור ללי המקסימה מאחורי הבר ומזג לי כוס של גינתון פטיט סירה 2004 .יין חביב ,אמרתי לעצמי ,עוצמתי ,ומתובל ביותר ,בלי לוותר על האלגנטיות .סמנתי וי ורציתי לעבור ליין אחר ,אך זן-אור התעקש שאחכה איתו לאוכל ובצדק .מנת הסינטה לצריבה - פרוסות סינטה שמוגשות על חלוק נחל לוהט להכנה עצמית ,והפטיט-סירה פשוט נועדו זה לזה . הפלפל השחור ,הליקריץ, הקפה ,השוקולד והדבש שהיין הביא איתו ,הפכו את הבשר למשהו הרבה יותר מעניין מסינטה על חלוק נחל ,והכתירו את היין כמנצח הגדול של הערב

השבוע זומנתי שוב לטרקלין והפעם לערב טעימות שכולו גינתון .ראשון נמזג לי מרלו 2005 .יין רך ועדין שהתישב יפה בפה אבל הרגיש קצת חלול ולא מספק .בעודי מתבאס, שמתי לב שאני בעצם יושב בבר עם לא מעט רעש ועשן - לא מיקום קלאסי לטעימת יין ,כך שאין פלא שהמרלו קצת נעלם .מרלו 2004 כבר לא היה זקוק לרחמים ,זה היה סיפור אחר לגמרי .הרכות נשמרה אבל הפעם היא לוותה בשפע של פרי טרי ,עץ, קפה ותבלינים שחתכו בקלות דרך העשן והרעש וריחות האוכל, .דורון ,היינן אמר לי שעוד כארבעה חודשים של התפתחות בבקבוק ,גם המרלו הצעיר יותר יקבל את העוצמה של אחיו הגדול

המרלו-פטיט סירה שהגיע קצת אחר כך ,היה עשיר מאוד באף - פרי בשל ,אדמה, קרמל ותבלינים ,ומחודד מאוד בפה , ואחריו חזרנו לפטיט-סירה שהתמודד בגבורה גם עם מנה עשירה של המבורגר עם רוטב ציר בקר ,שמנת ומחית כמהין

המפגש המשמעותי ראשון שלי עם יקב גינתון היה לפני כחצי שנה כשהקברנה סוביניון - שיראז 2003 שלו ,נמכר באופן בלעדי ב-אורקה .זה יין לארוחות ,כתבתי אז .יין שעושה חשק לאכול .פרט לאותו מרלו עדין ,ההכללה תקפה בעיני לכל התוצרת של גינתון .יין של אוכל ,יין של לילה ,יין בליין שכמו בחורה הורסת שנכנסת לפיק-אפ וכולם מפנים אליה את הראש ,לא נותן לשום דבר להפריע לו להתבטא ועושה את זה בשיא האלגנטיות .אם היו לנו עוד יקבים כאלה ,יכול להיות שתמנע תנצח יום אחד בהתערבות

אשכול הזהב 2007 - שלב הסיכומים

חוץ מהגשם שטפטף עלי בדרך, הכל נראה בדיוק כמו בשנה שעברה. הכניסה הייתה עמוסה בחוגגים וייננים לבושים יפה ואחוזי התרגשות. ירדן בלאן דה בלאן 2000 כבש את הרחבה ,ונראה כאילו המשפחה הזו,משפחת היין הישראל, שהיה לי הכבוד להיות חלק ממנה בשנים האחרונות, שמחה להיפגש שוב במין ליל סדר חגיגי, עם אלמנט תחרותי ומטרה טובה - תרומה לעמותת ילדים שלנו .שלא כמו בשנה שעברה שבה ישבתי ממש מתחת לבמה, החליטו המארגנים לא לחזור על הטעות ושמרו לי מקום בירכתי האולם. החלטה מוצדקת בהתחשב במחיר הכרטיס. אם הייתי צריך לשלם על המקום הזה בטח הייתי כועס קצת

המיקום הלא אטרקטיבי מנע מאיתנו להתרכז בדבריה של מרב מיכאלי, שהצליחה לעצבן גם השנה עם טון מורתי והתעקשות על פנייה לנוכחים בגוף ראשון רבות. מרב יקירתנו, אנחנו חושבות שהבנו את הקטע ומבקשות ממך להפסיק עם זה לפני שיהיה מאוחר מדי. כמה שרים דיברו על החשיבות של היין למשק הישראלי ואחד מהם אף הגדיל לעשות וטען בשיא הרצינות שהגפן לא צורכת הרבה מים ולכן הענף כה חשוב למדינת ישראל השחונה. אולי מישהו החליף לו את הדפים והוא יצא מהבית עם הנאום שנכתב עבור כנס מגדלי הסברס

