מייסטר דיזאסטר

לא משנה כמה ננסה להתעלם מזה ,ותאמינו לי שניסיתי , בכל לילה נלגמות בישראל כמויות מטורפות של ייגרמייסטר. המשקה הדביק ,שנוצר במקור על מנת לסייע לגרמנים בגיל העמידה לעכל ארוחות ערב דשנות ,הפך בעשור האחרון לרוח החיה במסיבות הטובות ביותר ,ולאשם העיקרי בהתנהגות לא אחראית של חוגגים בארץ ובעולם .הסיבה לכך היא כנראה המתיקות העזה שלו, לא רק ביחס לרוב אחיו הביטרים, אלא גם ביחס למיץ פטל

המתיקות הזו מאפשרת גם למי שלא אוהב אלכוהול ,לצרוך בכמויות משקה בעל 35% אחוזים ממנו ,כאילו היה מיץ תפוחים טבעי .בדיוק בגלל זה אני לא אוהב ייגמייסטר .אני אפילו פחות אוהב את אלו שחושבים שלגיטימי לקחת מהאלכוהול רק את ההשפעה שלו על התודעה ,תוך התעלמות מוחלטת מקיומו של חוש הטעם

אילן כספי ,היבואן ,מוסיף ואומר שהפער בין השם המשונה והבקבוק המעוצב כאריזה של תוסף מזון ,לבין הטעם והאפקט האלכוהולי ,מפתיע את השותים בפעם הראשונה ,וגורם להם להתאהב .את ההמשך כנראה קצת קשה להם לזכור ,אחרת הם בטח היו מפסיקים בזמן

האווירה המסתורית שנוצרה משום מה סביב המשקה הכהה ,שימשה במשך השנים מצע נוח ליצירת שמועות ואגדות אורבאניות ,שעשו למכירות רק טוב .בשנות השבעים ,לחשו זה לזה תושבי מדינת לואיזיאנה שבארה”ב ,כי המשקה מכיל חומרים נרקוטיים .זה כל מה שהיה חסר לו כדי להפוך ללהיט קולג’ים היסטרי

באגדה היהודית הוחלפו הסמים בשומן חזיר ,וכספי מפריך את השמועות בתקיפות . זו שמועה שהפיצו המתחרים לפני שלוש שנים הוא אומר ,ומשגיח כשרות אילתי קנה את זה .לדבריו, באנליזות שהתבצעו על ידי מעבדות בלתי תלויות לא נמצא רמז לחומר מן החי ,ולא ייתכן כי משקה אלכוהולי שמיוצר במערב אירופה ,יכיל שומן של בעלי חיים ,בלי שיהיה לכך ציון מפורש על התווית

עם שומן חזיר או בלעדיו ,הייגרמייסטר חייב לפנות את הרחבות ולחזור לייעודו המקורי .בשביל לדפוק את הראש ,עדיף כבר להשתמש בוודקה ,ומי שמספר לכם שהוא שותה ייגרמייסטר בגלל הטעם ,אל תתפלאו אם הוא יספר גם שהוא שומר את אוסף הפורנו שלו בשביל הכתבות

כדי לנסות ולהכשיר את השרץ ,קיבצו לא מזמן היבואנים כמות נכבדה של עיתונאי מזון ואלכוהול לאחר צהריים של פורענות במסעדת אורקה .מאחורי הבר התייצבו מיקסולוגים בכירים כמו אריאל לייזגולד ,אדם שאם תתנו לו את הכלים והחומרים המתאימים ,יכול לגרום לכם לשתות משקאות שמבוססים על מים מהקישון ולהזמין עוד סיבוב .הקוקטילים אכן היו נעימים והצליחו באמצעות כמות לא מעט תוספות ,להעלים כמעט קליל את טעמי המשקה המקורי .ללא תוספות, העסק עבד קצת פחות חלק ובמנה של אוייסטר שוט- בשר צדפה טבול במשקה ,נרשם זעזוע אמיתי כשהייגר השתלט באלימות על טעמי הים של האוייסטר ,והשאיר אותנו עם שוט של מלח

הניסיון ,הלא ממש משכנע ,להוציא את הייגר מהמועדונים והברים אל מחוזות הגורמה די מבלבל ,חשבתי לעצמי כשהתנדנדתי קלות ברחוב נחלת בנימין הלוהט ,ובעורקי משייטים מספר משקאות בטעם של יותר מחמישים ושישה עשבים ,לפני התוספות .אולי היה זה האלכוהול שבלבל אותי ,אבל אפילו אחרי כמה ימיםלא נראה לי שאנחנו בדרך לשינוי .חובבי האלכוהול הרי לא יפסיקו לזלזל בו והבליינים ימשיכו להוריד אותו כאילו אין מחר .אם אפילו סיפורי החזיר לא הצליחו לעצור את ההצלחה הזו, כנראה שבאמת אין טעם להתווכח אתה

