?אבו שוקרי המקורי

החומוס של מישור החוף שונה משמעותית מהחומוס ההררי שאינו דומה כלל לחומוס הגלילי .לא משנה כמה סולחות ז’ק כהן יעשה בפרסומת .יותר מזה ,לחומוס של אבו חסן שליד הים טעם ומרקם אחרים מאשר לזה שצומח בשדרות ירושלים .חומוס לא עושים מאהבה עושים אותו מגרגרים שמתבשלים באויר והתהליך הכימי הזה ,השונה ממקום למקום ,יוצר לכל אפיליסיון של חומוס את הטעמים והריחות שלו .אבו שוקרי - זה שבמרכז אבו-גוש בצד שמאל ,עושה חומוס שחביב עלי ביותר .לפני שבוע הוא השתלט על המכולת ששכנה מימין למסעדה והרחיב משמעותית את שטח האכילה . הבוקר אכלתי שם חומוס במרקם משחתי אך לא סמיך ,שוחה בשמן זית ירוק ועליו מתגלגרים גרגרים מגרים רכים וחמימים .היו שם גם חמישה כדורי פלאפל בהירים וכוסברתיים בגודל ביצי שליו ,חמוצים שאי אפשר לעצור ובצל נושך .הכי כיף זה להניח חתיכת בצל בתוך קרע של פיתה טריה ,לקחת ביס גדול וכשהפה מתחיל לבעור ,להרגיע אותו במשב של משחת חומוס מרעננת .מהחלון אפשר לראות הרים ירוקים ,בתי אבן ושקדיות פורחות .שתיתי תה מתוק ,נפרדתי מהזקן שסיפר לי על המכולת שעמדה שם עד לא מזמן ,וירדתי לתל-אביב - לגמרי שכחתי איך התחלתי את היום עם סבא בבית חולים שיקומי בירושלים .לא יודע עם זה השוקרי המקורי ,לא יודע מי זה המקורי ,אבל אני בטוח שעכשיו יש לי הרבה יותר כח להתחיל את סוף השבוע ובטח גם את השבוע שאחריו .שבת שלום

מעוז אלונים במישמיש וגם בלבונטין

הודעה שנתקבלה זה עתה: יום שני 20.2 מעוז אלונים, האיש היקר שרק בזכותו הכרנו את הבירות הצ’כיות סטרופראמן ואגנברג, מבשל תפריט אורח במישמיש - לילנבלום 17 ת”א. לא יודע מה אתכם, אני הולך להיות שם. ויש גם עדכון: כמה שעות אחרי שהעליתי את ההודעה הזו התקשר חגי מלבונטין לספר לי שמעוז עובר אליו למטבח באופן קבוע ואלה כבר חדשות משמחות באמת. היום אני הולך לטעום - התרשמות בקרוב

על כמהין, אויסטרים והזמן שעובר

ידידתי הכחמה כתבה לי שפעם ,כשחיה באיטליה ,אחת העבודות שעשתה היתה להשגיח על זקנה בבית חולים .האיטלקיה הייתה אוכלת מזון מרוסק אבל בשום פנים לא וויתרה על יין בארוחה .סבא שלי ממשיך לאכול מזון מרוסק ,תודה על ההתעניינות ,אבל בלי החלק של היין וגם החיים נמשכים ,כולל ביקור די מקסים ביועזר פלאס כמהין, אויסטרים וחשבון בהיקף של תקציב בריאות מרכז אפריקני .פברואר הוא חודש עמוס באירועים :שני ימי הולדת ויום נישואין דו ספרתי שאנחנו מקפידים לחגוג במאורה היפואית .יש אנשים שמוכנים להישבע שיועזר היא המסעדה הצרפתית הכי טובה בתל-אביב .אחרים מעדיפים להתגלגל בזפת ונוצות לפני שיחזרו אליה שוב .אצלנו זה עניין של מסורת ומסורת לא שוברים .אחרי ששתינו את הגרסה המקומית , הנותנת בראש והסופר מעולה למרטיני ,גיבשנו מדיניות הזמנה קיצונית מהרגיל - רק מנות ראשונות .היו שם אויסטרים שמנמנים שבכל אחד מהם סוער ים צפוני מלוח ,קונפי אווז מתקתק שהתיישב בול על השאבלי 03 ששתינו לצדו ,פטה כפרי גס רוח , גרבלקס סלמון עם רוטב חרדל נשכני ,וקרפצ’ו חתוך גס יחסית ועליו פזורות פניני כמהין שהזכירו לי למה אני חי וכמה אני אוהב לאכול .גם ביין החלטנו השנה ללכת על כוסות וצלפנו יפה בפינו נואר צרפתי אחד שלבושתי איני זוכר את שמו אבל הוא היה מורכב ומפנק ברמות שהישראלים והאמריקאים יכולים רק לחלום עליהן .סיימנו בקלוודוס מרשיןם ונדמה לי שהיה שם גם קינוח אבל הייתי כה שתוי ומאושר שגם אותו אני לא ממש זוכר .הבחירה במנות ראשונות בלבד לא השפיעה על מימדיו המפלצתיים של החשבון .אני בטוח שיש לא מעט מקומות שמעניקים תמורה דומה בהרבה פחות ובכל זאת ,היה שווה כל שקל ואני מקווה שנחזור לשם גם לפני האירוע הגדול הבא .ככה זה :מסעדות אהובות כמו נשים אהובות לוקחות ממך לפעמים יותר ממה שאתה יכול לתת באותו רגע .אבל ככל שעובר יותר זמן אתה מבין שיש דברים שאין להם מחיר

לך דודי - שיראז מרלו 03 יקב רות

השבוע פתחנו את הזוכה בתחרות אשכול הזהב 2005. שיראז מרלו של יקב רות שהזכיה שלו די הדהימה בשנה שעברה את ביצת היין הישראלית . כבר אז לא כל הבנתי על מה הרעש אבל הייתי היחיד .גם מסביב לשולחן שלנו היה ברור לכולם שמדובר ביין מעולה .כדי לדעת את גזר הדין הסופי תצטרכו להקליק על הכותרת וזה לא יעלה לכם שקל .אתם יודעים ,ככה זה באינטרנט

מועדון ארוחת הבוקר

אומרים עליה שהיא הכי חשובה ביום ובכל זאת רובנו מוותרים עליה. המלונות הישראלים שכללו אותה לרמה שתיחרט בדפי ההיסטוריה הקולינארית לצד הפלאפל החופשי. לי יוצאת אחת כזו בערך פעם בשבועיים. לצורך כך הוקם המדור מועדון ארוחת הבוקר שבו יסופר, כמה מפתיע, על ארוחות בוקר. רוצים לדעת איך היה בימה בשישי האחרון? תנו קליק על הכותרת