נסיון העבר לימד אותנו לקרב אלינו את הבקבוקים הטובים יותר שהונחו על השולחן: רקנאטי פטיט סירה זינפנדל, הרי גליל שירז קברנה 2005 ויתיר קברנה-מרלו-שיראז 2004, שהיה בלתי נסבל כשהושק, אך התגלה כיין מדהים , שפשוט יצר לשוק שנתיים לפני הזמן. ראוי לציין גם את השילוב בין תועפות העץ של תבור אדמה מרלו 2004 לבין מנה של טונה אדומה צרובה על חציל קלוי

נראה כאילו הנאומים והברכות נמשכו שעות ואכן כך היה. מישהו, מקורב למארגנים שלח אותי שוב לחפש את  הכסף - אף אחד לא יוציא סכומים שכאלה על ארוחת ערב ,הוא הסביר ,אם היא לא תימשך לנצח. אני הסתפקתי בשלוש שעות. מבחינתי מדובר בנצח. את התוצאות קיבלתי הבוקר והאמת, אין המון הפתעות. כמו בשנה שעברה גם הפעם אני מסכם בסובייקטיביות את הבחירות הראוית בעיני

יקבי כרמל יצאו גדולים השנה עם קברנה סוביניון כרם קאיומי 2003 מקום ראשון - בקטגוריה העמוסה והמאתגרת מכולן, ועם שיראז כרם קאיומי 2003 מקום ראשון בקטגוריה, אחד מעל הסירה רזרבד 2005 של יקב טוליפ. ססלוב, הזוכה הגדול של השנה שעברה הסתפק במקום השלישי עם קברנה סוביניון רזרבד 2003

ירדן גוורצטרמינר 2006 של יקבי רמת הגולן חלק את המקום הראשון בקטגוריה הארומטית עם יוהנסבורג ריזלינג 2006 של יקבי כרמל, כשהוא משאיר אחריו את הריזלינג 2005 המעולה של ויתקין

סוביניון בלאן אדמה גיר 2006 של יקב תבור מוביל ובצדק את הקטגוריה. זוהי זכייה שנייה שלו - הראשונה הייתה בשנת 2004

ויונייה היא קטגוריה חדשה ומסקרנת שעצם קיומה מלמד על חדירת הזן הזה לחיינו. את המקום הראשון לקח ויונייה 2005 של אמפורה שלא טעמתי, אבל במקומות השני והשלישי ניצבים ויונייה 2005 של רמת הגולן והמעניין מכולם לטעמי, ויונייה 2006 הסופר מינרלי של יקב פסגות

תבור אדמה קברנה פרנק חרסית 2006 הגיע בצדק ושנה שנייה ברציפות למקום הראשון בקטגורית הרוזה ,מרלו אביב 2005 של ססלוב לקח מקום ראשון בקטגוריה. תבור מסחה 2003 המקסים, הגיע למקום שני בקטגורית בלנד -קברנה מרלו

פטיט סירה, עוד קטגוריה חדשה בלי הרבה הפתעות מציבה את פטיט סירה רזרב 2004 של יקב יפתחאל במקום הראשון ואחריו פטיט סירה 2004 של ויתקין, כשאת הרשימה סוגר פטיט סירה זינפנדל רזרב 2005 של רקנאטי. היין המוצלח ביותר שיצא מהיקב הזה עד היום

ירדן הייטס ווין 2004 דרס בפעם הרביעית ברציפות את קטגורית היינות המתוקים. לא חוכמה כשהמתחרה הגדול שלך הוא גוורצטרמינר כרם שעל 2005 של כרמל - יין הרבה פחות מרשים מזה של 2004

יקב אליגוטה בלט היטב בקטגוריות יקבי הבוטיק הקטנים למיניהן,עם מרלו 2005 במקום ראשון בקטגוריה וקברנה סוביניון 2004 במקום השני. אם מוסיפים לזכיות האלה את המקום השלישי שלקח סנג’ובזה 2005 של אליגוטה בקטגוריה החדשה של זנים איטלקיים, אפשר להבין שהיקב הקטן מגן יאשיה עושה עבודה לא רעה בכלל

בלטו בהעדרם: הרי גליל, הר אודם, וברקן

אז נכון שממש כמו בליל סדר משפחתי לא היו המון הפתעות .הליצנים סיפקו את הבידור ,שומרי המסורת עמדו על שלהם ,הצעירים יצאו לעשן בחוץ והמבוגרים התלננו על כמה מהר שהזמן עובר .אבל זה הרי מה שיפה במסורת

רשימת הזוכים המלאה באתר המארגנים

ISRAEL WINES הסיכום של