?כמה צרות רבים זה נחמה וחצי

אם חצי נחמה = צרת רבים ונחמה וחצי שווה לשלוש כאלה, אז כמה יוצא זאב נחמה ?על פי המהומה ששררה הבוקר בנחמה וחצי - הקפה החדש בפינת אחד העם ושדרות בן ציון בתל-אביב ,מדובר אפילו ביותר מצרה משולשת .הרבה אנשים היו שם .הורים צעירים ,הומואים מזדקנים זוגות מחייכים אחרי לילה של אהבה ,כל הטיפוסים שצפוי לפגוש בקפה תל-אביבי בתחילתו של סוף השבוע .הצוות נראה עמלני ועסוק .צוות מתוקתק אף פעם לא נראה עסוק ואכן ,שמעתי לפחות שתי תלונות על איכות השירות .אחרי לילה של וויסקי ותחפושות התיישבתי ישר על הבר ונתתי מבט במדף הסינגלים :קאול איילה ,קליינליש, טליסקר ,וג’וני בכל הצבעים .בר די נחמד” .באת לארוחת בוקר “עצמי החזיר אותי למציאות .אז הזמנתי אחת ישר מהברמן .נעים לאכול ארוחת בוקר דווקא על בר .יש איפה לשים את העיתון ,מי שבא לבד לא יכול להרגיש יותר מדי בודד והמכונה שסוחטת מיץ נותנת יופי של שואו .הקפה היה סביר ,חביתות טובות מאלה אני עושה בבית ומיץ התפוזים טרי ומרענן .שימי לב נחמה :סלט ירקות שמוגש בקערה עמוקה ,עדיף שיהיה קצוץ דק כי בקערה קצת קשה לחתוך את הירקות לגודל סביר וגם הרוטב שמצטבר בקרקעית לא פוגע בסחורה .בכל זאת באו כמה נחמות :המיקום - אחת הפינות היפות של תל אביב עם מבט להבימה ולפיקוסים של שדרות בן-ציון ,הריהוט וכלי האוכל שמעניקים תחושה של וותק וביתיות ,והחיוכים שהבנות נחמה הצליחו להפיק גם בשעות הלחץ ההיסטרי .שילמתי 39 שקלים וחזרתי הביתה בהרגשה שנחמה בהחלט ראוייה לביקור חוזר ,אולי בלילה ,שבו על פי התפריט היא הופכת לבר

*הפול הכי טוב בכרם

למרות שגעת החיסונים והעניינים חטפתי השבוע את השפעת וכמו בכל חופשת מחלה הוטלו עלי משימות כמו לרכוש שולחן מתקפל בשוק הפשפשים ואם לא קשה לעבור בכרמל לקנות קצת פירות .שוק הפשפשים זו לא בעייה בשבילי וגם את הכרמל אני מחבב ,הדילמה היחידה הייתה האם ללכת על החומוס האלוהי של אבו חסן או שמא לצלול לצלחת חומוס פול אצל שמשון בכרם .המשא ומתן על השולחן הסתיים בלי בעיות לשמחת כל הצדדים ואז ראיתי שכבר מאוחר ושאם אני רוצה להספיק אני חייב לצאת מיפו ולהכנס לכרם .ממלכת הפול התל-אביבית ניצבת על שלוש רגליים, שתיים מהן יציבות ושומרות אמונים לפול .זו של הסורי הידוע בכינויו אנטיפטרוס שמדייק במנה על המילימטר ובימים כתיקונם אפילו מחייך,בניגוד לשם שיצא לו ,וזו של שלמה ודורון שמחייכים תמיד והפול שלהם מכיל שום בכמויות שיכולות לנקות את כל טרנסילבניה מערפדים ואת הגוף מכל מיקרוב אפשרי .שמשון לעומתם הוא הכי פריסטייל בעולם .על הפתיליות שלו מתבשלים לצד הפול גם מרק והמון דברים טובים ,הוא מגיש ארוחות בוקר מלכותיות ,חביתות ירק הורסות והמקום שלו-שביל החלב ,שעבר כבר שלוש דירות בחמש השנים האחרונות ,תמיד לבן ,מואר ועושה להרגיש טוב כמו חופשה ביוון .מכל התפריט של שמשון אני אוהב דווקא את הפול .בגלל הטמפרטורה הגבוהה יחסית שמווסתת את מהירות הבליעה ומאפשרת ליהנות לאט לאט ,המרקם הנוזלי שמתמסר ברכות לפיתה ,החומוס הפשוט שבנפרד לא שווה הרבה אבל מתלבש נפלא על הקומבינה והכמון שמפוזר בנדיבות מלמעלה ועוקץ בנחיריים בתיאבון .כל זה בא עם צלוחית סחוג ,חצי לימון ,בצל ,רצועת פלפל חריף וזיתים שווה למות בשבילם .במערכת התנגן סקצ’ס אוף ספיין של מיילס ,השמש שלחה קרן בין הבתים המטונפים ואני סחטתי לימון לצלוחית החריף, טבלתי את הכפית עמוק בתוך העיסה החומה ,הנחתי כפית מלאה על קרע של פיתה ,נשכתי בחריף והרגשתי הכי בר מזל ובריא בעולם .בסך הכל די טובים החיים האלה

