לך דודי – ברבדו שרדונה 2006

יקב כרמי יוסף ,בבעלותם של הפרופסורים המכובדים והדי נחמדים בן-עמי ברבדו ועודד שוסיוב ,הוא מהמוערכים שביקבי הבוטיק בישראל .התרומה של הפרופסורים להתקדמות חקלאות הגפן המודרנית בארץ ובעולם היא כנראה די משמעותית .לפני מספר שנים החליטו השניים לממש את הידע התיאורטי הרב שלהם ולייצר יין בעצמם .התוצאות לטעמי ,דורשות מחקר בנפרד .הרי לפניכם ,השתלשלות היחסים שלי עם היקב ,עד היום

ברבדו שרדונה 2004 – לפני שנתיים ,התקיימה במסעדת פסטיס בתל-אביב השקה מפוארת של ברבדו שרדונה 2004 .אחרי הרצאה שבה למדנו על שיטת הייצור – חלק מהיין עובר לאחר שיא התסיסה לחביות ,סופג את טעמן ומעורבב בהמשך עם יין שלא ראה חבית ,טעמנו את היין והיה ,איך לומר ,לא משהו .הוא היה קצת תוסס בפינות ,והכיל המון עץ שסגר את שאר הארומות -,בעיקר ליים ופרחים, בארון וזרק את המפתח לים .הפער עצום בין התדמית האקדמית למוצר הבינוני ,גרם לי לרוץ הביתה ולתקתק בשמחה ובמהירות ,טקסט ארסי וחסר מעצורים על הפרופסורים שצריכים לחזור ללמוד אין עושים יין ,או לפחות איך לא ליצור ציפיות מוגזמות

כמה ימים לאחר מכן הזדמנתי לטעימה עיוורת בנושא אחר לגמרי ,היה שם שרדונה אחד שהעיף אותנו מהכיסאות .איזון מקסים בין פרי לעץ ,קלילות נעימה בחיך ,בלי צריבות או עקיצות ,וסיום מלטף .כשהסרנו את הכיסוי מהבקבוק התברר שמדובר בברבדו שרדונה 2004 ,אותו יין שכל כך לא אהבנו בהשקה .אי אפשר להגיד שלא הופתענו .אני לא יודע מי הלשין ,אבל למחרת בבוקר התקשרה אשת יחסי הציבור של היקב שמעתי שהייתה בעייה עם הטעימה היא אמרה ,ואני כמו כל אחד שהאקדמיה עושה עליו רושם העברתי למערכת כתבה חדשה שסיפרה את כל הסיפור .ונסגרה במשפט :גם לפרופסורים מגיע מועד ב

ברבדו שרדונה 2005 -בבקבוק שהגיע אלי היה יין זהוב יפהפה ,עם ריחות של פירות מתוקים ואשכולית ,גוף עגלגל ונעים וסיום מעט מריר .אני אהבתי אותו מאוד ,ובכל הזדמנות סיפרתי עד כמה הוא מעולה .היות ועם האדומים של ברבדו ,אף פעם לא הסתדרתי ,נהגתי לומר שברבדו שרדונה הוא לא רק מהטובים בארץ ,אלא גם היין היחיד הסביר של היקב ,עד שהגיע שרדונה2006

ברבדו שרדונה 2006 – יש משהו מוזר ביין הזה אמרה לי אחותי כשישבנו עם המשפחות לארוחת יום שישי חגיגית, ומזגתי לה בהתרגשות מהבקבוק שכה ציפיתי לפתוח .כן ,יש בו משהו מוזר וקוראים לו המון עץ וחמאה על חשבון הפרי .רק מעט ריחות של הדרים מצליחים איכשהו לבצבץ מבין הריחות הכבדים הללו ובפה מתרחש אותו עקצוץ לא נעים ,שמלווה בבתחושה שמנונית וכבדה כמו חבית של מיליון ליטר