?יין הולך טוב עם טכנולוגיה

כנראה שכן .מסקר לא ממש מחייב שאני עורך בחודשים האחרונים עולה כי כמעט בכל טעימה או אירוע יין ,נרשם רוב משמעותי לאנשי טכנולוגיה .אם תשאלו את מי שיושב לצדכם בטעימה ,מה הוא עושה בשעות העבודה ,רוב הסיכויים שהתשובה תהייה משהו שקשור בתכנות או ניהול פרוייקטים או הנדסה או כל מה שפעם היינו קוראים לו היי-טק .גם אם תעברו בקצרה על רשימת הבלוגים בנושאי יין ואלכוהול ,תקבלו פחות או יותר את אותן התוצאות

ניסיתי לברר מה גורם אנשים שבאים על פי הדעה הקדומה מעולם של עובדות שאי אפשר להתווכח איתן ותשובות חד משמעיות ,להימשך בתחום היין שכולו ,שוב על פי הדעה הקדומה ,רומנטיקה וטעמים וריחות ותחושות ראשוניות . קיבלתי יותר מגרסה אחת לפתרון השאלה למה יין הולך טוב עם טכנולוגיה ,או יותר נכון עם טכנולוגים והנה חמשת הגדולות

הגרסה הכלכלית - מדובר בתחביב יקר שכולל הוצאות על יין יקר ונסיעות לחו”ל ולחבר’ה האלה הרי לא חסר כסף

הגרסה הדמוגרפית - מה אתה מתפלא ?בכל פעילות ,החל מחוג קפוארה ועד לרכיבה אתגרית ,רוב האנשים יהיו בעלי נטייה טכנולוגית פשוט כי רוב הישראלים כאלה .שוב ,מדובר בישראלים שיכולים להרשות לעצמם

הגרסה ההיסטורית - בימי הבועה ,כך מספרים ,הרבה אנשים היו מקבלים משותפים בחו”ל ,בקבוקים שאי אפשר להעריך בלי ללמוד משהו על יין .כך הצטבר בענף הטכנולוגית עתירות הידע ,הרבה ידע על יין והרבה רצון לדעת יותר

הגרסה הבינלאומית - אנשים שנוסעים הרבה במסגרת התפקיד ,גילו שיין הוא נושא מצויין לשיחות חולין וששיחות יין יכולות בהרבה מקרים להסתיים בעסקאות נוטפות דולרים ,או סתם בידידויות מופלאות

הגרסה הפסיכולוגית - מישהו אמר לי שאנשים שחיים בעולם של תשובות חד משמעיות ,נמשכים לעולם שבו השאלות לא מפסיקות להישאל

אישית אני סבור שמדובר בשילוב בין כל הגרסאות .אם יש לכם עוד רעיונות ,חשבתי שכדאי לציין שמנגנון התגובות של הבלוג הוא לא אתגר טכנולוגי מאוד מורכב

מעשה בחמישה ליטרים

את ערב יום העצמאות האחרון בילתי בהופעה עם דן בדימ’ס פאב שבכפר בן-נון .הפאב ,שנמצא בפינה של חוות סוסים גדולה ,פתוח שלושה ערבים בשבוע ומספק לתושבי האזור חווית שתייה כהלכתה כולל : שולחן פול בחדר האחורי ,קירות מצופים בעץ ,פוסטרים של קלינט איסטווד ,בר שווה לגמרי עם כל מה שצריך והמבורגרים בקוטר של 12 אינטש לפחות .הערב היה מקסים ,פרט לשוט של קוורבו שבתוספת לא מעט בירות ,שלח את ההכרה שלי למקסיקו לכמה דקות ,האנשים שהגיעו ,עשו את זה כדי לחגוג וגם אנחנו די בילינו

למחרת ,בסביבות אחת עשרה בבוקר ,יצאנו לפיקניק יום העצמאות המסורתי ,באתר הקבוע שלנו שנמצא ,כמה מפתיע , לא הרחק מאותו הכפר .יומיים קודם לכן הכנסתי למקרר את החביונת האלגנטית של היינקן .חמישה ליטר אמורים להספיק לנו ,לפחות לחלק הראשון של היום ,חשבתי לעצמי ,וחוץ מזה הייתי סקרן .ובכן ,מעשה שהיה כך היה

