לך דודי - ירדן גוורצטרמינר 04

ההתיחסות ליקבי רמת הגולן ,אף פעם לא יכולה להיות פשוטה .מדובר ביקב שבלעדיו עולם היין הישראלי לא היה אלא פנטזיה אלכוהולית במוחותיהם המיובשים של יצרני יינות הפטישים למיניהם .בדרך כלל האנשים ברמת הגולן יודעים בדיוק מה לעשות ולרוב הם צודקים ,למעט נפילות תמוהות כמו הפינו נואר והסנג’ובזה המשונים משנה שעברה .אז למה זה לא פשוט ?כי כמה כבר אפשר לכתוב על יינות סבירים ומעלה במחירים סבירים ומעלה ,על מערך מקצועי שמתחיל בתחנות המטראולוגיות שפזורות בכרמים כדי שניתן יהיה לצאת לבציר בדיוק ברגע הנכון ,ונגמר בעבודת הייננות המדוייקת והמדעית שתוצאותיה אמנם לא מתאפיינות בנשמה יתרה אבל הן כמעט אף פעם לא מבאסות ?השבוע קיבלתי לטעימה בקבוק ירדן גוורצטרמינר 2004 של רמת הגולן ושמחתי כי הזן עם השם הכי מוזר בעיר ,הוא החביב ביותר על אחותי הקטנה והאהובה וזו שארחה אותנו בערב שבת .הגוורצטרמינר קיבל את שמו כשכורמים איטלקים שהוגלו באחת המלחמות לאלפים לקחו איתם שתילי גפן ונטעו אותם בכפר טרמינה ,היין עז הטעם שהופק מהם זכה לכינוי גוורץ - מתובל בגרמנית והסיום פשוט :גוורצטרמינר - יין מתובל מהכפר טרמינה .כששלפתי בגאווה את הבקבוק המקורר ,הסתבר שהקונצנזוס היכה שוב והזוג המארח דאג ליין משלו - ירדן גוורצטרמינר 04 .צבעו של הגוורץ מרמת הגולן ,זהבהב עם גוונים ירקרקים והוא מפגיז את האף בריחות של פירות טרופיים ותבלינים שמקורם בענבים בלבד ,היין מיוצר ללא מגע עץ .בפה הוא עגול ונעים ,מעט מתקתק ומסתיים באיטיות נעימה .אכלנו בעיקר סלטים ופשטידות שהמתיקות והקרירות של היין עשו להם רק טוב .חמישים ש”ח לבקבוק לא יהפכו את הגוורצטרמינר לאורח נפוץ על כל שולחן ,אבל בארוחות חגיגיות הוא יכול ללוות בענק מנות ראשונות או לשמש כאפריטיף .לקינוח - יינות קינוח הופכים להיות מקור חדש לעניין ,שתינו מוסקט 2002 מאת אותו יקב וגם כאן נפלנו לזרועות הקונצנזוס ,אבל עם קונצנזוס כזה באמת שלא היה לנו על מה להתלונן

בירות בישראל 2005 - המלחמה הקרה

את הכתבה הזו ביקש ממני שי פוגלמן להכין לגליון אלכוהול מיוחד של טיים אאוט באביב שעבר. היה תענוג לא קטן לעבוד עליה אבל הגליון בוטל והכתבה נגנזה. מסתבר שלא הרבה השתנה מאז לכן החלטתי להעלות אותה לכאן. רוצים לקרוא? תנו קליק על הכותרת. איזה מזל שיש לנו אינטרנט

 

אופס! רקנאטי ספיישל רזרב 01

הדעה הרווחת היא שיין ישראלי לא יכול להחזיק מעמד יותר מחמש שנים לאחר הבציר .רקנאטי ספיישל רזרב 2001 הוכיח אותה בדיוק על המילימטר .הערב התחיל עם תקוות גדולות על בסיס שוק טלה ששהתה לילה שלם בבקבוק הר חרמון אדום .לפנות ערב עטפנו אותה בשכבה עבה של חמאה הולנדית צהבהבה ועשבי תיבול ,וכשהכנסנו אותה לתנור פתחתי את הבקבוק .לא שהיין ממש בא במגע עם האויר בפתיחה מוקדמת כמו שכותב איאן מקיואן הגאון בשבת ,אבל מדובר הרי באקט חגיגי ומתן כבוד ליין שאהבתי מאוד לפני שנה ,ושהיה אמור להתפתח בבקבוק לרמות גבוהות אפילו יותר של מורכבות וטעמים .כמו שציפינו מיין שנעשה מענבי קברנה סוביניון מכרם יחיד בגליל ,עם נגיעה של מרלו ממנרה ,ככה התאכזבנו .מהצבע שהיה אטום וכהה יותר מהרגיל , הריח שהיה כבד ,אלכוהולי ומעופש והטעם ,שכמו שסיכמה אותו אחת היושבות סביב השולחן היה פשוט לא טעים .שוק הכבש לעומת זאת הייתה מעולה .מאלה שמספיק להניח עליהן את הסכין כדי שיפרסו באלגנטיות .הצלחתי להרגיש את ההדים מטעמי הפרי העמוקים של היין ,כעסתי על עצמי על שלא פתחתי אותו לפני שנה והצלתי את הערב בשליפה מהירה של מוסקט 2003 של יקב עמק האלה שעליו כתב רוגוב :זה לא יין שמלווה קינוח ,זה יין שיכול לבוא במקום קינוח .אם הייתה חסרה לי הוכחה ליכולת ההתיישנות של היין הישראלי הרי שרקנאטי ספיישל רזרב סיפק אותה ובענק .בשבועות הקרובים אני הולך לפתוח בקבוקים לפי גילם ולחזור לכאן כדי לספר .בכל מקרה על כל ישראלי בן חמש ומעלה , יהיה גיבוי של יין צעיר יותר

