בקבוקים בתערוכה - פרק 1
June 16, 2006תערוכת היין הבינלאומית הראשונה בישראל ננעלה אמש .אין ספק שבשעה זו ,כשהמשקעים עדיין לא נעלמו, המרקקות לא יבשו והשיניים הקידמיות שלי עדיין מפגינות צבע שחור נוטה לחום בקצוות ,עדיין מוקדם לדבר על סיכום של ממש ,אבל הרי בדיוק בשביל זה המציאו את האינטרנט .האירועים החלו מבחינתי בדיוק לפני שבוע .בשישי שעבר כשנסעתי למרכז הירידים לנסות להביא כמה מילים מהטעימות שהתקיימו לקראת טרה ווינו 2006 התחרות שהתקיימה במקביל לתערוכה ,ושהמחלוקת לגבי הלגיטימיות שלה תעסיק את תעשיית היין הישראלית ואת מי שניזון ממנה ,לפחות עד התחרות הבאה .הטועמים ,מישראל ומהעולם ישבו בטורים ממש כמו בבחינת בגרות ,כשלכל טור נמזג יין שונה למניעת העתקות .הבקבוקים עצמם היו מכוסים בניילון שחור עם מדבקות משרדיות שעליהם כתובים הקודים המתאימים לטפסי השיפוט .אחרי הנחיות טעימה מאת פרופסור בן עמי ברבדו ובדיקה של עורך דין ,הטעימה יצאה לדרך ואני יצאתי לקפה שחור וקרואסון שוקולד מזעזע כדי לחכות לטועמים שיצאו להפסקה .בסוף הם יצאו .סרג’יו קוררה ,נשיא החברה לתכנון אגרונומי וחקר היין בצ’ילה ,נדהם מההתפתחות של היין הישראלי בעשר השנים האחרונות עם דגש על התוצרת של יקבי ברקן ,יקב קסטל והתוצרת הצפונית של יקבי כרמל .כששאלתי אותו אם הוא מוצא אפיון מיוחד ליין ישראלי ,הוא התחמק ונתן מחמאות לאיכויות הבינלאומית תוך שהוא מביע הסתייגות קלה מהלבנים הישראלים באשר הם .איסאו מיאג’מה ,עיתונאי יין יפני ,הופתע אף הוא מהיכולות של היקבים ומהאלגנטיות של היין הישראלי .גם לו היה קשה לדבר על אפיון ספציפי .הייננים יותם שרון מברקן וששון בן אהרון מבנימינה ,שיבחו את הסדר והנקיון שלדבריהם עדיין לא נראו כמותם במחוזותינו .בחצי פה הם הסכימו לרמוז ,שכמה שהטעימה לא תהיה עיוורת ,את היינות שלהם ואת היינות הישראלים המקבילים להם הם מזהים מקילומטר גם בעיניים עצומות
לארוחת הגאלה החגיגית שהתקיימה לרגל סיום התחרות ופתיחת התערוכה ,לא הוזמנתי .מסתבר שלא הפסדתי כלום .ובגדול .אנשים שנכחו באירוע מספרים על אוכל מזעזע ,חלוקת פרסים באורך הגלות פלוס מע”מ -ככה זה כשמחלקים 150 מדליות זהב ותאמינו או לא - מופע של ריקודי עם .מישהו חשב שהאורחים מחו”ל ייהנו מקצת פולקלור ישראלי .במקום כל זה נכנסתי לאולם התערוכה בשעות שבהם הוא נפתח לכל עם ישראל . עדי אבישר מהמארגנים נתן לי לא מעט רקע לאייטם הזה אבל העניין האמיתי החל מבחינתי למחרת בהשקה של כרמל לימטד אדישן 2003 שהייתה האירוע המדוייק ביותר מבחינתי בכל התערוכה . בעיקר בזכות ליאור לקסר היינן שחסך בדברים ואפשר לנו לטעום חמישה יינות בפחות מארבעים דקות . זו ההתרשמות שלי