ליטר 1 - המחיר :140 ש”ח לחמישה ליטר ,הדסק הכלכלי חישב ומצא שמדובר בעשרים ושמונה ש”ח לליטר זאת אומרת ארבעה עשר ש”ח לחצי ליטר .בערך פי שתיים מהמחיר הקמעונאי לבקבוק .אין ספק שאם מתייחסים למחיר כפונקציה של כמות בירה בלבד ,מדובר בשערורייה

ליטר 2 - התפעול :הדבר הראשון שעשיתי כשהגענו לפינה שלנו ביער ,היה להרכיב את הברז על החבית ,תהליך קל ופשוט מאין כמוהו .אני לא יודע כמה זה יוצא בשקלים אבל זה מאוד משמח כשהברז מורכב ואפשר למזוג כוס נסיון .גם מבחינת ההובלה מדובר ביתרון גדול .כשמעמיסים על רכב משפחתי ממוצע ארבע נפשות ,ציוד מחנאות ,ומזון שיכול להספיק לשבועיים בשטח ,חבית אחת תופסת פחות מקום מעשרה בקבוקים ולא צריך לדאוג לה שלא תישבר

ליטר 3 - הבירה :לשמחתי היו לנו גם כמה בקבוקים מאותה תוצרת כדי שנוכל להשוות .הבירה מהחבית היתה הרבה יותר בירה ,עם צבע מבריק הגזה נעימה ,וריחות של שמרים וכשותית שלא היה סיכוי למצוא בזו שבאה מהבקבוק .גם ראש הקצף היציב והריחני שימח אותנו מאוד בהשוואה לנוזל החיוור שוכן הזכוכיות .הכוסות הקטנות שהבאנו התמלאו ברובן בקצף ,מה שהצריך המון מילויים חוזרים .לא שזה משנה כשיש לך חמישה ליטר ,אבל זה קצת לא נוח למלא כל הזמן .בפעם הבאה נביא כוסות גדולות יותר

ליטר 4 - זה מה שנשאר :לדברי היצרן הבירה אמורה להחזיק מעמד עד 30 יום לאחר פתיחת החבית ,את המעט שנשאר החזרתי הביתה כדי לבדוק את הטענה ,ולאחר ארבעה ימים אני שמח לדווח שלמרות עייפות קלה בגזרת הגזים ,הבירה לגמרי ראוייה לשתיה .אני אמנם לא יודע מה יקרה לה בעוד שבועיים ,אבל,מי שלא מצליח להשתלט על חמישה ליטר בחודש ,עדיף שייוותר מראש על כל העניין

ליטר 5 - שווה או לא שווה :אז הבירה באמת הרבה יותר טובה ,התפעול יעיל הגימיק משכנע ,אבל אני לא בטוח שכל אלה מצליחים להפוך את העסק לכדאי יותר מרכישה של בקבוקים

ענבי זעם

מדהים איך בענף עם תדמית כה זוהרת וסקסית ,כולם נראים כמו פקידים בדואר ,אמרה לי לא מזמן ידידה שהתלוותה אלי לאחת ההשקות .צודקת .בסך הכל כמו שכבר כתבתי ,הקשרים בין אנשי היין בישראל מזכירים יותר את ליל סדר המשפחתי שלכם ,מאשר את המשתאות והנשפים שעלו בדמיונה של ידידתי .כדי לשמר את התדמית היצרית , אני מרשה לעצמי לשחרר טלנובלה בשלוש מערכות על יין ,תקשורת ,אינטריגות ואינטרנט .בסוף יש גם מוסר השכל

מערכה ראשונה:
בסוף מרץ, כמה דקות לפני ערב פסח, התקיימה בתל-אביב תחרות אשכול הזהב 2007 .כמו כל תחרות גם התחרות הזו הצליחה לסחוט די הרבה ביקורת ,וכמו בכל ביקורת היו שם כמה חלקים ענייניים ,וכמה שקצת פחות אחד מהמבקרים היה ידידנו יוסי בן-אודיס שפרסם את דעתו בפורום הרלוונטי באתר יינות ישראל