אני לא יודע עם שוב מדובר בגורל ,בבקבוק לא מוצלח ,או בבעייה בהובלה או באחסנה והאמת, החלטתי שזה כבר לא מעניין אותי .קטונתי אל מול הפרופסורים ועדת המעריצים שלהם ,אבל תמורת 85 ש”ח לבקבוק שרדונה ,אני מצפה לקבל תמורה לפחות דומה לזו שקיבלתי בשנה שעברה, ולצערי ,כנראה שגם אלף תארים לא יכולים להבטיח את זה

לך דודי – הר אודם-נמרוד-קברנה סוביניון מרלו 04

ערב שישי האחרון היה לא שגרתי בעיקר לאור העובדה שדפנה ,אם הבנים ,הייתה עסוקה בעניינים שלה כל סוף השבוע, והגדול נסע לחגוג איזו בת-מצווה איכותית בכפר הנוקדים שליד ערד .כאב חד הורי וחד ילדי למרבה המזל ,לקחתי את הקטן לאכול צהריים בחוץ .ישבנו במדווינסקי והתפננו על גולש ביתי למהדרין ,בצלחת חרסינה מעוטרת עם כמה פרוסות חלה וגם על שווארמה סופר איכותית .אחר כך גם טעמנו קצת מהקציצות המרוקאיות של אייל .האיש מבשל כמו האימהות שלכם .זה בדוק .שבעים ומנוחמים עלינו הביתה והלכנו לישון מעט כהכנה לארוחת הערב המשפחתית

בדרך החוצה שלפתי מהמקרר את הבלנד הזה של יקב הר אודם מצפון רמת הגולן .אני מאוד אוהב את מה שהם עושים שם בהר אודם והשנה עם קצת רוח גבית של שיווק ויחסי ציבור ,אין לי ספק שעוד נשמע רבות על היקב הזה .הנמרוד 2004 הוא בלנד שרירי של 60 אחוז קברנה סוביניון ו-40 מרלו .בהתחלה הוא די סגור ומשחרר לאף רק קצת פטל ועץ .אחרי לא מעט זמן בכוס הוא מתחיל לתת ארומות טובות של פרי אדום ,שזיפים ,קפה ושוקולד .גם בפה הוא משחק אותה קשה להשגה אבל כשהחמיצות מתמתנת מתגלה עושר של פרי – פטל ודובדבנים ,שמסתיים בהמון פרי אדום וטרי. שבעים ושניים שקלים הוא אמור לעלות ולטעמי מדובר בהשקעה שווה .מעניין מה יקרה איתו בעוד שנתיים

לך דודי – ירדן גוורצטרמינר 03

יקבי רמת הגולן החליטו לנער השנה את האבק מאירועי הבוז’ולה והכריזו על תחרות שיר ראשון יין ראשון .המשתתפים בתחרות מתקבשים לשלוח ליקב שירים בני עד 250 תווים .עשרת השירים הטובים ביותר ייזכו את שולחיהם במארז של גולן גמאיי נובו 2006 ויתפרסמו באתר היקב

ברור שהחיבור בין שירה ויין ואינטרנט עושה לי את זה .חבל שהנוכחות באינטרנט נראית קצת ילדותית וחבל גם שלא ברור מי בוחר את השירים הזוכים .היה שווה אולי לשתף משורר בתהליך הבחירה אבל בתקנות התחרות מדובר על וועדה שיקים היקב על פי שיקול דעתו .אגב ,בטעימה השוואתית שערכנו בשנה שעברה ,גבר הגמאי נובו של רמת הגולן על מתחריו הישראלים ללא כל מאמץ ,כך שגם הפרס יכול להיות די שווה

כמחווה למיזם ,החלטתי להציע מתמודד מחוץ לתחרות ולהזמין את מי רוצה לפרסם שיר בתגובות לפוסט זה .אמנם אין לי יין לחלק לזוכים ,אבל אני מבטיח השירים יתפרסמו ללא שיקול דעת או סינון של ועדה

וזה המתחרה מטעמי :בסגנון הייקו

רמת הגולן ירדן גווצטרמינר 2003

צהוב חגיגי

פטרול אגס ושמש

משקה מרגש

 