יוהנסבורג ריזלינג - גליל עליון הסדרה האזורית - 2005 .מאה אחוז יוהנסבורג ריזלינג .הענבים נבצרו מכאנית במירון ,עברו תסיסה קרה במיכלי נירוסטה ולא תססו מאלולקטית או יושנו בחביות עץ .התוצאה פריכה, פירותית ונעימה לחיך עם ארומות של תפוח ירוק ,אשכוליות וליים וצבע זהוב ירקרק .יין נעים, קייצי ואיכותי ,יותר יבש מאשר חצי יבש ומתאים לכל ארוחה קיצית
קריניאן אולד וינס -זכרון יעקב הסדרה האזורית - 2004 .90 אחוז קריניאן, 10 אחוז פטיט ורדו .הקריניאן נחשב לזן די פארש אבל מסתבר שכשמטפלים בו נכון ומקפידים על כמות נמוכה יחסית של ענבים לדונם ,אפשר להפיק ממנו מורכביות ועוצמות מרתקות .המראה שלו סגול אטום יפהפה ,הוא מפגין ארומות דובדבניות עם רקע של עשבי תיבול ,וניל ,הל ושוקולד היין הזה עדיין לא נמכר בחנויות והוא אכן טאניני וקשה לשתייה כרגע ,אבל מסתמן פוטנציאל ליין מפנק במיוחד
פטיט סירה הרי יהודה הסדרה האזורית 2004 .מאה אחוז פטיט סירה .מקור הענבים בשתי חלקות וותיקות בהרי יהודה שנותנות יבול נמוך מאוד .היין סגלגל אטום והארומות שלו נעות סביב בשר נא ,אלכוהול ,ופרי אדום בשל .הסיומת שלו ארוכה ודביקה מאוד .לי באופן אישי קשה היה להחליט אם יש כאן פוטנציאל אבל מומחים ממני מדברים על כך שיש מצב ליין ממש מעולה
קברנה סוביניון שיראז גליל עליון הסדרה האזורית 2004. 61 אחוז קברנה סוביניון ,39 אחוז שיראז .הענבים מהגליל העליון תססו בעשרים ושש עד שלושים מעלות והתבגרו 12 חודשים בחביות אלון צרפתי .יין שחור נוטה סגולה ,עם ארומות עץ חזקות המון אלכוהול ומעט ירקרקות .אחרי שמתרגלים למתקפת הטאנינים ,אפשר לחוש בפה מתיקות בשלה ולא מרגשת וסיומת מעדות הקברנה סוביניון .את השיראז צריך ממש להתאמץ כדי למצוא .היין הכי פחות מוצלח בטעימה הזו
כרמל לימיטד אדישן 2003 . 50 אחוז קברנה סוביניון ,32 אחוז פטיט וורדו ,17 אחוז מרלו ואחוז בודד קברנה פרנק .הנסיון של יקבי כרמל לייצר קו אלגנטי ורגוע יחסית עלה יפה לדעתי .הענבים שהגיעו מהגליל העליון ,רמת הגולן ,זכרון יעקב והרי יהודה ,תססו בעשרים ושש עד שלושים מעלות ,התיישו בחביות אלון צרפתי שנה וחצי לפני יצירת הבלנד הסופי ובילו שנה נוספת בבקבוק .המראה הסגלגל מלמד שהיין הזה אכן בתחילת דרכו ,גם האף שלו סגור ונותן כרגע בעיקר עץ ,ואלכוהול עם רמזים לפרי שחור ועישון קליל .אבל בפה .אוי הפה .הגוף משמעותי וקטיפתי הטאנינים רכים וכמעט מלטפים .טעמי הפרי והתבלינים השונים מתפזרים בחיך ,מתלבשים כל אחד על האיזור שמתאים לו ועושים נעים ומעניין .ליין הזה ,כך אומרים יש פוטנציאל יישון של עשר שנים לפחות .אני חושב שאני צריך אחד כזה בבית רק שלא בטוח שאצליח להתאפק
עד כאן הפרק הראשון .במהלך סוף השבוע אני מקווה שיהיה לי זמן להעלות רשמים מהסמינרים של יקב דלתון ושל ייקב וולף בלאס האוסטרלי .אם יהיה יותר מדי בלאגן אז נחכה לשבוע הבא .תבואו ,יהיה יין