מערכה שנייה:
מארגני התחרות שקראו את הביקורת די התעצבנו אחרי שקראו את הטקסט של יוסי וזו זכותם המלאה .אגב ,מדובר באנשים שממש אכפת להם מה כותבים עליהם ולראייה אפילו הבלוג הנידח הזה זכה לקבל מהמארגנים הודעה שהעמידו אותי על טעות אחת או שתיים בדיווח .כל מה שנשאר להם לעשות זה למצוא כמה אי דיוקים בטקסט ולאיים על הכותב ,שהזדהה כמובן בשמו ,שאם לא יסיר את ההודעה הוא מסתכן בתביעת דיבה

מערכה שלישית:
חששו של בן-אודיס מתביעה גרם לו ליצור קשר עם הנהלת האתר ולבקש ממנה להסיר את ההודעה מהפורום .מנהלי הפורום עשו כבקשתו ותוך מספר שעות התמלא הדף בזעקות ולחישות על סתימת פיות ומשטרים אפלים .אנשים החליטו לעזוב את הפורום ,לקרוא לו ביב שופכין לשבור את הכלים ואני לא יודע מה עוד .כרגע כל העסק נראה די רגוע ואני מניח שהוא יישאר כך עד שלעוד מישהו יתחשק לבקר איזה גורם משמעותי בענף - בטח לקרא ראש השנה

סיכום:
לדעתי ,מהסיפור הזה כולם יצאו טועים .יוסי בן-אודיס וכל עיתונאי ,בלוגר או מגיב אינטרנטי ,חייב להבין שאם הוא מתייחס בטקסט שלו לנתונים ,הוא חייב לבדוק אותם .אף אחד לא יתבע אותו על דעתו ,תהיה קיצונית ככל שתהיה ,אבל עובדות לא מדוייקות יכולות לגרום לו להתחיל לחפש עורך דין

מארגני התחרות שגו בדרך התגובה .אתם כבר שאירוע בסדר גודל כזה לא יכול לעבור ללא ביקורת .לכלכו עליכם בפורום ?תגובה עניינית שמפריכה את הטענות ,ואולי אפילו התחלה של דיון ,תאפשר לכם גם לצאת גדולים בעיני הגולשים ,גם להסביר את עמכם וגם להסיק אולי כמה מסקנות לגבי ארגון התחרות הבאה

ואחרונים חביבים ,הנהלת אתר יינות ישראל .כשגולש מבקש מכם להסיר הודעה שנויה במחלוקת מהפורום ,אל תעשו את זה בלי לתת הסבר או לפרט את המהלך .הורדת הודעה בלי לתת הסבר ,לא עושה כבוד לגולשי הפורום ,בעצם היא סתם מעצבנת אותם ,ונראה שיש שם כמה אנשים שממש לא כדאי לעצבן

אשכול הזהב 2007 - שלב הסיכומים

חוץ מהגשם שטפטף עלי בדרך, הכל נראה בדיוק כמו בשנה שעברה. הכניסה הייתה עמוסה בחוגגים וייננים לבושים יפה ואחוזי התרגשות. ירדן בלאן דה בלאן 2000 כבש את הרחבה ,ונראה כאילו המשפחה הזו,משפחת היין הישראל, שהיה לי הכבוד להיות חלק ממנה בשנים האחרונות, שמחה להיפגש שוב במין ליל סדר חגיגי, עם אלמנט תחרותי ומטרה טובה - תרומה לעמותת ילדים שלנו .שלא כמו בשנה שעברה שבה ישבתי ממש מתחת לבמה, החליטו המארגנים לא לחזור על הטעות ושמרו לי מקום בירכתי האולם. החלטה מוצדקת בהתחשב במחיר הכרטיס. אם הייתי צריך לשלם על המקום הזה בטח הייתי כועס קצת

המיקום הלא אטרקטיבי מנע מאיתנו להתרכז בדבריה של מרב מיכאלי, שהצליחה לעצבן גם השנה עם טון מורתי והתעקשות על פנייה לנוכחים בגוף ראשון רבות. מרב יקירתנו, אנחנו חושבות שהבנו את הקטע ומבקשות ממך להפסיק עם זה לפני שיהיה מאוחר מדי. כמה שרים דיברו על החשיבות של היין למשק הישראלי ואחד מהם אף הגדיל לעשות וטען בשיא הרצינות שהגפן לא צורכת הרבה מים ולכן הענף כה חשוב למדינת ישראל השחונה. אולי מישהו החליף לו את הדפים והוא יצא מהבית עם הנאום שנכתב עבור כנס מגדלי הסברס