קצת קשור אבל בכל זאת :לפני שבוע הבלוג הזה היה בין הבלוגים הצומחים ביותר בוורדפרס- האתר המארח .בסוף השבוע האחרון הצלחתי להיות מסוקר גם בבלוג שבוחר את הבלוגים הטובים ביותר באתר .כנראה שקורה כאן משהו טוב ואני הולך לשתות משהו לכבוד זה

הברים הכי טובים בתחת שלי

תושבי תל אביב ,קוראי העיר ,התעוררו הבוקר עם מוסף חגיגי - 44 הברים הכי טובים בתל-אביב ,דווקא נראה נחמד .אלא מה ,מתוך 44 המקומות עליהם נכתבו “סיפורים קצרים מהברים באווירה חופשית ,פרועה ורווית אלכוהול ודמיון “נשבע לכם שלא נגעתי בניסוח ,31 משתתפים במבצע 1 + 1 של ענקית האלכוהול חברת הכרם שלגמרי במקרה ממלאת את כל שטחי הפרסום במוסף ובטח מממנת את כל המפעל המפואר .למרות השתרבבותם של מקומות כמו לילי רוז ובלנד ,הרשימה לא ממש מופרכת ,ובכל זאת כשאומרים לכם הכי טובים כדאי לקחת את זה בעירבון מגבל ולנצל את המבצע עד טיפת הגלנפידיך האחרונה

*הפול הכי טוב בכרם

למרות שגעת החיסונים והעניינים חטפתי השבוע את השפעת וכמו בכל חופשת מחלה הוטלו עלי משימות כמו לרכוש שולחן מתקפל בשוק הפשפשים ואם לא קשה לעבור בכרמל לקנות קצת פירות .שוק הפשפשים זו לא בעייה בשבילי וגם את הכרמל אני מחבב ,הדילמה היחידה הייתה האם ללכת על החומוס האלוהי של אבו חסן או שמא לצלול לצלחת חומוס פול אצל שמשון בכרם .המשא ומתן על השולחן הסתיים בלי בעיות לשמחת כל הצדדים ואז ראיתי שכבר מאוחר ושאם אני רוצה להספיק אני חייב לצאת מיפו ולהכנס לכרם .ממלכת הפול התל-אביבית ניצבת על שלוש רגליים, שתיים מהן יציבות ושומרות אמונים לפול .זו של הסורי הידוע בכינויו אנטיפטרוס שמדייק במנה על המילימטר ובימים כתיקונם אפילו מחייך,בניגוד לשם שיצא לו ,וזו של שלמה ודורון שמחייכים תמיד והפול שלהם מכיל שום בכמויות שיכולות לנקות את כל טרנסילבניה מערפדים ואת הגוף מכל מיקרוב אפשרי .שמשון לעומתם הוא הכי פריסטייל בעולם .על הפתיליות שלו מתבשלים לצד הפול גם מרק והמון דברים טובים ,הוא מגיש ארוחות בוקר מלכותיות ,חביתות ירק הורסות והמקום שלו-שביל החלב ,שעבר כבר שלוש דירות בחמש השנים האחרונות ,תמיד לבן ,מואר ועושה להרגיש טוב כמו חופשה ביוון .מכל התפריט של שמשון אני אוהב דווקא את הפול .בגלל הטמפרטורה הגבוהה יחסית שמווסתת את מהירות הבליעה ומאפשרת ליהנות לאט לאט ,המרקם הנוזלי שמתמסר ברכות לפיתה ,החומוס הפשוט שבנפרד לא שווה הרבה אבל מתלבש נפלא על הקומבינה והכמון שמפוזר בנדיבות מלמעלה ועוקץ בנחיריים בתיאבון .כל זה בא עם צלוחית סחוג ,חצי לימון ,בצל ,רצועת פלפל חריף וזיתים שווה למות בשבילם .במערכת התנגן סקצ’ס אוף ספיין של מיילס ,השמש שלחה קרן בין הבתים המטונפים ואני סחטתי לימון לצלוחית החריף, טבלתי את הכפית עמוק בתוך העיסה החומה ,הנחתי כפית מלאה על קרע של פיתה ,נשכתי בחריף והרגשתי הכי בר מזל ובריא בעולם .בסך הכל די טובים החיים האלה

אולי אפילו בעולם כולו*