מי שרוצה מוזמן להוסיף שירים בתגובות .אמנם אין לי יין לחלק , אבל השירים יתפרסמו ללא שיקול דעת או סינון של ועדה . תהילת העולם מובטחת

ובהזדמנות ,קבלו קישור לטעימה האחרונה והמוצלחת של בקבוק

לך דודי – אדום ומבעבע

אחותי חזרה מטיול של חודש בלואר ובבורדו וכל מה שהיא הצליחה להביא זה בקבוק של יין אדום מבעבע .בכל יקב שבו ביקרה אמרו לה שאין בעייה להשיג את התוצרת גם בדיוטי פרי אבל אף אחד לא אמר לה שאי אפשר להעלות שום סוג של נוזל במטען היד לטיסה לישראל .הבקבוק היחיד ,שבדרך נס נכנס למזוודה כבר בתחילת הטיול, היה בווה ברוט רוזה אקסלנס ,יין מבעבע ,שהיקב בו הוא מיוצר ,הוא מהידועים שביצרני המבעבעים בעמק הלואר

הבווה האדום מיוצר ממאה אחוז ענבי קברנה פרנק ,הידועים בעוצמות שלהם .יש לו צבע אדום אטום וכהה וריחות פטל ושזיפים בשלים שזה עתה נקטפו .היין ,שתסס בבקבוק בשיטה המסורתית ,הוא נעים ,אלגנטי ומבעבע בעדינות .פשרה מנצחת בין הקלילות התוססת לבין טעמי הפרי המשמעותיים ותוספת נפלאה לארוחות קלות – פיקניקים וכאלה .אני מקווה שאחרי שהקיץ למדנו לאהוב את המבעבעים הוורודים ,ישכילו היבואנים להביא לנו גם אדומים .המחיר שלו אגב הוא בסביבות 10 דולר

כשהבקבוק הזה תם ,פתחנו קברנה סוביניון 2003 מאת יקב דובף שהמציא את הבוז’ולה .היין שהתחיל לא רע ,עם ריח פרי אופייני ומגע נעים בחיך ,הפך תוך מספר דקות ליין שעבר זמנו ,עם ריח טחב וטעם ריבתי ולא נעים של פרי בשל יתר על המידה אם היה לי בקבוק כזה בבית ,הייתי פותח אותו כבר עכשיו

לך דודי – קוניאק טוניק

,אפתח בעובדה המצערת שדודי האמיתי – אח של אבא שלי ,הלך לעולמו לפני שבועיים .האמת ,לא היינו ממש קרובים .נפגשים רק בחתונות ולוויות לא יותר .מעבר לצער שלי על המוות הפתאומי הזה בגיל 64 כהייתי עצוב מזה שאני בעצם לא יודע כלום על החיים שלו ומחוסר היכולת של המשפחה שלי לשמור על קשרים נורמליים .אני מקווה שלבנים שלי יהיה קשר טוב יותר עם הדודים שלהם .חוץ מזה גם עקרו לי שן השבוע והמזגאוויר הזה פלאס החופש הגדול שלא רוצה להיגמר ,לא ממש תורמים להרגשה הכללית

זהו, גמרתי להתבכיין ועכשיו נשתה משהו .את הדרינק המקסים הזה חשף בפני שמוליק וולברג ,בעת הכנת כתבה על משקאות קיץ .מכל החידושים ,ההמצאות והקוקטילים ששתיתי הקיץ ,הקוניאק טוניק ילווה אותי עוד הרבה שנים וזה הולך כך

לוקחים מנה של קוניאק – אפשר גם ברנדי ,האיכות כאן לא ממש קובעת ,מוזגים אותה להיי-בול מלא בקרח ומשלימים עם טוניק .זה קר ,מרענן וטעים בטירוף ,בתנאי שאתם אוהבים אלכוהול .נסיון ליצור את המנה הזו בבר השכונתי העלה שמדובר בהוצאה די נכבדה :47 ש”ח על הקוניאק + 9 ש”ח על הטוניק תוסיפו לזה טיפ ויצא משקה של עשירים .עדיף לנסות את זה בבית .אני שתיתי לזכרו של דודי – דודי האמיתי – דן גת