אולי אפילו בעולם כולו*

?אבו שוקרי המקורי

החומוס של מישור החוף שונה משמעותית מהחומוס ההררי שאינו דומה כלל לחומוס הגלילי .לא משנה כמה סולחות ז’ק כהן יעשה בפרסומת .יותר מזה ,לחומוס של אבו חסן שליד הים טעם ומרקם אחרים מאשר לזה שצומח בשדרות ירושלים .חומוס לא עושים מאהבה עושים אותו מגרגרים שמתבשלים באויר והתהליך הכימי הזה ,השונה ממקום למקום ,יוצר לכל אפיליסיון של חומוס את הטעמים והריחות שלו .אבו שוקרי - זה שבמרכז אבו-גוש בצד שמאל ,עושה חומוס שחביב עלי ביותר .לפני שבוע הוא השתלט על המכולת ששכנה מימין למסעדה והרחיב משמעותית את שטח האכילה . הבוקר אכלתי שם חומוס במרקם משחתי אך לא סמיך ,שוחה בשמן זית ירוק ועליו מתגלגרים גרגרים מגרים רכים וחמימים .היו שם גם חמישה כדורי פלאפל בהירים וכוסברתיים בגודל ביצי שליו ,חמוצים שאי אפשר לעצור ובצל נושך .הכי כיף זה להניח חתיכת בצל בתוך קרע של פיתה טריה ,לקחת ביס גדול וכשהפה מתחיל לבעור ,להרגיע אותו במשב של משחת חומוס מרעננת .מהחלון אפשר לראות הרים ירוקים ,בתי אבן ושקדיות פורחות .שתיתי תה מתוק ,נפרדתי מהזקן שסיפר לי על המכולת שעמדה שם עד לא מזמן ,וירדתי לתל-אביב - לגמרי שכחתי איך התחלתי את היום עם סבא בבית חולים שיקומי בירושלים .לא יודע עם זה השוקרי המקורי ,לא יודע מי זה המקורי ,אבל אני בטוח שעכשיו יש לי הרבה יותר כח להתחיל את סוף השבוע ובטח גם את השבוע שאחריו .שבת שלום

מועדון ארוחת הבוקר

אומרים עליה שהיא הכי חשובה ביום ובכל זאת רובנו מוותרים עליה. המלונות הישראלים שכללו אותה לרמה שתיחרט בדפי ההיסטוריה הקולינארית לצד הפלאפל החופשי. לי יוצאת אחת כזו בערך פעם בשבועיים. לצורך כך הוקם המדור מועדון ארוחת הבוקר שבו יסופר, כמה מפתיע, על ארוחות בוקר. רוצים לדעת איך היה בימה בשישי האחרון? תנו קליק על הכותרת