נסיון העבר לימד אותנו לקרב אלינו את הבקבוקים הטובים יותר שהונחו על השולחן: רקנאטי פטיט סירה זינפנדל, הרי גליל שירז קברנה 2005 ויתיר קברנה-מרלו-שיראז 2004, שהיה בלתי נסבל כשהושק, אך התגלה כיין מדהים , שפשוט יצר לשוק שנתיים לפני הזמן. ראוי לציין גם את השילוב בין תועפות העץ של תבור אדמה מרלו 2004 לבין מנה של טונה אדומה צרובה על חציל קלוי

נראה כאילו הנאומים והברכות נמשכו שעות ואכן כך היה. מישהו, מקורב למארגנים שלח אותי שוב לחפש את  הכסף - אף אחד לא יוציא סכומים שכאלה על ארוחת ערב ,הוא הסביר ,אם היא לא תימשך לנצח. אני הסתפקתי בשלוש שעות. מבחינתי מדובר בנצח. את התוצאות קיבלתי הבוקר והאמת, אין המון הפתעות. כמו בשנה שעברה גם הפעם אני מסכם בסובייקטיביות את הבחירות הראוית בעיני

יקבי כרמל יצאו גדולים השנה עם קברנה סוביניון כרם קאיומי 2003 מקום ראשון - בקטגוריה העמוסה והמאתגרת מכולן, ועם שיראז כרם קאיומי 2003 מקום ראשון בקטגוריה, אחד מעל הסירה רזרבד 2005 של יקב טוליפ. ססלוב, הזוכה הגדול של השנה שעברה הסתפק במקום השלישי עם קברנה סוביניון רזרבד 2003

ירדן גוורצטרמינר 2006 של יקבי רמת הגולן חלק את המקום הראשון בקטגוריה הארומטית עם יוהנסבורג ריזלינג 2006 של יקבי כרמל, כשהוא משאיר אחריו את הריזלינג 2005 המעולה של ויתקין

סוביניון בלאן אדמה גיר 2006 של יקב תבור מוביל ובצדק את הקטגוריה. זוהי זכייה שנייה שלו - הראשונה הייתה בשנת 2004

ויונייה היא קטגוריה חדשה ומסקרנת שעצם קיומה מלמד על חדירת הזן הזה לחיינו. את המקום הראשון לקח ויונייה 2005 של אמפורה שלא טעמתי, אבל במקומות השני והשלישי ניצבים ויונייה 2005 של רמת הגולן והמעניין מכולם לטעמי, ויונייה 2006 הסופר מינרלי של יקב פסגות

תבור אדמה קברנה פרנק חרסית 2006 הגיע בצדק ושנה שנייה ברציפות למקום הראשון בקטגורית הרוזה ,מרלו אביב 2005 של ססלוב לקח מקום ראשון בקטגוריה. תבור מסחה 2003 המקסים, הגיע למקום שני בקטגורית בלנד -קברנה מרלו

פטיט סירה, עוד קטגוריה חדשה בלי הרבה הפתעות מציבה את פטיט סירה רזרב 2004 של יקב יפתחאל במקום הראשון ואחריו פטיט סירה 2004 של ויתקין, כשאת הרשימה סוגר פטיט סירה זינפנדל רזרב 2005 של רקנאטי. היין המוצלח ביותר שיצא מהיקב הזה עד היום

ירדן הייטס ווין 2004 דרס בפעם הרביעית ברציפות את קטגורית היינות המתוקים. לא חוכמה כשהמתחרה הגדול שלך הוא גוורצטרמינר כרם שעל 2005 של כרמל - יין הרבה פחות מרשים מזה של 2004

יקב אליגוטה בלט היטב בקטגוריות יקבי הבוטיק הקטנים למיניהן,עם מרלו 2005 במקום ראשון בקטגוריה וקברנה סוביניון 2004 במקום השני. אם מוסיפים לזכיות האלה את המקום השלישי שלקח סנג’ובזה 2005 של אליגוטה בקטגוריה החדשה של זנים איטלקיים, אפשר להבין שהיקב הקטן מגן יאשיה עושה עבודה לא רעה בכלל

בלטו בהעדרם: הרי גליל, הר אודם, וברקן

אז נכון שממש כמו בליל סדר משפחתי לא היו המון הפתעות .הליצנים סיפקו את הבידור ,שומרי המסורת עמדו על שלהם ,הצעירים יצאו לעשן בחוץ והמבוגרים התלננו על כמה מהר שהזמן עובר .אבל זה הרי מה שיפה במסורת

רשימת הזוכים המלאה באתר המארגנים

ISRAEL WINES הסיכום של